משרד הבריאות לא מצליח להשתלט על החקירות, ושרשרת ההדבקה לא נעצרת

(בווידאו: יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות בוועדה לביקורת המדינה, אתמול)

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לקצר את זמן קבלת התוצאות לבדיקת קורונה ל-12 שעות, אולם כיום הדבר לוקח כשלושה ימים. כנגזרת מכך, החקירות האפידמיולוגיות מתחילות בשלב מאוחר יותר, ולעתים חולפים חמישה ימים עד שאנשים שבאו במגע עם חולים מקבלים על כך הודעה. על כן, שרשרת ההדבקה נמשכת למעשה זמן רב ומתרחבת ללא שליטה מעשית של משרד הבריאות.

שרשרת ההדבקה הגלובלית למעשה התחילה מסין והתפשטה לכל העולם. כשמציינים את המושג בימים אלה, הכוונה היא להעברת התחלואה בין אדם לאדם. כך לדוגמה, האדם הראשון בשרשרת ההדבקה יכול להיות אדם חולה בקורונה שנמצא בהפגנה, שהדביק את האדם שנמצא לצדו בנגיף, שהעביר אותו לחבריו בעבודה, שהעבירו אותו לבני משפחתם. קטיעה מוקדמת של שרשרת ההדבקה הייתה יכולה לעצור את התפשטות הנגיף מעבר להפגנה.

בעזרת חקירה אפידמיולוגית יעילה ומהירה. ברגע שמערכת הבריאות מזהה אדם כחולה, פרטיו מועברים למשרד הבריאות. שם, מתבצעת חקירה מקיפה על המקומות בהם שהה על מנת להגיע בזריזות לכל האנשים שבא עמם במגע. בכל רגע שבו החקירה מתעכבת, הסיכוי להרחבת מעגלי ההדבקה גדל.

כך למעשה נדרשות יותר ויותר חקירות אפידמיולוגיות וקטיעת שרשראות הדבקה חדשות - שעליהן משרד הבריאות לא מצליח להשתלט בשלב זה.

לדברי יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, ישנם שלבים שונים של חקירות אפידמיולוגיות - וכל אחד מהם צריך להתבצע בצורה איכותית בפני עצמו, ללא הגדרות זמן. "צריך לתת את הכלים כדי לעשות את זה מהר. לפעמים מדובר בחקירות מורכבות, ולפעמים פשוטות", הסביר פרופ' לוין. "גם ניתוח - אם הוא לוקח שעתיים הוא לא בטוח טוב יותר מניתוח של ארבע שעות. צריך לזהות את דרכי ההדבקה, ולכן צריך מקצועיות. הזמן הוא פקטור חשוב, אבל יש שונות בין אירועים שונים. אפשר להגדיר מדדי איכות לקביעת זמנים לשלבים השונים של החקירות, אבל זה לא צריך להיות בצורה גסה - להנחות לזמן מסוים".

ישנן כמה סיבות בגינן המשרד לא מצליח לקטוע שרשראות הדבקה. הראשונה והמשמעותית ביותר לעומת הגל הראשון היא כמות המקרים החדשים מדי יום. משרד הבריאות הרחיב משמעותית את מספר הבדיקות, כך שגם מספר המקרים החיוביים עולה בהתאם. המקרים האלה לא מתבטאים בהכרח בחולים בעלי תסמינים, אלא גם באנשים בריאים לחלוטין שרק נושאים את הנגיף. על כן, לחוקרים יש כמות גדולה מאוד של מקרים אותם הם צריכים לחקור.

במקביל, מספר החוקרים האפידמיולוגים נמוך במיוחד. בישראל עובדים עשרות בודדות של חוקרים, שאמונים על בדיקת אלפי מקרים בחודש. עבודתם נמשכת משעות הבוקר המוקדמות עד הלילה. עם זאת, שר הבריאות יולי אדלשטיין הכריז על הגדלת מספר העובדים על ידי הכשרת 190 סטודנטים, מהלך שהשלמתו נעשית בימים אלה.

