(בווידאו: סיור בנחל הקישון לקראת הדיון בוועדה לתכנון ובנייה)
בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בחיפה תעלה היום (שני) לדיון התכנית לפיתוח המתחם הלוגיסטי הדרוש לנמל המפרץ החדש. מדובר בתכנית מפורטת לפארק לוגיסטי מתקדם, משני עברי פארק מורד נחל הקישון, בשטח שבין כביש 22 מדרום ורחוב משה דיין בצפון.
המתחם מכונה בחברת נמלי ישראל (חנ"י) "פארק נמלי ישראל חיפה", ואילו הוועדה המחוזית קוראת לו "מתחם לוגיסטי נמלי ישראל". במקום קיים היום פארק קטן על שטח של 33 דונם בלבד, בבעלות עיריית חיפה, שאין בו מתקנים או אטרקציות, ואף לא במה להופעות כבכל פארק מטרופוליטני של העת החדשה.
ברשות נחל הקישון סבורים כי מדובר בתכנית שאינה מטיבה עם הטבע, וכן לציבור שוחר הטבע שהיא מקווה שבעתיד יגיע בהמוניו לפארק. הם הגדירו את התכנית כ"פספוס גדול מאוד של עיריית חיפה לאורך השנים, שהתייחסו לאזור הזה כחצר האחורית של העיר", כלשונו של יוסי סורג'ון, ראש תחום תכנון ברשות.
לקריאה נוספת:
כ-26 שנה חלפו מאז שהרשות קיבלה את המנדט לנקות את הנחל מעשרות שנים של זיהום תעשייתי וביוב שגלש אליו לכל אורכו ממקורותיו ברשות הפלסטינית ועד עמק זבולון בואך שפך הנחל. עד היום לא ניתן לשחות במימיו, ובוודאי לא לשתות אותם. להערכתו של סורג'ון, כל עוד המפעלים הפטרוכימיים פועלים בקרבתו, זו משימה סיזיפית שלא תושלם. "רק משרד הבריאות מוסמך להחליט על שחייה או שיט", הוא מתנצל.
העירייה תהיה מנועה מלהתנגד לתכנית החדשה של חנ"י, לאור הסכם עם משרד התחבורה שהתיר לראשת העיר, עינת קליש רותם, להאריך ולו במעט את מסלול שדה התעופה של חיפה. הדבר אפשר לה, סימבולית, לרשום התקדמות לכאורה להגשמת חזונה, בתמורה למשיכת התנגדותה לתכניות נמל המפרץ.
אף שתכנית "פארק מורד נחל קישון" אושרה, ברשות נחל הקישון סבורים כי אפילו תחום הפארק שנקבע בתכנית זו בשטח של כ-950 דונם, הינו רצועת פארק צרה ולא מספקת. ברשות מתקנאים בפארקים דומים בדרום הארץ ומרכזה, כמו למשל פארק נחל באר שבע, פארק הירקון ופארק אריאל שרון, המשתרעים על פני שטח של אלפי דונמים כל אחד.
"בימים אלה, כשאנו נמצאים בעיצומו של משבר אקלים עולמי, התורם בין היתר להכחדת מינים מואצת, נעשים מאמצים גלובליים ברבות ממדינות העולם, לטפח ולשמר בתי גידול טבעיים בכלל ובתי גידול לחים בפרט", מזכירים ברשות נחל הקישון. "פארק מורד נחל קישון יקבע את זכות הציבור למרחב ירוק פתוח משמעותי ורציף לאורך ציר מים ייחודי. הפגיעה הסביבתית והנופית של הפיתוח הנמלי חסר התקדים במפרץ, היא מהותית ומשמעותית ופוגעת בזכותו של הציבור הרחב ליהנות משטחים פתוחים ורציפים ואנו סבורים כי יש למזער את נזקיה".
שיטת הסלמי
עם זאת, בסדר העדיפויות של הממשלה, עומד סחר החוץ של ישראל במקום גבוה הרבה יותר מזה של פארק או גן לאומי. בחנ"י אמרו כי התכנית שהיא מקדמת תאפשר פיתוח פארק לוגיסטי נמלי פתוח לציבור, למרכזים לוגיסטיים מתקדמים הקשורים ליבוא ויצוא של סחר החוץ הישראלי. עוד הוסיפו כי שטחו קטן בהרבה מהשטח שייעודו שונה לפארק הנחל.
לדברי החברה, יתרונו התחרותי לעיר לחיפה של פארק לוגיסטי זה הוא מיקומו בסמוך לנמל המפרץ שיפתח בשנה הבאה ומיקומו לאורך ציר הנסיעה מכביש 75 לנמל וממנו. "הפארק הלוגיסטי מהוה מנוף לפיתוח כלכלת העיר ולמקומות תעסוקה", מסרו וציינו כי התכנית נערכה בהנחיה של לשכת התכנון ובתיאום בין משרדי הממשלה, "כך שהוחלט לראות בראייה כוללת - לקחת משטח עורף הנמל 586 דונם וליעדם לפארק מורד הנחל ומשני צדיו - לפתח פארק לוגיסטי חדש, תחת מגבלות שימוש ועיצוב".
ברשות נחל הקישון אמרו מנגד כי "התכנית היא חלק מרצף תכניות אותן קידמה חנ"י אחת לאחת, מתוך ראייה צרה, בשיטת 'הסלמי', ללא חשיבה מצרפית כוללת ומאזנת וללא תסקיר סביבתי מלא הבוחן את כלל ההשלכות של הקמה ותפעול 'נמל המפרץ' על מפרץ חיפה בכלל ועל מרחב הקישון בפרט".
ברשות ציינו גם כי "התכנית של חנ"י הופכת את מרחב הקישון לאזור של מחסני ענק ומשטחי אספלט לאחסון מכולות, במקום שראוי להקים בו פארק רחב ידיים לטובת תושבי מטרופולין חיפה. לשטחי האחסון והלוגיסטיקה הנרחבים המוצעים בתכנית זו, ניתן למצוא חלופות טובות באזורים מעט יותר מרוחקים ולא להצמידם דווקא לערכי טבע וסביבה כמו במורד הנחל".
כמו כן, ברשות קראו לבדוק את נחיצותם של השטחים הרבים שחנ"י טוענת לחיוניותם, והדגישו: "למיקום הקישון וסביבת המלחה - אין מיקום חליפי".
מחברת נמלי ישראל נמסר כי "מדובר בתכנית חשובה לפיתוח מטרופולין חיפה והמפרץ שתהווה מנוע צמיחה משמעותי ותחזק את הכלכלה המקומית והלאומית. מיקומו של הפארק הלוגיסטי בסמוך לנמל הוא חיוני על מנת לתת מענה ישיר ומידי ליצוא והיבוא של מדינת ישראל ולשיפור השירות בנמלים. בסמוך לפארק הלוגיסטי יוקם גם פארק שישמש את תושבי האזור לפעילויות פנאי ונופש".
מעיריית חיפה נמסר כי "עמדת העירייה תימסר בדיון הוועדה".