אין שקיפות, אין סדר, אין הסברה: המדיניות הכאוטית של נתניהו בסכנת קריסה

הכישלון בהיערכות לגל השני צורב, סימני השאלה על קבלת ההחלטות מצטברים, ביקורת נשמעת גם מתוך הליכוד וקול המחאה מחוץ לבלפור רק מתחזק. בתום חודשיים להקמת ממשלת הקורונה, בין תכנית מענקים וסגר חדש, גם מקורבי נתניהו יודעים: המגיפה עשויה להפיל אותו בצניחה חופשית

בעקבות העלייה בתחלואה בקורונה: השרים דנו בהטלת מגבלות נוספות (צילום: לע"מ)

(בווידאו: דיון בממשלה על הגבלות נוספות במאבק הקורונה, אתמול)

בליל הבחירות השניות, בספטמבר 2019, ראש הממשלה בנימין נתניהו נראה על סף אובדן שליטה. בשעות האחרונות לפני סגירת הקלפיות, בשידור מרתוני בפייסבוק-לייב, העלה בזה אחר זה על הקו ראשי ערים מהליכוד, שאת השם של חלקם לא ממש ידע. "צאו להצביע", זעק לצופים, תוך ניפוף בקרטון דמוי פתק הצבעה עם האותיות מח"ל.

מה שעובר על נתניהו בשבוע האחרון, והכאוס שאופף את קבלת ההחלטות בממשלה בגל השני של הקורונה, מעורר זיכרונות מאותו לילה סוער והיסטרי ותחושה מסחררת של ורטיגו. במקום נתונים על אחוזי הצבעה שמרצדים מול עיניו, דמיינו גרפים עם מספרים מזנקים של נדבקים וחולים, ובמקביל - עשרות אלפים שמפגינים ברחובות.

ממשלת נתניהו-גנץ מציינת הבוקר (שישי) יום הולדת חודשיים, אבל היא אפילו לא יכולה להתכנס בחדר אחד לציין את האירוע, גם לא להתקהל בשטח פתוח. מקסימום לעשות שיחת וידאו לילית, עם לפחות 35 ריבועי זום, כמו זו שהתכנסה אמש, בה אושר הסגר החדש לצד שורת גזרות קשות שעשויות לשבש את הקיץ של כל ההורים במדינה ולחרב את העתיד הכלכלי של מגזרים מסוימים. מאחורי ההחלטות הבהולות והקיצוניות עומדים נתונים שמנבאים "שהעסק עומד לזנק למימדי קטסטרופה", כפי שהגדיר זאת שר בכיר בממשלה. הקטסטרופה הזו, שיש לקוות ולייחל באמת ובתמים שתיבלם, תהיה רשומה בעיקר על שמו של נתניהו. אם נבואות הזעם יתגשמו, הגל השני יהפוך לצונאמי. אפשר להבין את הלחץ והחרדה.

בניגוד לעמדת האוצר, מבלי להתייעץ עם הנגיד. נתניהו מציג את תכנית המענקים (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

24 שעות לפני הבשורות על הסגר המחודש, בישר נתניהו לאומה על תכנית המענקים הנדיבה של אלפי שקלים לכל משפחה, אבל לא בטוח שהכסף ישתיק את הזעם המתעצם ברחובות וברשתות. 60 יום אחרי הקמתה, ממשלת הקורונה לא מצליחה לממש את ייעודה, והכישלון בהיערכות לגל השני זועק מכל עבר: לא הוקם מערך חקירות יעיל לאיתור וקטיעת שרשראות הדבקה וגם עכשיו נתניהו מסרב להעביר סמכויות לצה"ל ומשרד הביטחון, הגופים שיודעים ואמורים לתפעל את המשק והמדינה בשעת חירום; איכוני השב"כ שלחו אלפי אנשים לבידוד בטעות אבל לאפליקציה האזרחית שפותחה כדי להחליפו, כך התברר אתמול בוועדת חוץ וביטחון, אין אפילו תקציב השקה; ומאות אלפי בעלי עסקים ועצמאים הקליקו השבוע באתר רשות המסים כדי לראות כמה כסף נכנס לחשבון - רק כדי לקבל בסופ"ש בשורה על סגר חדש, שיביא רבים מהם עד כדי קריסה.