ראש שירותי בריאות הציבור היוצאת, פרופ' סיגל סדצקי, פרסמה ביום שישי נוהל הקובע מחדש את כללי הכניסה לבידוד של אנשים שנחשפו לחולי קורונה. כתוצאה מהחלטה זו, התקופה שבה ייבדקו המגעים הקרובים של החולים תוכל להתקצר עד לארבעה ימים במקום 14 יום. כך, יקטן מספר המבודדים בכל רגע נתון, ויפחת העומס על החוקרים האפידמיולוגים, שכן הם יוכלו לצמצם את טווח הזמנים והמסלולים של החולים המאומתים הנבדק על ידם.

במקביל לתפקיד החשוב של החקירות, ישנם צעדים נוספים שנוקט בהם משרד הבריאות על ידי החלטות הממשלה על מנת לצמצם את התחלואה, ואלו הן ההגבלות הניתנות לציבור בדמות הגבלות תנועה וסגירת עסקים. לצד זאת, ישנה האחריות הציבורית לקטיעת שרשראות הדבקה מראש - על ידי הימנעות מהגעה לאירועים המוניים, עטיית מסיכות, שמירת מרחק והקפדה על היגיינה. בנוסף לצעדים אלה, בהיעדר חקירות אפקטיביות ומהירות, חלה חובה אישית על כל אזרח להכניס את עצמו לבידוד אם הוא יודע שבא במגע עם חולה מאומת - ולא להמתין לפנייה מגוף רשמי.

"בוודאי שבאופן תיאורטי זה יכול להועיל", אמר פרופ' לוין. "גם כי זה אוטומטי ומהיר, וגם כי זה מאפשר לתפוס מעגלים רחבים. הבעיה היא חוסר האבחנה בין מגע בסיכון גבוה למגע בסיכון נמוך. צריך מיד לבודד אנשים בסיכון גבוה, וזו החוכמה. אנשים שהיית איתם במגע רצוף ומתמשך, ולא אנשים אקראיים שפגשת. גם זה לא יקטע את שרשרת ההדבקה - כי הרבה יותר חשוב למצוא התפרצויות ולשמור על אוכלוסיות בסיכון".

לדבריו, "זו תורת הלחימה. צריך אסטרטגיה, ואין. יש אמונה שכלי טכנולוגי יושיע אותנו, וזה לא מבוסס. יורים לכיוון הלא נכון בתותח רב-עוצמה, וזה לא עוזר. אנחנו לא יודעים את רמת הדיוק של הכלי הזה ואת היעילות שלו, ובמקביל מאבדים את אמון הציבור שנדרש להיכנס לבידוד ללא סיבה. השאלה שצריך לשאול היא מה היחס בין אחוז החולים מתוך המבודדים מאיכוני שב"כ לעומת אלה מהחקירות האפידמיולוגיות".

בפשטות, הסביר פרופ' לוין, אנשים ממשיכים להדביק. "אם אדם עם תסמינים - הוא מיד צריך לבודד את עצמו. לדעתי צריך להיות קמפיין שאומר שאם מרגישים לא טוב - צריך להישאר בבית. אם יש שיעול, חום, ירידה בתחושת הטעם - צריך להישאר בבית. כבר אז מצמצמים את כמות החולים באופן משמעותי. זה נכון שיש הרבה חולים בלי תסמינים, אבל בשביל זה צריך לזהות התפרצויות במקומות מועדים - בתי אבות, מפעלים. שם צריך לדגום באופן אקטיבי כדי לעצור את התחלואה ולהציל חיים".

"סינגפור, הונג קונג וטייוואן עשו ופעלו בדרך מאוד מוצלחת", שיבח פרופ' לוין. "הן השקיעו בצוותי חקירה של בריאות הציבור, הביאו כוח אדם מיומן בכמות מספקת, דאגו לכך שכל מקורות המידע יגיעו לחוקרים במסלולים ישירים. הן ריכזו את כל המידע במקום אחד - בין אם מכרטיסי אשראי או מחברות אבטחה, והאפידמיולוג עשה שימוש במידע הזה. בישראל יש את שב"כ לצד חקירות אפידמיולוגיות, ואין קשר בין הדברים. צריך להשתמש בכלי שקוף שמקורותיו ברורים".