הכנסייה הראשונה בעולם תישאר סגורה: הממשלה מקפיאה את העתקת כלא מגידו

במועצה האזורית מגידו יוצאים נגד כוונת ממשלת ישראל להקפיא את פרויקט העתקת כלא מגידו למתחם חדש. משמעות ההחלטה היא עצירתו של הקמת פרויקט תיירות מרכזי בצפון, שבמרכזו חשיפת שרידי הכנסייה הקדומה ביותר בעולם לקהל הרחב, ובעיקר לתיירות הצליינית.

זה כעשור שמקודמת תכנית התיירות שנקראת "שער לצפון". מדובר בפרויקט תיירות אסטרטגי שתוכנן לאחר שנחשפו שרידי בית תפילה נוצרי מהמאה השלישית לספירה בתוך מתחם כלא מגידו. בנובמבר 2005, במהלך חפירות הצלה שנערכו במתחם הכלא, נחשפה במפתיע התגלית הארכיאולוגית רבת החשיבות - שרידי בית התפילה הנוצרי הקדום בעולם.

הארכיאולוג שניהל את החפירות באתר, ד"ר יותם טפר מרשות העתיקות, אמר עם גילוי הכתובות כי "לממצאי החפירה תרומה גדולה לחקר הצבא הרומי במזרח האימפריה הרומית, לשאלות תיאולוגיות-נוצריות, כולל תרומה להתגבשות הפולחן הנוצרי ומקומו לפני התקופה הביזאנטית ולהשפעות תרבותיות הדדיות הקשורות גם בקרבה לקהילה יהודית קדומה במקום".

האתר מזוהה עם היישוב היהודי כפר עותנאי, המוזכר במקורות ארץ-ישראלים. לצדו הוקמו מפקדת הלגיון השישי פאראטה ועיר בשם מאקסימיאנופוליס המוזכרים במקורות היסטוריים.

זמן קצר לאחר חשיפת האתר, המליצה רשות העתיקות להעביר את כלא מגידו ממקומו. יחד עם המלצה זו, הצטרף מניע נוסף להעתקת הכלא - נוכח קביעת בג"ץ בנושא שטחי המחייה של האסירים בבתי הסוהר בישראל. לפני שנתיים וחצי החליטה ממשלת ישראל כי יוקם במגידו אשכול כליאה ושיקום שיבטל ארבעה בתי סוהר קיימים.

על פי התכנית, במרכז הכליאה החדש יוקמו גם בית משפט ותחנת משטרה, ובסמוך ייבנה מרכז תחבורה אזורי. מתחם הכליאה הגדול תוכנן לקום כשני קילומטרים ממערב לצומת מגידו ובמקום כבר נערך טקס חגיגי להנחת אבן פינה, בהשתתפותו של גלעד ארדן, בזמן שהיה השר לביטחון פנים.

פרויקט "השער לצפון" יכלול בתוכו לא רק את מתחם בית התפילה עם ריצפת הפסיפס המרהיבה שבו, אלא גם את אתר תל-מגידו הנחשב אף הוא לאתר רב חשיבות. באתר יוצג מייצג הנקרא "חוויית ארמגדון". נחל הקיני שעובר בין תל מגידו לבית התפילה ישומר וישוקם ולאורכו יהיו מסלולי טיולים.

על פי הערכות, עם פתיחת אתר תיירות במקום בית התפילה הקדום, יגיעו למקום חצי מיליון תיירים בשנה הראשונה והצפי הוא כי מדי שנה יגדל במעט מספר המבקרים.

למכלול התיירותי העשיר הזה נוספה לפני שבע שנים תגלית ארכיאולוגית נוספת של טפר, אשר משלימה את הסיפור ההיסטורי של מרחב מגידו. טפר חשף את שרידי המחנה הצבאי של הלגיון ה-6 של רומי, לגיון פאראטה, המכונה גם "הברזל" ליד נחל הקיני.

הממצאים במחנה הלגיון הצטלבו עם הממצאים של בית התפילה- באולם התפילה נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לקהילה נוצרית קדומה שבין חבריה גם קצינים בצבא הרומי, מתקופה בה טרם הוכרה הנצרות כדת. עוד נמצא אז כי המקום ננטש בסוף המאה ה-3. על פי הממצאים של טפר באתר החפירות של מחנה הלגיון, גם המחנה ננטש באותה תקופה, כשהלגיון נע מזרחה, לעבר הירדן המזרחי.

במועצה האזורית מגידו מקדמים כבר מספר שנים את התוכנית ויוצאים נגד כוונת הממשלה להקפיא את יישומה. "דווקא בתקופה כלכלית מאתגרת צריכה הממשלה לקדם מנועי צמיחה כלכלית אסטרטגיים", אמר איציק חולבסקי, ראש המועצה. לדבריו "אשכול כליאה ושיקום מגידו הוא פרויקט אסטרטגי שיביא לתנופה גדולה בכל אזור הצפון, גידול משמעותי בתעסוקה וצמיחה בתיירות. אסור להקפיא אותו או לבטל אותו באבחת חרב קיצוצי התקציב. אנו מבקשים משרי ממשלת ישראל ליישם את החלטת הממשלה מ-2018 ושאשכול כליאה ושיקום מגידו יתחיל להבנות בשנת 2022 וללא שום התניות", הוסיף.