התכנית הכלכלית של נתניהו וכץ תחזיר את ישראל שנות דור לאחור

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ מנהלים את משבר הקורונה בצורה חסרת אחריות. כמו נהג ששומע את צפצופי ההתרעה ולא בולם - הם במסלול הבטוח להתנגשות.

נתניהו וכץ פועלים בשיטות שהם מכירים מימי שגרה, ללא משבר גלובלי ומתמשך. ואולם, בתקופה זו הם נראים אובדי עצות. כשהשיטות הישנות לא מצליחות, הם ממשיכים להתנגש בקיר שוב ושוב, ובעוצמה גדולה יותר פעם אחר פעם.

המשבר הנוכחי אינו משבר כלכלי רגיל. הירידה בביקושים חובקת עולם: ענפים שלמים נמחקים, וגם מפעלים שהוגדרו בזמן הסגר ככאלו שיכולים להמשיך ולייצר, מוצאים את עצמם במקרים רבים עם כוח ייצור עודף - אך ללא יכולת למכור.

משבר הקורונה, שבראשיתו ריסק עסקים קטנים ובינוניים, פוגע ככל שהוא נמשך גם בעסקים בעלי מחזורים גדולים. אותם עסקים ידעו להתמודד עם משברים תקופתיים, אך לא כאלו שכוללים צניחה של עשרות אחוזים בהכנסות, לאורך חודשים רבים. העסקים הגדולים, החשובים במשק, הם קריטיים למדינה. קריסה שלהם עלולה לסכן את מבנה המשק כולו.

המשבר מחזיר את הכלכלה הישראלית לימים אחרים. ישראל ידעה לבנות כלכלה צומחת גם בתחילת דרכה, כשהיינו מדינה מבודדת, עם גלי עלייה גדולים שיצרו אחוזי אבטלה עצומים. המדינה הקטנה התמודדה אז באמצעות תכניות ממשלתיות שהקימו כאן מפעלים, יישובים, נטעו ובנו, סללו ויצרו, ובעיקר - השקיעו בתוצרת הארץ ובתמיכה התעשייה ישראלית מחד, ובחינוך, השכלה והכשרות מקצועיות מאידך.

מדינות רבות בעולם הולכות ומתכנסות לתוך עצמן, מציבות את ההשקעות בכלכלה המקומית בראש סדר העדיפויות ואחר כך פונות לעולם הגלובלי. השקעה ממשלתית בתעשייה מקומית, בסיוע להתייעלות אנרגטית ובהפיכת המשבר להזדמנות לחדשנות ישראלית בסיוע ממשלתי, תאפשר ליותר עובדים לשמור על מקום עבודתם ולמשק הישראלי לשרוד את השנה הקשה הזו.

בד בבד, חייבים לשנות פרדיגמה ולבצע רפורמה עמוקה במערכת החינוך. כבר שנים ארוכות שאנו רואים את תוצאות התלמיד הישראלי מידרדרות במדדים הבינלאומיים. אם לא ננצל את המשבר לרפורמה עמוקה במערכת החינוך, שתאפשר לנו לעבור למודלים חינוכיים ולימודיים שמתאימים למאה ה-21, נמצא את עצמנו ביציאה מהמשבר עמוק מאחורי העולם המפותח.

לפיכך, התכנית שמביאה כעת הממשלה, היא פלסטר נחמד, שיסייע מעט לחלק מהאנשים - אך בוודאי לא יציל את המשק. בחלק מהמקרים היא אפילו תחזיר אותנו שנות דור לאחור. בלי מנועי צמיחה, סיוע לחדשנות, השקעה מסיבית בחינוך והכשרות מקצועיות ויצירת תמריצים אמיתיים לחזרה לעבודה, המשק הישראלי ימשיך לשקוע. בהשוואה בינלאומית, הוא יתאושש הרבה אחרי המדינות המתחרות שלנו.

כדי להצליח, ראש הממשלה ושר האוצר חייבים לחשב מסלול מחדש ולהניח תכנית צמיחה והשקעה, עם מבט קדימה, שתראה את מדינת ישראל קודם.

הכותב הוא ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), לשעבר יו"ר ועדת הכספים.