עוד בוואלה! NEWS

הייתי בהפגנה בבלפור. הזעם אמיתי, והיום שבו השופטים ייצאו לרחובות נראה באופק

לכתבה המלאה
"כפי שהגדיר זאת שר בכיר, מאחורי ההחלטות הבהולות עומדים נתונים שמנבאים 'שהעסק עומד לזנק לקטסטרופה'"

בינתיים, סימני שאלה הולכים ומצטברים על דרך קבלת ההחלטות, בלי נתונים מקצועיים מלאים, ובמקרים מסוימים בניגוד מוחלט לעמדת גורמי המקצוע: יו"ר ועדת הקורונה בכנסת יפעת שאשא ביטון הובילה מרד אמיץ בנתניהו ובממשלה, כשהורתה על פתיחת חדרי הכושר כשהתברר שאין למשרד הבריאות בכלל נתוני הדבקה. ברם, זה לא הפריע לנתניהו לתמוך בעוד שורת גזרות והגבלות - גם בלי מידע אפידמיולוגי מדויק או היגיון מסדר שיוכל להסביר את הגזרות הקשות לציבור. אריה דרעי סיפר לו שבחופי הים מצטופפים בסופי שבוע "כמו סרדינים", ולכן הוא החליט לסגור אותם - סיפור אמיתי שסופר אתמול בממשלת הווידאו-קונפרנס.

עוד שבוע של עימותים ומחלוקות, שהסתיים בשינוי גישה. גנץ בכנסת (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

עוד מאירועי השבוע האחרון: ההחלטה על חלוקת מענקים בסך כולל של שישה מיליארד שקלים התקבלה מבלי להתייעץ עם נגיד בנק ישראל ובניגוד לעמדת צמרת האוצר, וההחלטה על סגירת מערכת החינוך מבלי לזמן לדיון את שר החינוך, יואב גלנט, שמתנגד לה נחרצות. בישיבת הזום הלילית הוא קיבל רוח גבית להתנגדות משרי כחול לבן, והצליח לדחות את ההחלטה הסופית בנושא, לפחות בכמה שעות.

זאת תמונה שבה אין שקיפות, אין סדר ואין גם הסברה. קבינט הקורונה הפסיק להתכנס ובמקומו נתניהו מזמן מעכשיו לעכשיו פורומים מייעצים עם הרכב לא קבוע ולא מחייב: במקום למנות מסביר לאומי שיתדרך וירגיע את הציבור - ישיבות הממשלה משודרות בשידור חי בטוויטר עם הדלפות בלתי פוסקות של שרים שמעבירים ציטוטים להמונים.

בתווך, גם השבוע יחסי ראש הממשלה ושותפו החליפי רוו בעימותים ומחלוקות. נתניהו לא אהב את זה שגנץ מסתייג מהטלת הסגר והאשים אותו ב"משחק פוליטי שמסכן את חייהם של אזרחי ישראל", סגר מאחורי הגב שלו דיל עם החרדים על תוספת תקציבית של 700 מיליון שקלים למשפחות מעוטות יכולת, והציג את תכנית המענקים האוניברסלית בלעדיו ובלי לשמוע את הערותיו. כמו כן, גם השבוע הם עדיין לא יישבו את המחלוקת על התקציב החד או דו שנתי.

בסיס הפירמידה רעוע

בתוך כל הבלאגן הזה, העובדה שנתניהו הצליח למנוע את הבחירה של איילת שקד לוועדה לבחירת שופטים היא לא פחות מנס, שרשום בעיקר על שמו של יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין. הקלפים היו לרעת הליכוד: שקד היא מועמדת חזקה עם קשרים ארוכי שנים בפוליטיקה, לעומת מארק הצעירה בכנסת, והחשש הגדול היה שהיא תפצל את הקולות ותביא לבחירה של קארין אלהרר מיש עתיד. לוין, שהיה ממנסחי ההסכם הקואליציוני והתעקש עוד בשלב המו"מ על ענין הוועדה למינוי שופטים, הקים מטה מיוחד כדי לוודא שהמועמדים שהוסכם עליהם מראש - צביקה האוזר ואסנת מארק - ייבחרו בהצבעה החשאית בכנסת.

