(בווידאו: הדיון בתחילת שלב ההוכחות בבית המשפט המחוזי בירושלים, היום)
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע היום (ראשון) את מועד תחילת דיוני ההוכחות וכן תדירות הדיונים בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, העומדת בראש הרכב השופטים, קבעה כי על הצדדים להיערך לשמיעת ראיות החל מחודש ינואר 2021, שלוש פעמים בשבוע, בימים שני, שלישי ורביעי.
השופטת קבעה גם כי בתוך שבוע תשיב המדינה לטענות שהועלו על ידי עורכי דינם של חלק מהנאשמים בנוגע למידע חסר בהקלטות הנכללות בחומרי החקירה. בקשה לגילוי חומרי חקירה והסרת חיסיון תוגש עד 13 בספטמבר, תשובה לאישום וטענות מקדמיות יוגשו עד 18 באוקטובר והתביעה תשיב בכתב לטענות המקדמיות עד 1 בנובמבר. עוד נקבע כי הצדדים יקבעו על מועד לדיון במעמד הנאשמים, בפני הרכב השופטים, בעניין תשובה לאישום וטענות מקדמיות שיוגשו בכתב בתאריך זה.
הנאשמים עצמם - בהם נתניהו ונוני מוזס - לא הגיעו לבית המשפט, והדיון מתקיים רק בנוכחות הסנגורים, ורק בפני ראש ההרכב, השופטת פרידמן-פלדמן. עם זאת, הנאשם שאול אלוביץ' בחר להגיע לבית המשפט אף שלא היה מחויב לכך.
עוד בוואלה!
התובעת במשפט, ליאת בן ארי, ביקשה לקבוע את תחילת דיוני ההוכחות לשנת המשפט הבאה, החל מחודש ספטמבר, ולגזור ממנו מועד לבקשות לגילוי חומרי החקירה ולמענה לכתב האישום. בן ארי אמרה גם כי סדר הפרשות המתוכנן הוא תיק 4000 ואחריו התיקים 2000 ו-1000, אך הוסיפה כי "נהיה גמישים בעניין הזה, ככל שיבוא נאשם ויגיד שהוא לא מוכן לנהל תיק מסוים, נשקול את הדברים. אנחנו במצב שצריכים להתקדם בתהליך. ככל שתהיה בקשה - נשקול אותה". עוד עדכנה בן ארי כי התביעה פנתה לכלל עדי התביעה, כפי שהתבקשה בדיון הקודם, ואמרה להם שאסור להם לדבר עם התקשורת.
עו"ד ז'ק חן, המייצג את אלוביץ', אמר כי הוא הופתע מסדר הפרשות שעליו הכריזה התביעה. "אני מבקש לא להתחיל בפרשה 4000, שהיא הגדולה ביותר בהיקף החומר באין שיעור למול הפרשות האחרות גם יחד. ככל שמתחילים בפרשה 4000, וזו לא התרסה, הארכת הזמן שלנו היא לא לפני סוף השנה הבאה".
במהלך הדיון, השופטת פרידמן-פלדמן נזפה בעו"ד יוסי שגב, המייצג את נתניהו יחד עם עו"ד עמית חדד, בעקבות החילופים בצוות ההגנה של נתניהו. עו"ד שגב תפס את מקומו של עו"ד מיכה פטמן, לאחר שוועדת ההיתרים דחתה את בקשת ראש הממשלה לקבל עשרה מיליון שקלים מאיש העסקים ספנסר פרטרידג', לצורך מימון הגנתו המשפטית.
שגב התייחס במהלך הדיון לסוגיית ועדת ההיתרים ואמר כי "ידענו ברגע האחרון, לפני שבועיים, שהמימון שהיה בטוח שעומד להתקבל - לא התקבל. כתוצאה מכך עו"ד פטמן עזב. היועץ המשפטי לממשלה הפך את דעתו. אם תיפטר בעיית המימון, כל עורכי הדין ייצגו. יש כוונה להוסיף עוד אדם לצוות ההגנה, וזה תלוי בשאלת המימון".
