"הופכים אותם לעבריינים": סגירת מעונות לנוער בסיכון מובילה למעצרם

(בווידאו: בג"ץ דן בהגבלת המפגשים בין הורים לילדיהם בעלי מוגבלויות, בחודש שעבר)

בתקופה האחרונה אירעו שורה של מקרים שבהם נערים הממתינים למקום עבורם באחת ממסגרות חסות הנוער, בהתאם לצו בית משפט, הגיעו למעצר ושהו שם לילה או יותר. זאת, בין היתר לאחר תקריות אלימות בביתם. לאחר מכן שוחררו אותם הנערים בחזרה לביתם או לרחוב, כשגם בתי המשפט נותרים חסרי אונים.

אחד מהמקרים האלו הוא א', בן 14 מהצפון, המטופל בתרופות פסיכיאטריות. הוא מצא את עצמו בחודש שעבר במעצר, לאחר שאמו התלונה עליו על תקיפה נוספת של בני משפחה על ידו. הוא נשאר לילה בבית המעצר קישון, ובית המשפט לנוער שחרר אותו למרכז לבריאות הנפש בצפון, שם שהה כעשרה ימים ושוחרר שוב לביתו.

אך א', שנפלט מהפנימייה שבה התגורר כארבע שנים, כלל אינו אמור לשהות בבית. כמו כ-200 נערים נוספים הוא ממתין למקום באחד ממוסדות חסות הנוער, הגוף שאחראי מטעם המדינה על טיפול במתבגרים המצויים בסיכון לעבריינות. מספרם של מוסדות אלו הולך ומצטמצם לאורך השנים. "זה ילד שצריך כללים ברורים, ומסגרת שתחזיק אותו. כל פעם שיש אלימות בבית, האלימות הזו כלפינו ממש קשה", הסבירה אמו של א' בייאוש.

היא הוסיפה כי הם ממתינים כבר כמה חודשים שיתפנה מקום בתור האבחונים של מעון "נווה חורש" של רשות חסות הנוער, שם עורכים אבחון לקטינים על מנת להתאים להם מעון. בדיון שנערך בעניינו של קטין אחר, נודע כי ישנם כ-90 קטינים ברשימת ההמתנה למוסד. "אומרים שב'נווה חורש' נותנים אבחון, והוא יהיה שם בסביבות שלושה חודשים. בזמן הזה מתאימים אותם למסגרת, ושם יש גבולות ברורים וזה מחזיק את הילדים. אז אני מחכה למקום הזה, אבל למה צריך לחכות הרבה זמן?", תהתה אמו של א'.

עורכת הדין אורית בר, שייצגה את א' מטעם הסנגוריה הציבורית, הסבירה כי "רשויות הרווחה עמדו על זה שהוא לא יכול להיות משוחרר לשום חלופה, רק במסגרת הליך המעצר. בסוף הסכמנו שישוחרר לבית חולים פסיכיאטרי, שזה מעין חלופת ביניים, זה לא בהכרח שהוא צריך אשפוז".

לדבריה, מדובר בפגיעה בא' ואין ספק כי הוא ייעצר פעם נוספת אם יישאר בבית. "עובדה שאחרי המקרה הזה הוא אושפז. האשפוז ארך שבוע ואז הוא שוחרר הביתה והמצב שלו לא השתפר. אז למה מחכים, למקרה הבא? זו שערורייה", הוסיפה עו"ד בר. ואכן, כמה ימים לאחר שאמרה את הדברים, א' נעצר פעם נוספת.

הטראומה מהמעצר ככל הנראה תישאר איתם, אך מהדיונים עולה כי המעצר עשוי לקצר עבורם את ההמתנה. עורכת הדין של א' תהתה מדוע עצרו אותו, שכן "בגיר במצב שלו לא היה נעצר על עבירה כזו". היא הוסיפה כי נענתה שהדבר יקדם אותו ברשימת ההמתנה. "זה בעיניי תירוץ מזעזע ושיטה מזעזעת לקדם קטינים ברשימות המתנה למעונות, אבל זה קורה כי לקטינים עצורים ניתנת עדיפות על פני קטינים לא עצורים". עו"ד בר הבהירה כי "זה שקטין לא עצור, לא אומר שמצבו פחות גרוע משל קטין עצור".

בעוד א' עדיין בביתו, במקרה של ל' בת ה-17, המעצר הוביל למציאת מקום במסגרת שלה המתינה מזה כשנה. ל' נעצרה בחודש שעבר בחשד לאיומים על אמה וגרימת נזק לרכוש, ושהתה שני לילות בכלא תרצה. כמה שעות לפני מעצרה, קיבלה עורכת הדין יקבה קסאה המלווה את ל', שיחת טלפון מאמה. "היא התקשרה ואמרה לי 'או שאני פוגעת בעצמי או שאני פוגעת בילדה'. אמרה ששתיהן לא יכולות להיות באותו בית - ובאותו הלילה הילדה נעצרה".

ל' באמת לא הייתה אמורה להיות עם אמה באותו הבית. עד לחודש יוני אשתקד היא שהתה במעון אורנים של חסות הנוער, אך לאחר שהמעון נסגר היא מצאה את עצמה ללא מסגרת ברשימת המתנה למעון. בדיון הארכת המעצר שלה, אמרה עובדת סוציאלית שלא הכירה אותה, כי בשל גילה ולאור רשימת ההמתנה לא ניתן לקלוט את ל' במעון. מעצרה הוארך עד למחרת, אז הייתה אמורה להגיע עובדת הסוציאלית המלווה את ל', אך היא נעדרה. לבסוף הוחלט לשלוח אותה למסגרת זמנית בתל אביב, ולאחרונה הגיעה הבשורה ונמצאה עבורה מקום במעון "מסילה".

"בירושלים בימים טובים היו שלושה או ארבעה הוסטלים, זו ילדה שחזרה הביתה בגלל שהוסטל אורנים נסגר, לא בגלל שיפור במצבה. אז היא חוזרת לבית שהוצאה ממנו, כשהבית לא עבר איזשהו תהליך והמצב מוסיף להסלים", אמרה עו"ד קסאה מהסנגוריה הציבורית. "המדינה לא נתנה מסגרת, ואז אומרת שהיא כבר הגיעה לגיל שלא נותנים לה עדיפות. בעיניי, ערך חיי אדם של ילדה בת 13 וחצי שווה ל-17 וחצי. אבל זה להילחם בשיניים שהילדה תהיה מוגנת עוד חצי שנה, ובגיל 18 שאלוהים יהיה איתה. זה ממש ככה, וזה עצוב".

עו"ד קסאה הוסיפה כי היא מלווה גם ילד בן 13 וחצי שממתין יותר משנה למסגרת נעולה. "בינתיים הוא בבית ומשוטט. לצערי הרב, הדרך להגיע למסגרת זה דרך מעצר, אולי ככה יתנו לו עדיפות".

עו"ד רחל דניאלי, הממונה הארצית על ייצוג נוער בסנגוריה הציבורית, אמרה כי "המקרים האחרונים שרואים, זה מקרים של קטינים שאת העבירות הם מבצעים כלפי ההורים שלהם". לדבריה, כל הגורמים הרלוונטים יודעים שהילדים האלו לא אמורים להיות בבית, ושהם מחכים כבר הרבה זמן למקום מתאים. "הקטינים האלו נעצרים כי לא יודעים כיצד להתמודד איתם בבית, ואז המדינה מגישה נגדם כתב אישום על עבירות שהם עשו כנגד המשפחה", הסבירה עו"ד דניאלי. "בעצם לא מדובר על התנהגות עבריינית, אלא קריאה של מצוקה".

במקרה של א' הסבירה עורכת דינו כי גם כשיתפנה מקום למעון שלו הוא ממתין, לא בטוח שהדבר יסייע. א' זקוק למסגרת המיועדת לנוער בסיכון שסובל גם מבעיות נפשיות מורכבות, ועד היום לא הוקם מתאים כזה בישראל. זה יותר מעשור מערכים במשרד הרווחה כי הנוער המופנה למסגרות החסות פגיע ביותר - רבים מהם סובלים מהפרעות אישיות ובעיות נפשיות לצד בעיות התנהגות. "כל עוד הוא לא במקום שמתאים לצרכיו, תהיה פעם הבאה", הבהירה עו"ד בר. "הם לא מבצעים עבירות ממניעים עבריינים, יש קושי נפשי שלא מטופל והמשפחה לא יכולה לטפל בהם. גם הנער הוא קורבן וכל החברה יוצאת נפסדת מזה".

גם הממונה על ייצוג נוער בסנגוריה הציבורית קבעה כי "זה למעלה מעשור שנושא היעדר מסגרת פוסט אשפוזית, המתאימה לקטינים בעלי עבר פסיכיאטרי מורכב, ידוע ומוכר לכל העוסקים בתחום. עם זאת, וחרף דיונים והתחייבויות שלקחו על עצמם משרדי ממשלה בנושא, העניין ממשיך להתגלגל ממשרד למשרד ומוועדה לוועדה, מבלי שיינתן מענה קונקרטי".

עו"ד דניאלי ציינה כי גם בתכנית החדשה שהציג משרד הרווחה לאחרונה, נדחק הנושא לסוף הרשימה. "לקחו את המעון הזה שכבר 15 שנה הם מבטיחים שזה אוטוטו קורה, ובתכנית הרב-שנתית שוב דחו את הקמתו, ומי יודע מתי זה באמת יקרה".

עו"ד קסאה תיארה מקרה שבו ליוותה בן 13 שסבל מבעיות נפשיות, ואת הייאוש והתסכול בהיעדר מסגרת עבורו. "לצערי הרב ליוויתי נער לאורך שנים, מגיל 13, היום הוא כבר בגיר. לנערים כאלה אין מענה טיפולי מתאים במדינת ישראל, אין קורת גג שיכולה לטפל במצב הנפשי המורכב שלהם וגם במצב התמכרות. אלה נערים שבסופו של דבר מסתבכים בהליכים פליליים ומוצאים עצמם בכלא, שזו בטח לא המסגרת שצריכה לתת מענה לילדים במצב כה רגיש", הסבירה.

"משפחה שיש בה מישהו שסובל מתחלואה כפולה והיא לא חזקה מבחינת ידע, היא משפחה שבורה. אין עוגן שיכול לתת מענה ובני המשפחה חסרי אונים", הוסיפה עו"ד קאסה. לדבריה, כל פעם הילד שהיא ליוותה הגיע למקום אחר, וכל פעם נדחה בטענה שהמעון לא מתמחה לטפל בתחום כזה או אחר. "באיזשהו שלב אדם שסובל מבעיות נפשיות והתנהגותיות, לא מסוגל להביע גם איזושהי מוטיבציה או תובנה, וגם מבינים שאין לו רצון בסיסי לעבור הליך טיפולי", הסבירה. "הוא נפל כל הזמן, וחיכינו שיגיע לגיל 18 כדי שיהיה אפשר לטפל בו, אני ספרתי בשבילו את הימים".

במשך שנים, המחסור החמור במעונות חסות הנוער נידון בשורת ועדות בכנסות ובדוחות מבקר המדינה, אולם מדוח המבקר האחרון שפורסם בחודש שעבר, עולה תמונה קשה גם כיום. בשנת 2019 המתינו כ-200 בני נוער להשמה במעונות ממשלתיים, לעתים גם במשך חצי שנה.

לפי דוח מבקר המדינה, משנת 2017 ועד מועד סיום הביקורת באוקטובר 2019, נסגרו 14 מתוך 48 מסגרות חסות הנוער המופעלות במיקור חוץ - ובכלל זה הוסטלים, חלופות מעצר ופנימיות. זאת, בין היתר, בשל כוונת משרד הרווחה להלאים את מסגרות חסות הנוער ומצבן הכלכלי הקשה של המסגרות. "מהאמור לעיל עולה כי אף שאוכלוסיית בני הנוער גדלה פי 3.5, ולמרות הגידול במספר בני הנוער בסיכון הזקוקים לטיפול במסגרת המעונות הממשלתיים, לא גדל מספרם של המעונות מאז הקמתם בשנות ה-60 של המאה ה-20, ולא נעשתה הרחבה ניכרת שלהם", נכתב בדוח המבקר.

חלק ניכר מהביקורת עוסק במעונות סגורים, אך מקרה של בן 16 וחצי מהצפון מראה כי ישנו מחסור גם במוסדות פתוחים. הנער שהה במסגרות שונות של חסות הנוער, אך לפני כשנה הוחלט לבטל את הצו להוצאתו ממשמורת הוריו, ולאפשר לו טיפול בקהילה. עם זאת, מאז נותר הנער ללא מענה ושוטט ברחובות, עד שנעצר לפני כשלושה חודשים.

בהחלטה בעניינו התייחסה שופטת בית המשפט לנוער בנצרת טל ויסמן, למצוקה הקשה במעונות לנוער בסיכון. "עיון בהחלטות קודמות של בתי המשפט השונים, מלמד כי המצב אף הולך ומחריף, המצוקה גוברת וחוסר האונים - פושט בכל", אמרה השופטת.

"שורה ארוכה של מוסדות נסגרו, וחלופה - אין", הוסיפה. "בתי המשפט האמונים ומופקדים על שלומם ובריאותם של קטינים נזקקים, אינם יכולים לסייע. רשימת המסגרות הולכת ומתקצרת מיום ליום, בשל סיבות עלומות וללא נימוק או הסבר. הנייר סובל הכול, אך המציאות טופחת על פנינו ומלמדת אחרת".

