(בווידאו: הפגנת העובדים הסוציאליים, השבוע)
שופט בית משפט השלום לנוער באשקלון מתח ביקורת על התנהלות המדינה בנושא הטיפול בנוער סיכון, ואמר כי לא ייתכן שקידומם ייעשה "דרך כותלי בית הסוהר". השופט, גל שלמה טייב, התייחס בדבריו לנער בן 16 שנפתחו לו שלושה תיקים נוספים בחודשיים האחרונים, בעת שהוא ממתין בביתו למקום פנוי במעון סגור של חסות הנוער.
בדיון שעסק בכתב אישום משנת 2008 שהוגש נגד הנער בגין תקיפה, האשים אביו את הממסד, ואמר כי הנער נוהג באלימות כשהוא נמצא בבית. קצינת המבחן אמרה בדיון שהתקיים בחודש שעבר כי הוא זקוק למסגרת נעולה, אך נאמר להם שרק באוגוסט יתפנה מקום, וזאת לאחר שהוא כבר ממתין למקום במוסד מזה חמישה חודשים.
"המציאות המתוארת בתוך ביתו של הקטין הן על ידי האב ובעיקר על ידי האם לא יכולה להימשך, בוודאי לא כאשר קצינת הנוער מדווחת על שלושה תיקים פליליים חדשים שנפתחו בחודשים האחרונים...הנאשם זועק לעזרה והזעקה מתבטאת באלימות שלא יכולה להימשך", אמר השופט.
אל תפספס
הוא הוסיף כי "לא ייתכן שהנאשם ישהה בביתו חמישה חודשים בלא מעש ולכאורה כולם מצפים למעצרו על מנת לקדם את מצבו".
"לא כך צריכה להיות דרך הטיפול במדינת ישראל, ובוודאי לא לנסות לקדם את מצבם של הקטינים דרך כותלי בית הסוהר", אמר השופט. בנוסף לכך, הוא הבהיר כי יש לפעול בדחיפות למציאת מקום עבורו באחת ממסגרות חסות הנוער, גם אם לא מדובר במקום נעול או במקום שמתאים באופן מלא לצרכיו, שכן "בוודאי הבית לא מתאים לצרכיו ויש לפעול בדחיפות למציאת מסגרת חוץ ביתית". לאחר הדיון, אותר עבור הנער מקום במעון נעול.
במשך שנים נידון המחסור החמור במעונות חסות הנוער בשורת ועדות בכנסות ובדוחות מבקר המדינה, אולם מדוח המבקר האחרון שפורסם לפני כחודשיים, עולה תמונה קשה גם כיום. בשנת 2019 המתינו כ-200 בני נוער להשמה במעונות ממשלתיים, לעתים גם במשך חצי שנה.
לפי דוח מבקר המדינה, משנת 2017 ועד מועד סיום הביקורת באוקטובר 2019, נסגרו 14 מתוך 48 מסגרות חסות הנוער המופעלות במיקור חוץ - ובכלל זה הוסטלים, חלופות מעצר ופנימיות. זאת, בין היתר, בשל כוונת משרד הרווחה להלאים את מסגרות חסות הנוער ומצבן הכלכלי הקשה של המסגרות.
"מהאמור לעיל עולה כי אף שאוכלוסיית בני הנוער גדלה פי 3.5, ולמרות הגידול במספר בני הנוער בסיכון הזקוקים לטיפול במסגרת המעונות הממשלתיים, לא גדל מספרם של המעונות מאז הקמתם בשנות ה-60 של המאה ה-20, ולא נעשתה הרחבה ניכרת שלהם", נכתב בדוח המבקר.
בתקופה האחרונה אירעה שורה של מקרים בהם נערים הממתינים למקום עבורם באחת ממסגרות חסות הנוער בהתאם לצו בית משפט הגיעו למעצר ושהו שם לילה או יותר, בין היתר אחרי תקריות בביתם. לאחר מכן הם שוחררו בחזרה לביתם או לרחוב, כאשר גם בתי המשפט נותרים חסרי אונים. רק אחרי מעצרם, הם קודמו לראש רשימת הממתינים ונמצא עבורם מקום.
"כדי לקדם את הנערים (ברשימת ההמתנה, מ"ה) מפלילים את הקטין, פשוט מגישים כתב אישום ואז המערכת עובדת הרבה יותר מהר. בעצם מדובר בנער שאין לו פרופיל פלילי, אלא נזקק. ולמרות הנזקקות הדרך לזרז את ההשמה שלו היא דרך ההליך הפלילי", אמר מנהל מחלקת הנוער בסניגוריה הציבורית מחוז דרום, עו"ד שלומי לוי.
מנהל המחלקה הסביר כי "כל פעם מישהו מתקדם על חשבון מישהו אחר. עקיפת התור נעשית על ידי ההליך הפלילי ואז ההשמה היא כמעט מידית. זו תופעה נפוצה. שמעתי הורים שנאמר להם שהדרך לזרז אותם ברשימה היא הליך פלילי, אז אומרים להם להתלונן. לוקחים נער ללא עבר פלילי ועכשיו הוא מוגדר עבריין, וכל המערכת משתפת פעולה".
המתווה החדש לחסות הנוער תקוע: "מצוקת ההמתנה רק מחמירה"
במשרד הרווחה הציגו לפני כחצי שנה מתווה חדש לחסות הנוער, בתגובה לעתירה שהוגשה באמצעות הסיוע המשפטי עבור נערים הממתינים למסגרת. לפי המתווה שגובש עם משרד האוצר, בשלב ראשון היו אמורות להתווסף 60 מיטות לנערים ונערות במוסדות קיימים ברבעון הראשון של 2020, וזאת בכפוף לשינוי תקציבי.
בשלב השני נקבע בין היתר כי יחוזקו תשתיות הפיקוח, הניהול והתקצוב. ובשלב השלישי, נקבע כי יוקמו מסגרות עבור נוער הסובל מ"תחלואה כפולה", כלומר נוער בסיכון הסובל גם מבעיות נפשיות.
אך תכניות דומות בעבר לא יושמו, ומשרד הרווחה הודיע לבג"ץ כי יישומו של המתווה תלוי בתקציב המדינה, כשלבסוף נקבע כי עליהם למסור עדכון נוסף בחודש הבא. בסיוע המשפטי הסבירו כי המתווה אינו מציע מענה לממתינים הרבים בימים אלה, עד שיהיה עבורם פתרון במסגרת המתווה, וכי בשנתיים שחלפו מאז הוגשה העתירה לא נעשה כל צעד אופרטיבי בשטח עבורם.
"מהנתונים שהמשיבים עצמם מציגים בכל העדכונים האחרונים ואף בעדכון הנוכחי עולה כי מצוקת ההמתנה רק מחמירה. אף על פי כן, מציגים המשיבים מתווה שאינו מחויב לכל לוח זמנים עתידי ומביא לידי ביטוי גישה לפיה הפתרון יהיה רק בטווח הארוך", נכתב בתגובת הסיוע המשפטי. "חרף מאות הממתינים ותקופות ההמתנה הארוכות הצפויות, המשיבים אינם מציגים כל תכנית אופרטיבית חירומית לטיפול בתקופת הביניים בכל הנערים והנערות המצויים בסיכון גבוה ובקצה רצף הטיפול".