הבונקר של נתניהו: במקום צעדים כלכליים התקפיים, הממשלה בחרה בהגנה כושלת

(בווידאו: נתניהו מודיע כי הזכאות לדמי אבטלה תוארך עד אמצע אוגוסט)

המשבר הכלכלי אליו נקלע העולם בכלל והמשק הישראלי בפרט כתוצאה ממגיפת הקורונה שונה באופיו ממשברים כלכליים קודמים. הפעם, לא מדובר במשבר הקשור ליציבות המערכות הפיננסיות, להתרסקות ערך המטבע המקומי ואף לא לירידה מואצת ובלתי נשלטת בערכי נכסי הנדל"ן או ניירות הערך.

המשבר הנוכחי פרץ בתקופה בה העולם דווקא החל לחזור אט-אט לפסי צמיחה. כלכלת ארצות הברית שלאחר משבר ה"סאב-פריים", שפרץ בשלהי העשור הראשון של שנות האלפיים, החלה להראות יציבות בכל הקשור לנתוני התעסוקה והתוצר. בנוסף לכך, מדינות אירופה בכלל ודרום היבשת בפרט החלו מתאוששות ממשבר החובות שפקד אותן בראשית העשור הקודם, ומדינת ישראל, שנותרה יציבה אל מול משברים אלו, המשיכה לצמוח בקצב גבוה יחסית ושמרה על אחוזי אבטלה נמוכים במיוחד.

משבר הקורונה הוביל לסגירת המשק, ולמציאות בה האזרחים רוצים להמשיך לעבוד במקומות העבודה שלהם, אך אלו מתחילים להיסגר בפניהם. הצרכנים רוצים להמשיך לבלות וליהנות, אך מקומות המסחר, הבילוי והפנאי נסגרים אף הם. רבים מהמועסקים נאלצים לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת), או במקרה הגרוע יותר להיגרע ממצבת כוח העבודה הפעיל ולהפוך למובטלים בעל כורחם. הפחד מפני הבאות החל מחלחל בקרב האזרחים, וגם מי שעדיין נותר בשוק התעסוקה קומץ ידיו ומפחית ברמת הצריכה אליה הורגל בימים שבשגרה, עד יעבור זעם.

אל מול כל זאת, ניצבת ממשלה חסרת אונים המבקשת לאזן בין האילוצים והצרכים הבריאותיים ובין אלו הכלכליים. חוסר אונים זה מוביל לעיכוב בקבלת החלטות בזמן אמת, ולקבלתם תחת לחץ ובאיחור רב. תכנית הסיוע הכלכלית שהושקה לאחרונה, השלישית במספר, ממחישה את גודל המחדל.

בשעה שמדינות שונות בעולם, כדוגמת ארצות הברית וגרמניה, מיהרו להורות על הרחבה תקציבית לטובת סיוע מיידי לעסקים הקורסים, הסתבכו מקבלי ההחלטות בישראל בסבך הבירוקרטיה והפער הבלתי נתפס בין המדיניות המוצהרת לזו המיושמת בפועל החל מתרחב ונגלה לכל. אולם, גם אם נתעלם לרגע מכשלים יישומיים אלו לא ניתן שלא לראות את כשליה של המדיניות עצמה.

ההחלטה להאריך את תקופת הזכאות לדמי האבטלה עבור היוצאים לחל"ת והמובטלים בפועל היא טובה ונחוצה, אולם אין בה כל בשורה אל מול העתיד לבוא. אדם בלתי מועסק המקבל קצבת אבטלה, יצרוך את המינימום הנדרש לקיומו ואת היתרה יחסוך ככל הניתן. עסקים וחברות שרבים מעובדיהם מצויים בחל"ת, יאלצו להתאים את עצמם למציאות זו ויפחיתו בהתאמה את קצב הייצור, את היקף השירות ואת רמת הפעילות הכוללת שלהם.

מציאות שכזו עלולה להוות משקולת כבדה על פעילותו הכוללת של המשק, להוביל לירידה בהכנסות המדינה ממסים, לפגיעה במדדי הייצור המקומי והייצוא, ומכאן ההשפעה השלילית על נתוני התוצר והגרעון קצרה ומהירה.

תחת צעדים הגנתיים אלו, נכון יותר היה לגבש צעדי מדיניות מחוללי צמיחה, התקפיים באופיים. במקום לתמוך כלכלית ביוצאים לחל"ת, נכון היה לסבסד את העסקתם אל מול המעסיקים. כך, העובדים ישתכרו משכורת מלאה (ולא 70% מגובה משכורתם כניתן בדמי האבטלה), ונכונים יהיו לצרוך יותר אף מעל לצרכיהם הבסיסיים - ובכך יתרמו להעלאת רמת הביקוש במשק.

מאידך, המעסיקים היו משמרים את רמת הפעילות הנורמטיבית ובכך היו תורמים להגדלת היצע הסחורות והשירותים הכולל במשק. התוצאה הסבירה של תהליכים נחוצים אלו הייתה באה לידי ביטוי בהאצת הפעילות במשק, העלאת הצריכה הפרטית, הגדלת הייצור והייצוא, הגדלת הכנסות המדינה ממיסים ובתורם אף צמיחת התוצר והקטנת הגירעון.

צעד התקפי נוסף שניתן היה לעשות, הוא ויסות מובטלים אל ענפים המשוועים לכוח אדם כדוגמת: מוסדות חינוך, ענף הבנייה, מערכת הבריאות ועוד. מהלך שכזה יאפשר למובטל אופק להשתכרות עתידית ורבת שנים מתוך הבנה והכרה בעובדה ששוק התעסוקה, כמו תחומים רבים אחרים, עתיד לשנות פניו גם לאחר המגיפה - מקצועות מסוימים יאבדו מנחיצותם, בעוד שתחומי תעסוקה אחרים יתרחבו וידרשו כוח אדם נוסף.

צעדי המדיניות שנקטה הממשלה משולות למאמן קבוצת כדורגל שקבוצתו סופגת מפלה, לחץ הקהל ביציעים גובר ומבקש לפטרו. בתגובה מחליט המאמן על הכנסת שחקני הגנה נוספים לעיבוי המערך ההגנתי במקומם של חלוצי ההתקפה וזאת במטרה שלא לספוג עוד שערים, מהלך המכונה "בונקר". אולם במהלך זה חורץ המאמן את גורלה של קבוצתה להפסד ודאי, שהרי בצד ההגנה, נדרשת גם התקפה יעילה על מנת לשמר לקבוצתו סיכוי, ואף קלוש ביותר, לניצחון בהמשך המשחק.

הכותב הוא ד"ר ארז כהן, חוקר מדיניות ציבורית וכלכלה פוליטית במחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל

(עדכון ראשון: 8:00)