בהיעדר חלופה, שוחרר הנער לדרכו ולגורלו. "אזכיר ואזהיר את גורמי הרווחה כולם כי האחריות לגורלו של הנער בן ה-16 וחצי מונחת על כתפיהם, זאת מכוח החוק, וכוחה הדל של החלטה זו", הבהירה השופטת בהחלטתה.

במשרד הרווחה הציגו לפני כארבעה חודשים מתווה חדש לחסות הנוער, בתגובה לעתירה שהגיש הסיוע המשפטי עקב המשבר המתמשך. לפי המתווה, בשלב ראשון היו אמורות להתווסף 60 מיטות לנערים ונערות במוסדות קיימים עד לסיום הרבעון הראשון של 2020, וזאת בכפוף לשינוי תקציבי. בשלב השני, יחוזקו תשתיות הפיקוח, הניהול והתקצוב. בשלב זה משרד הרווחה גם אמור להנחות את העו"סים (עובדים סוציאליים) המטפלים ברשויות המקומיות ואת קציני המבחן, ללוות את התהליך הטיפולי של הנער לכל אורכו.

בשלב השלישי, יוקמו מסגרות עבור נוער הסובל מ"תחלואה כפולה", כלומר נוער בסיכון הסובל גם מבעיות נפשיות. לפי התכנית, התווספו 24 מיטות בתנאי נעילה לנערים בסיכון הסובלים מהתמכרות, 12 מיטות לסובלים מ"הנמכה קוגנטיבית" ו-23 מיטות לבעלי בעיות נפשיות.

"אנחנו עדים לתוצאות ההרסניות של רשימת ההמתנה הזו יום-יום. החלטה בדבר צו מעון נעול, משמעותה כי אין תכנית טיפולית אחרת שיכולה להתאים לקטין, וכל יום נוסף מחוץ למסגרת מידרדר את מצבו ומקטין את סיכוייו להשתקם", אמרה עו"ד רחלי ירדן, ממלאת מקום הממונה על תחום ייצוג קטינים בסיוע המשפטי. היא הסבירה כי "מדובר בנערים ונערות שטרם נפתחו להם תיקים פליליים וההשמה הזו אמורה למנוע את ההידרדרות החברתית, ולעתים קרובות אף להגן עליהם מפני מצבים מסכני חיים ממש".

"יתרה מכך, תוצאה של מעצר לא מותאם לנער או נערה היא דבר חמור מאד במדינה מתוקנת המגדירה את עצמה כמדינת רווחה", הוסיפה עו"ד ירדן. "קטינה שאנו מייצגים שהמתינה קרוב לשנה למקום במעון נעול, מצאה את עצמה בסופו של יום במעצר בכלא נווה תרצה בחברת אסירות בוגרות וללא כל תכנית טיפול; קטין בן 14 שהמתין למקום בנווה חורש נעצר בסופו של יום ונפתח לו תיק פלילי. המציאות היומיומית הזו מאיינת את החלטות בתי המשפט בעניינם של קטינים נזקקים ומרוקנת מתוכן את סמכותם".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי "מתווה חסות הנוער הוא מתווה רב-שנתי, שנועד לפתח את רצף המענים של המשרד לבני ולבנות נוער הנמצאים בקצה רצף הסיכון". לדברי המשרד, "יישום השלב הראשון של המתווה נמצא בעיצומו: בניית האגף החדש שבו 12 מקומות במעון מסילה לבנות הושלמה והאגף אוכלס. בבית הנער הסתיימה זה מכבר בניית אגף חדש לשלוש קבוצות של 36 נערים בסך הכול והוא צפוי להיות מאוכלס בקרוב".

כמו כן, נמסר ממשרד הרווחה כי "שיפוץ האגף החדש במצפה ים נמצא לפני סיום ויאוכלס בקרוב ב-12 נערים. באזור הצפון נפתחה מסגרת חלופת מעצר חדשה ובחודש הבא צפויה להיפתח חלופת מעצר נוספת. כמו כן, נפתחה בצפון פנימייה חדשה של חסות הנוער לבני נוער מקרב הציבור החרדי, ובחודש הבא תיפתח פנימייה חדשה לציבור הכללי. בירושלים צפויה להיפתח בקרוב קורת גג עירונית חדשה".

עוד נמסר כי "בניית המעונות, ההוסטלים ושאר המענים לבני ולבנות נוער בסיכון תימשך לאחר אישור תקציב המדינה לשנת 2020 וכן בשנות התקציב הבאות. בהנחה שהמתווה יאושר בתקציב 2020 כמתוכנן, יחל המשרד בבניית מסגרת חדשה לבני נוער בסיכון מתמודדי נפש באזור הדרום שצפויה להיות מאוכלסת לקראת סוף שנת 2022".