האוצר בדיון על עתיד ענף התעופה: "הלאמת אל על אינה על הפרק"

נציגי משרד האוצר דחו היום (רביעי) בוועדת הכלכלה בכנסת את הטענות לפיהן בכוונת המדינה להלאים את חברת אל על. זאת, לאחר פרסום מתווה הסיוע של האוצר ליציאה ממשבר הקורונה במסגרתו המדינה תתחייב לרכוש את מניות החברה שיונפקו ולא ייקנו על ידי הציבור.

עמית וסאל, נציג אגף התקציבים באוצר, אמר במהלך הדיון שעסק בעתיד חברות התעופה בישראל כי "הלאמת אל על אינה על הפרק", ושמדובר "ברשת ביטחון לגיוס הון וקבלת הלוואות". על פי המתווה, החברה תקבל סכום של 400 מיליון דולרים בחלוקה הבאה: 250 מיליון דולר בהלוואה מהבנקים בערבות המדינה - סכום שיאפשר לבנקים להקטין את החשיפה שלהם לסיכון - ואת יתרת הסכום, 150 מיליון דולר, תגייס אל על בהנפקת מניות החברה בבורסה. המניות יוצעו למכירה לציבור, ואת אלו שלא יקנה הציבור מתחייבת המדינה לרכוש.

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), הציג את הנתון לפיו היקף פעילותן של חברות התעופה צנח ב-99% בתקופת הקורונה. "עסקים רבים יכולים לפעול בזום, אבל תעופה בזום עדיין לא הצלחנו לעשות", אמר.

כמו כן, בדיון עלו טענות מצד חברת התעופה הישראלית כי הסיוע שמעניקה המדינה אינו מספיק. מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, אמר כי 90% מכוח האדם של החברה בחל"ת, שיימשך עד סוף יולי לפחות. לטענתו, חברות תעופה בעולם נסמכות על תמיכה ממשלתית בעוד בישראל הוצעו רק הלוואות בערבות המדינה. מנגד, וסאל אמר כי התמיכה הממשלתית בדמות תשלומי החל"ת לכלל עובדי אל על דומה לתמיכה הממשלתית שמוענקות לחברות תעופה בעולם.

מנכ"ל ארגון התעופה העולמי IATA, קובי זוסמן, טען כי מה שמייחד את ישראל הוא שאין יד מכוונת לענף התעופה, וזה היה עוד לפני הקורונה. "זה ללא ספק המשבר החמור ביותר בעולם", אמר זוסמן במהלך הדיון. "הונג קונג למשל, קנתה 400 אלף כרטיסים כדי להזרים כסף לענף. מדינות שמבינות את חשיבות התעופה נותנות תמריצים באמצעות אגרות, פנינו לכל הגורמים הרלוונטיים והושבנו ריקם או לא הושבנו בכלל".

המתווה הוצע לאל על על ידי משרד האוצר ביום ראשון האחרון, וכניסתו לתוקף מותנית באישור החברה, הממשלה וועדת הכספים של הכנסת. בנוסף, הוא תלוי בהסכמה בין המלווים לבין המדינה על תנאי הערבות, ובהצלחת ההנהלה והעובדים להגיע לחתימה על הסכמים קיבוציים, שישקפו את ההתייעלות הנדרשת מהחברה.

בחודש שעבר, פרסמה אל על את סיכום הוצאותיה הכספיות לשנת 2019, שבו נכתב כי קיים ספק לגבי עתידה של החברה. כחלק מהדוחות, דיווחה החברה על המשא ומתן המתנהל עם האוצר לקבלת חבילת הסיוע בסך 400 מיליון דולר, ופירטה על חשיבותו להמשך פעילותה.

לפני ההצעה האחרונה, משרד האוצר הציג מתווה אחר לסיוע לחברה להיחלץ מהמשבר הפיננסי, שלא יצא לפועל בשל סירוב הבנקים. חבילת הסיוע הותנתה בהזרמת הון מצד בעלי החברה בהיקף של 100 מיליון שקלים, הסכמה של בנק מסחרי להעניק לחברה הלוואה בערבות המדינה בשיעור של כ-80%, וחלוקת סיכונים שוויונית בין המדינה לבנק.

כמו כן, נאמר כי היא תלויה בביצוע התייעלות נוספת בחברה בהיקף של 50 מיליון דולר, לפחות בכל שנה והסכמה מראש של העובדים לתכנית ההתייעלות, לצד מגבלות נוספות. עוד הוצעה פריסה מחדש של החוב למלווים בהיקף של 150 מיליון דולר, שעבוד מניות החברה כנגד הלוואה ומגבלות נוספות על בעלי עניין, שכר דירקטורים וכן משיכת דיבידנד.

(עדכון ראשון: 15:59)