בסופו של דבר המשימה הוגדרה בהצלחה, ההסכם הקואליציוני שרד אתגר רציני מימין, אבל תוצאות ההצבעה מבשרות על סדקים במשמעת, וקרוב לבית. לשקד הייתה תמיכה של בערך 15 ח"כים מהקואליציה, ולפי ההערכה - רובם מהליכוד.

"במפלגה שמתגאה בכישוריה להתייצב מאחורי המנהיג, אלה מופעים שלא היו מתרחשים אם הליכודניקים לא היו מזהים חולשה"

יממה לאחר מכן, ח"כ גדעון סער צייץ סדרת ציוצי ביקורת על חידוש הסגר, וח"כ מיכל שיר, המקורבת אליו, כתבה פוסט ארוך בפייסבוק בו קבעה שהמדינה "לא במקום טוב" ואמרה ש"ראש הממשלה חייב לקבל ביקורת מבית מבלי שאנשיו יאשימו כל מי שמטיל ספק או מביע דאגה, כרדיקל או שמאלן". דוד ביטן, שזועם על נתניהו בגלל קרב פנים מפלגתי בבחירות לליכוד העולמי, צייץ אתמול ש"הליכוד הגיע לשפל חדש". במפלגה שנוהגת להתגאות בכישוריה לצופף את השורות ולהתייצב מאחורי המנהיג, אלה מופעים חריגים, שלא היו מתרחשים אם הליכודניקים לא היו מזהים חולשה.

הזעם ברחובות מחלחל, ונתניהו יודע שהם לא מוגבלים לשמאל הרדיקלי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"נתניהו מציג עוד תכנית ועוד הגבלה ועוד מומחה מרשים, במעין שיטת פירמידה, שתגונן עליו מהמבול שכבר כאן"

נתניהו הצליח בעבר להיחלץ ולחלץ את המדינה ממשבר כלכלי עמוק וגם ממשברים פוליטיים ידע להתאושש, אך מקורביו בעבר ובהווה מסתכלים על אירועי השבועות האחרונים וחוששים שהקורונה עשויה להפיל אותו בצניחה חופשית. הרעש של המפגינים מחוץ לבלפור לא רק חודר את קירות הבית ומטריד את מנוחת השכנים מרחביה, אלא גם מזכיר בקול הולך וגובר שראש הממשלה הוא גם נאשם בפלילים, עם לגיטימציה מוגבלת, אם לא אפסית, של חצי מהעם שלא בחר בו בשלוש מערכות בחירות. נתניהו יודע שהמחאה והזעם ברחובות לא מוגבלים לשמאל הרדיקלי, כפי שסבורה המועמדת שהוא נלחם להכניס לוועדה לבחירת שופטים, ושהמגיפה ונזקיה לא מבחינים בין ימין ושמאל.

לכן הוא מציג עוד תכנית ועוד הגבלה ועוד מומחה מרשים ועוד פורום התייעצויות, במעין שיטת פירמידה, שתגונן עליו מהמבול שכבר כאן. רק שהבסיס של הפירמידה רעוע: חוסר שיתוף הפעולה והאמון בינו ובין גנץ, ובעיקר ההתעקשות שלו לנהל את האירוע כמצביא יחיד, מקשים על התפקוד השוטף. לקראת הטלת הסגר, נתניהו שינה גישה, שיתף את גנץ בכל תהליך קבלת ההחלטות, ונאם לשרי כחול לבן על אחריות קולקטיבית, במה שנראה כמו ניסיון לחזק את הבסיס - ולמנוע מהפירמידה לקרוס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully