המענקים, החורים והשינויים ברגע האחרון: מה צריך לדעת על המענק לעידוד תעסוקה

החוק לעידוד תעסוקה של שר האוצר ישראל כץ ספג ביקורת מצד מעסיקים ועורר עימות בקואליציה. לאחר שינויים ברגע האחרון הוא עשוי לעלות היום להצבעה. כיצד יחולקו המיליארדים ואילו מעסיקים יקבלו פיצויים?

בווידאו: עימות בן כץ לברקת בוועדת הכספים (צילום: ערוץ כנסת, עריכה: ירדנה עבודי-פוקס)

(בווידאו: חברי קואליציה מתעמתים עם שר האוצר ישראל כץ בוועדת הכספים)

חמישה דיונים בוועדת כספים בראשות ח"כ משה גפני נדרשו כדי לאשר את מתווה עידוד התעסוקה של שר האוצר ישראל כץ, לקראת הבאתו למליאה לקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא. עם הצגתה, ספגה התכנית ביקורות שלפיהן היא מיטיבה רק עם עסקים גדולים שהוציאו את כל עובדיהם לחל"ת (חופשה ללא תשלום). בצל הביקורות, נערכו שינויים במתווה, אך חברים בוועדת הכספים אומרים כי שינויים אלו אינם מהותיים ושעדיין קיימות בו בעיות.

בין הדרישות לשיפור המתווה היו מתן מענק דיפרנציאלי, שלפיו ככל שעסק מחזיר שיעור גבוה יותר של עובדים הוא מקבל מענק גבוה יותר, כמו גם הורדת השכר המזכה במענק מ-3,300 שקלים, וכן הקדמת המענק המלא בסך 7,500 שקלים - במקום 3,500 - כך שיינתן למעסיקים שהחזירו עובדים החל מ-27 במאי במקום בתחילת יוני.

אישרה את מתווה עידוד התעסוקה. ועדת הכספים (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

שר האוצר פסל את הדרישות על הסף, והתעמת עם חברי ועדת הכספים בדיון שנערך בשבוע שעבר. כץ התעמת גם עם חברי מפלגתו, בהם ח"כ ניר ברקת (הליכוד) שייעד את עצמו להיות שר האוצר, וחייב אותם במשמעת קואליציונית. מחלוקת נוספת התעוררה עם יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר, שביקש לערוך שינויים בהצעה ובכך עלול לעכב את אישור המענק.

מתחילת חודש מרץ הגיע סך מחוסרי העבודה שנרשמו בשירות התעסוקה הגיע לכ-1,200,000 בני אדם - רובם המכריע עובדים שהוצאו לחל"ת. למרות שהמשק חזר לשגרה באופן חלקי, לפי דיווח הביטוח הלאומי יש בישראל כ-737 אלף מבקשי עבודה פעילים, לאחר שרק כ-325,554 עובדים חזרו למעגל העבודה מאז חזרת המשק לפעילות.

אילו שינויים נעשו במתווה?

ראשית, ועדת הכספים החליטה כי מעסיקים יוכלו לבחור את מועד החלת המענק לשם מיקסומו. שינוי נוסף הוא שגופי חינוך וגופי השכלה גבוהה, הזוכים למימון מצד המדינה בגובה של עד 40% יהיו זכאים לקבלת המענק. כמו כן, חברי אגודה שיתופית המתקיימים לגביהם יחסי עובד ומעביד יהיו זכאים למענק, והרחבת הזכאות תכלול גם בני משפחה מועסקים.

בנוסף לכך, נקבע בחוק כי התשלום יבוצע תוך 21 יום מאישור הזכאות, ומידע שיועבר במסגרת יישום החוק יישמר לזמן מוגבל בלבד. כמו כן, ועדת הכספים תחיל מנגנון פיקוח על החוק, כששר האוצר ידווח לוועדה על אופן יישומו לפרטים.