השופטת אמרה בתגובה לדברים אלה כי "אי אפשר שכל פעם יבוא מישהו אחר ונדחה כדי לראות מי בא לישיבה הבאה. זה לא יעבוד כך. איך אתם רואים את ההמשך? זה יימשך ויימשך?".
שגב ביקש לקבוע ישיבת תזכורת נוספת כדי לפתור את שאלת הייצוג. "או שיהיה מימון שיאפשר לנאשם להתגונן עם עורכי הדין שהוא רוצה, או שנמצא פתרון אחר לעניין הזה. אני לא יודע עד היום איך אפשר לנהל הגנה כשממרץ 2018 מותחים אותנו לקראת קבלת מימון. בארבעה חודשים האחרונים היועמ"ש לא מעביר תגובה", טען.
המשפט בתיקים 1000, 2000 ו-4000 נפתח בסוף מאי, אולם בדיון הראשון השיבו הסנגורים כי הם זקוקים לזמן נוסף לעבור על חומרי החקירה לפני שיוכלו להגיד כמה זמן יידרש להם כדי להיערך לשלב ההוכחות.
בדיון בחודש מאי אמר עו"ד פטמן, שייצג אז את נתניהו, כי הסנגורים האחרים בתיק אמרו שיהיו מוכנים להתחיל את שלב ההוכחות בסוף ינואר, אולם להערכתו יידרשו לצוות ההגנה של ראש הממשלה חודשיים-שלושה מעבר לכך. מנגד, הפרקליטות צפויה לבקש להתחיל את שלב ההוכחות מוקדם יותר, ייתכן ואף השנה, וכן לבקש כי שלב ההוכחות יתנהל שלוש עד ארבע פעמים בשבוע. מאז אותו דיון, עזב עו"ד פטמן את צוות ההגנה של נתניהו, ואת מקומו תפס כאמור עו"ד שגב, המתמחה בענייני מיסוי.
כמו כן, את נוני מוזס מייצגות נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, שאול אלוביץ' מיוצג על ידי עו"ד ז'ק חן ואשתו איריס מיוצגת בידי עו"ד מיכל רוזן-עוזר. עו"ד רוזן-עוזר אמרה במהלך הדיון כי הוא התעקש להגיע לדיון לאחר ש"התוודענו לאירוע חמור שמבחינתנו משליך מאוד על המשפט". לדבריה, בנו של שאול אלוביץ', אור, שוחח עמו וניסה לשכנע אותו להפוך לעד מדינה ולהתערב בייצוגו על ידי עו"ד ז'ק חן, לאחר ששוחח עם חוקרת המשטרה - בניגוד לטענת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
בדבריה, עו"ד רוזן-עוזר ציינה כי המפגש בין שאול אלוביץ' לבנו התקיים במהלך החקירה, בחדר ההתייעצות של עורכי הדין, ובו "המטרה הייתה לרכוש את אמונו של אלוביץ' כאילו המקום אינו מוקלט". היא הדגישה כי הם הגיעו לבית המשפט עם אירוע "שהבנו שרק בימים האחרונים את מלוא החומרה שלו. במהלך הפגישה הזאת, אור אלוביץ' ניסה לשכנע את אביו להפוך לעד מדינה, אירוע מזעזע לכשעצמו".
עוד הוסיפה כי מדובר רק ב"אפס קצהו של האירוע", שבמהלכו ניסה אור אלוביץ' להתערב בייצוג של אביו על ידי עורך דינו. "הוא (אור) אומר לו 'לז'ק יש מגבלה איתך', ומתייחס לזה שעו"ד ז'ק חן ייעץ בתקופות אחרות לראש הממשלה. הוא (שאול) עונה לו 'אני יכול להתייעץ עם מאה עורכי דין, זה לא יעזור. אני צריך לשקר בשביל להיות עד מדינה'". לדבריה, חומרת הדברים קיבלה תוקף על ידי דברי ראש לשכת עורכי הדין במכתב ליועמ"ש, שבו נכתב כי "ניסיון להתערב שלא כדין במרחב הייצוג של חשוד עם עורך דינו הוא פסול מכל וכל".
עו"ד רוזן-עוזר ציינה כי היועמ"ש כתב שדבריו של אור אלוביץ' לא נאמרו ביוזמת החוקרים. עם זאת, לדבריה בחומרים שהתקבלו "יש מפגש המתאר מפגש של החוקרת עם אור אלוביץ' ביום המפגש. היא לוקחת אותו לסיבוב בחוץ. באותו זיכרון דברים אין זכר לשיחה בין החוקרת לבין אור אלוביץ' ואין זכר לתוכן השיחה. רק יודעים שהייתה שיחה ויש קטעים מושחרים".
התמליל, לדבריה, נמצא רק לאחר שעות של חיפושים בסיוע הפרקליטות: "קשה לקרוא אותו כי הלחץ שמופעל על אור אלוביץ' הוא איום ונורא. אבל כשקוראים את התמליל נראה שהחוקרת באמת לא מתייחסת לנושא הייצוג של שאול אלוביץ'. אבל משהו היה נראה לנו משונה כי בעמוד 12 אומרת החוקרת 'אתה רוצה להיפגש עם אבא שלך לדבר איתו על הנושא הזה?'".
היא הקריאה את מה שנאמר בהקלטה על סמך התמלול החסר שהתקבל:
חוקרת: מה צריך כדי שהוא יאמין
אור: הוא לא יאמין לך במאה אחוז
חוקרת: מה צריך כדי שהוא יאמין שזה מצב הדברים האמיתי וזה לא תרגיל
אור: צריך מישהו שידבר איתו וזה לא ז'ק
חוקרת: מישהו שידבר איתו וזה לא ז'ק?
אור: אנחנו ניסינו לדבר איתו
אור: אני יודע שעורכי הדין שלי דיברו עם ז'ק.
חוקרת: ז'ק לא בדעה שלכם?
אור: לא יודע, אני עם ז'ק יש לי בעיה. עורכי הדין שלי, אני רק יודע שעורכי הדין שלי אמרו שאם תהיה עסקה, ז'ק לא יכול לעשות את זה
חוקרת: אתה רוצה לדבר עם שאול כדי לדבר על הנושא הזה?
היא סיכמה את דבריה בכך ש"זה אירוע דרמטי, אבל אירוע אחד. אם אני צריכה ללכת לכל שלוש נקודות בחומר של התיק הזה, יש פה אירועים סופר דרמטיים כמו האירוע הזה. יש מאות אלפי שעות של הקלטה, עשרות אלפי עמודי פרוטוקול. אם אני צריכה לבדוק כל פעם שיש שלוש נקודות, האירוע הזה הוא לא אנקדוטה. הוא אינדיקציה. וזה אירוע שהיועמ"ש עצמו הלך לבדוק, אז אני לא יכולה להגיד באחריות שקיבלתי את כל חומר החקירה ולהגיד כמה זמן אני צריכה". היא אף הדגישה כי "אנחנו לא יכולים לדבר עם בית המשפט כאילו כל החומר לפנינו, כי זה לא המצב".
מנגד, התובעת בן ארי טענה כי "אף אחד לא הסתיר חומר חקירה מהסנגורים". עוד היא אמרה בתשובה לדבריה של עו"ד רוזן-עוזר כי "חבל שהדברים לא הובאו לפנינו, אפילו בשבוע האחרון. היינו בודקים ומגיעים עם תשובה לבית המשפט".
בתשובה לשאלת השופטת על הופעת שלוש נקודות בחלקים מהתמלול, הסבירה בן ארי כי "הרבה פעמים מי שמתמלל אינו מי שחוקר. יושבים, מתמללים ומקשיבים עם אוזניות. זה לא פשוט לתמלל. נכנסים אחד לדברי השני. עיקר הדברים נמצאים בתמלילים ואני אומרת את זה באחריות".
כשהשופטת המשיכה והתקשתה כי בתמלילים עשוי להיות מידע חשוב, השיבה בן ארי: "נבדוק את הדברים כמובן ונשיב בצורה מסודרת. אבל מאוד חשוב לומר שאף אחד לא מסתיר חומר חקירה, כי הדברים נמצאים בפני הסנגורים".
בן ארי הוסיפה כי היא "לא רואה מצב" שיתמללו את ההקלטות מחדש, "גם אם זה ברור שזה משרת את האינטרס של ההגנה לדחות". השופטת אמרה כי הערתה הייתה "לא במקום", וגם הסנגורים התקוממו. עו"ד רוזן-עוזר אמרה כי "אני קצת נעלבתי. האינטרס היחיד שלנו, וזה אמור להיות גם האינטרס היחיד של התביעה, הוא לגלות את האמת. אנחנו לא באים לדחות כלום. כשאנחנו מראים שחומר החקירה שקיבלנו הוא חסר, הדבר האחרון שהתביעה צריכה להגיד לנו זה שאנחנו לא בסדר ומנסים לדחות".
עו"ד שגב הוסיף לדברים אלה כי "גם לי יש מטרה להגיע להליך הוגן. אני רשמתי לעצמי גם אירוע של חקירה של ארבעה עמודים, שהכול ברור, ופתאום בנקודה הכי משמעותית בעיניי יש שלוש נקודות. אז ביקשנו את הקלטות וקיבלנו אותן ביום שישי".
עו"ד חן, המייצג כאמור את אלוביץ', אמר כי יידרש להגנה זמן רב להתעמק בחומרי החקירה. "אני מזכיר שמלבד הניירות, מדובר על כמות עצומה, מאות רבות של הקלטות שנעשו בתיק. יש לנו את התמלילים לצדן, אבל נראה שנצטרך להקשיב לאלפי שעות ההקלטה כדי להשוות את התמלילים", אמר.
"כפי שאנחנו רואים את הדברים עכשיו - עוד לפני שאני מדבר על פערים של שמע והקלטות - כל נושא חומר החקירה יסתיים לפני סוף השנה. וזו הערכה שמרנית ממש", המשיך עו"ד חן. "רק לאחר מכן, נוכל להתחיל באופן אמיתי לעשות אינטגרציה של כל החומר העצום לקראת ההכנות למשפט ולחקירות העדים, וזה ייקח חודשים נוספים מאז. הרי זה לא רק לקרוא את החומר. צריך לעשות אינטגרציה ולהבין את המשמעויות של החומר".
הוא הוסיף כי "אנחנו לא בתחרות יומנים. האינטרס הציבורי מחייב שיינתנו לנו כל הכלים להכין את הגנתנו כדבעי. ואנחנו עובדים מסביב לשעון עם צוות שלם על התיק הזה, יומם ולילה. אנחנו מנסים לרדת לפשר התיק, לפענח אותו, ולעשות את העבודה. זה קשה מאוד כי אנחנו בעמדת נחיתות לעומת התביעה, ובית המשפט צריך לאזן את הנחיתות הזו. התביעה נמצאת בתיק הזה כבר שנתיים וחצי".
גם עו"ד נגב, המייצגת את מוזס, אמרה כי אמרה כי "אנחנו זקוקים לעוד זמן. גם בחומר שלנו שאמור להיות מצומצם יותר, אנחנו רואים שגם חומרים שמוגדרים כחומרים של פרשות אחרות רלוונטיים לנו".
בן ארי ציינה בדיון כי "אנחנו בקשר רציף עם באי כוחם של בני הזוג אלוביץ'. כל דבר שמגיע לפתחנו, אנחנו עושים הכול כדי לפתור את הבעיות. לצערי, מטעם נאשם 1 (נתניהו) לא הייתה אפילו פנייה אחת. אף אחד לא שואל ולא מברר".
במה נאשם נתניהו בכל אחד מהתיקים?
בתיק 1000, פרשת המתנות, נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו, בצורה שמגבשת עבירה של מרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. התנהלות זו, על פי הפרקליטות, מהווה לכאורה עבירה של מרמה והפרת אמונים.
תיק 4000, התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה, עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. זהו התיק היחיד שבו חשוד נתניהו בשוחד.
(עדכון ראשון: 05:32)