עוד בוואלה! NEWS

העימות בליכוד שעלול לעכב את המענק לעידוד תעסוקה

לכתבה המלאה

עוד קבעה הוועדה כי חצי מיליארד שקלים מתוך 5.5 מיליארד שהוקצו למתווה, יוקדשו לפיצוי מעסיקים שלא פיטרו או הוציאו עובדים לחל"ת בתקופה של משבר הקורונה. שר האוצר יצטרך להציג את שימושם בפני הוועדה בטרם קבלת החלטת הממשלה לגביהם, וסדר חלוקת הכספים יובא לאישור הוועדה לשם הבטחת פיצוי מעסיקים ששימרו את עובדיהם.

כמו כן, בוטל סעיף הטלת הריבית שנכלל בתחילה בנוסח החוק. וכעת, במקרה שחלה טעות והמעסיק קיבל מענק גבוה מהדרוש, הוא יחויב בהצמדה ללא ריבית.

מי העובדים שבגינם המעסיקים זכאים למענק?

על פי הקריטריונים שנקבעו , ניתן לקבל את המענק עבור בגיר שנרשם כדורש עבודה בשירות התעסוקה והתייצב בלשכה בתקופה שבין 1 בינואר ל-29 בפברואר, לא עבד החל ממועד הרישום ועד 30 באפריל, וטרם הגיע לגיל פרישה.

כמו כן, מעסיקים יקבלו מענק על כל בגיר שפוטר או הוצא לחל"ת לתקופה של 30 ימים או יותר, בין 1 במרץ ל-30 באפריל, שעבד אצל אותו מעסיק שפיטר אותו או הוציא אותו לחל"ת בחודש פברואר, וטרם הגיע לגיל פרישה.

מעסיק שהחזיר עובד בחודש יוני יקבל מענק מלא. מסעדה שנסגרה בשל הקורונה (צילום: אי-פי)

המענק למעסיקים יינתן גם בגין עובדים בני 67 ומעלה, שקיבלו מענק הסתגלות מיוחד עבור חודש מאי במסגרת תקנות נגיף הקורונה. זאת, בנוסף לעובדים המקבלים גמלת הבטחת הכנסה או דמי אבטלה עבור חודש מאי. הזכאות לפיצוי היא על עובדים בעלי אזרחות ישראלית בלבד.

מהם התנאים לקבלת המענק?

המענק יינתן רק אם שכרו של העובד, עבורו מבקש המעסיק את הפיצוי, הוא לכל הפחות 3,300 שקלים, על מנת לכלול גם עובדים במשרה חלקית. בנוסף לכך, קובע החוק כי הפיצוי יינתן רק בגין עובדים שנוספו למצבת העובדים של המעסיק. זאת, כדי להבטיח שמעגל דורשי העבודה יצטמצם ולמנוע פיטורי עובדים לצורך קליטת עובדים אחרים המזכים במענק.

מעסיק שקלט עובד בתחילת חודש יוני ואילך, יהיה זכאי למענק המלא. זאת כדי לתמרץ אותו לקלוט עובדים חדשים ולסייע לו לשמור על רציפות העסקתם. עם זאת, מעסיק שהחזיר עובד בחודש מאי יהיה זכאי לפי החוק למענק חודשי נמוך יותר.

כמו כן, עובד יזכה את המעסיק במענק אם הוא התקבל לעבודה או שב מחל"ת לא יאוחר מהיום ה-15 באותו חודש, ועבד ברצף עד לתום החודש.

איך יחולק המענק?

סכום המענק יחולק לארבע פעימות, בעבור כל אחד מחודשי העסקתו של העובד בתקופה שבין יוני לספטמבר 2020. זאת, על מנת לוודא את רציפות ההעסקה של העובד ושימור תעסוקתו.

עבור מי שחזר לעבוד מ-19 לאפריל, יהיה המעסיק זכאי ל-875 שקלים עבור כל אחד מארבעה חודשים אלה - 3,500 שקלים בסך הכל. עבור מי ששב לעבוד מתחילת יוני, יהיה המעסיק זכאי ל-1,875 שקלים עבור כל אחד מארבעה החודשים - 7,500 שקלים בסך הכול.

כל מעסיק יוכל לבחור את החלת המענק עבור מצבת העובדים בחודשים אפריל, מאי ויוני, או לחילופין לקבל את המענק עבור מצבת העובדים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר. הבדיקה של מצבת העובדים במסגרת המתווה השני, תהיה מול חודש יוני ולא לעומת חודש מאי. מדובר בדחייה בחודש של מנגנון קבלת המענק, עבור עסקים שצופים רף העסקה גבוה יותר בחודשים אלה, דוגמת אולמות וגני אירועים.

מהם הפערים במתווה ומהן הסוגיות שנותרו פתוחות?

על פי הצהרת נציגי האוצר במהלך הדיון בוועדת הכספים, החוק יחזיר בסך הכל כ-600 אלף עובדים, מתוכם 80 אלף שממילא היו חוזרים גם ללא החוק. לפי תחשיב זה, ממילא נותרו מיליארד שקלים בעודפים שלא ברור מה ייעשה איתם.

החוק, שתוקצב בעלות של 5.5 מיליארד שקלים, ימומש בעלות של 4.5 מיליארד שקלים באופן מקסימלי (עבור מקבלי המענק בגובה 7,500 שקלים), כשבפועל מדובר בפחות מ-3.5 מיליארד (עבור מקבלי המענק בגובה 3,500 שקלים).

מיליארד השקלים הנותרים מעוררים טענות רבות מצד חברי הוועדה, שדרשו ממשרד האוצר להתחייב שהעודפים יוקצו למענקי שימור עובדים או מסלולי תעסוקה - אך לא התקבלה על כך הסכמה.

סירב לדרישות לשיפור המתווה של חברי ועדת הכספים. השר כץ (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

בעוד שמעסיקים שהחזירו את עובדיהם בחודש מאי יזכו למענק חלקי, מי שהחזירו עובדים החל מיוני יזכו לפיצוי מלא של 7,500 שקלים. בעלי העסקים טוענים שמטרת החוק היא לא באמת לעודד תעסוקה, אלא סוג של "מתן פרס" למי שלא שמר על עובדיו והוציא אותם לחל"ת.

זאת ועוד, המענק לא מחושב באופן דיפרנציאלי לפי שיעור העסקת עובדים, בשל סירובו של כץ. בעקבות כך, אם מעסיק מחזיר עובד אחד הוא מקבל את אותו התגמול פר עובד כמו שמקבלים מעסיקים שמחזירים מספר גבוה יותר של עובדים - ולכן אין למעסיקים תמריץ להחזיר או להעסיק עובדים נוספים, מעבר למי שהיו מחזירים בכל מקרה.

ח"כ זוהר, ממפלגתו של כץ, הודיע בטוויטר כי הוא יבקש לשנות את החוק, כך שהמענק ישולם בגין עובדים שמשכורתם עומדת על 2,650 שקלים ולא 3,300. לדברי זוהר, "בסיום התיקון שייטיב עם עשרות אלפי המועסקים והמעסיקים אעלה את החוק להצבעה במליאה". עם זאת, כץ מתנגד לעריכת שינויים בהצעת החוק ובכך אישורה הסופי עלול להתעכב.

ברקע העימות בין זוהר לכץ, עומדת החלטתו של כץ לבלום הצעת חוק שניסה ח"כ זוהר לקדם בוועדת שרים לענייני חקיקה, שלפיה ייאסר על חברות כרטיסי האשראי להיכנס לתחום הביטוח. כץ צייץ בטוויטר כי הוא מתנגד לקידום ההצעה, וגורמים בקואליציה העריכו כי השניים זוהר נוקם בכץ על כך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully