מגבלת הדיוק של האיכונים: הטעות שבגללה נשלחים לבידוד לשווא

זה שנים שאיכון סלולרי מתבצע על ידי המשטרה באישור של צו בית משפט בלבד. אלא ששגרת הקורונה טרפה את הקלפים, והשיטה השנויה במחלוקת, המעלה חשש לפגיעה בפרטיות - החלה לשמש לניסיון לקטוע את שרשרת ההדבקה בנגיף באמצעות חוק מיוחד.

המשמעות היא שברגע שאנחנו נושאים טלפון נייד - לא רק פייסבוק וגוגל יודעות יכולות לעקוב אחר מיקומנו, אלא גם הממשלה וגופי הביטחון. בימי שגרה, מעקב מתבצע באופן אקטיבי רק בהתאם לצו משפט ובמידה שיש בכך עניין. גם הרשתות הסלולריות שומרות מידע רטרואקטיבי לפי דרישת הממשלה והרשויות השונות.

לפי החוק החדש, לממשלה תהיה אפשרות לעשות שימוש באיכוני שב"כ למשך שלושה שבועות בלבד, ולא שלושה חודשים כפי שדרשה בתחילה, ורק במקומות מסוימים. זאת, לפי נוהל מיוחד שייקבע במשרד הבריאות ויפורסם לציבור. החוק מסמיך את שב"כ לסייע במהלך תקופה זו במקרים פרטניים שבהם לא ניתן להשלים את החקירה האפידמיולוגית בשיטות אחרות.

כמו כן, ניתנה הסמכה למשרד הבריאות למשך תקופה זו להסתייע בשב"כ בביצוע החקירות בימים בהם היו יותר מ-200 מאובחנים לעומת היום שקדם לו. ראש הממשלה רשאי גם לבקש את אישורה של ועדת החוץ והביטחון להוסיף נסיבות חריגות נוספות בהן יהיה השב"כ מוסמך לסייע.

החוק מבהיר כי שב"כ לא יעמוד בקשר עם מאובחנים בקורונה או עם אנשים שבאו במגע קרוב עם חולה, וכן לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד ואף לא יסייע להן. כמו כן, לפי החוק, אדם שקיבל הודעה על כך שהיה במגע קרוב עם נשא קורונה, ומשום כך חייב להיכנס לבידוד, יהיה רשאי לפנות למשרד הבריאות בבקשה לבחינה חוזרת של הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההודעה, ונקבע כי משרד הבריאות ישיב להשגה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מהגשתה.

עוד קובע החוק את סוגי המידע אותו רשאי השב"כ לעבד, ואת משך הזמן בו יישמר המידע בשב"כ ובמשרד הבריאות. על פי החוק, השב"כ ומשרד הבריאות יעבירו לוועדת החוץ והביטחון דיווח שבועי על פעילותם לגבי מידע שהושג. שב"כ אינו נכנס להיסטוריית השיחות של האזרחים, אלא רק למיקומים שבהם היה.

מעבר לחיישנים שיש בסמארטפון - כמו GPS, בלוטות' ואינטרנט אלחוטי - הדרך הנוספת לביצוע איכון היא דרך המפעילה הסלולרית. גם כשהטלפון הסלולרי אינו מחובר לאינטרנט, הוא מדבר דרך תא סלולרי, כך שהמפעילה הסלולרית יודעת עם איזה תא הסמארטפון מדבר בכל רגע. לכן, היא יודעת לשייך כל משתמש לתא הקרוב ביותר על ידי אלגוריתמים ברשת.

המשמעות היא שהטלפון מאכן את המיקום שלנו מטבעו. הטלפון החכם מתחבר לאנטנה הקרובה לקבלת קליטה חזקה, זאת כדי לחסוך בסוללה ושהמשתמש יוכל ליהנות מהשירותים הסלולריים בצורה טובה וחלקה. כשהטלפון מחובר לאנטנה, חברת הסלולר יודעת שהמשתמש נמצא ברדיוס מסוים ממנה, ויכולה לשער היכן הוא נמצא על פי התזוזות שלו במרחב.

טכנולוגיית האיכון אינה מספקת רמת דיוק גבוהה במיוחד. היא תלויה במיקומו של המשתמש - האם הוא בעיר צפופה או במקום ללא אנטנות רבות, מה שמקשה על איתור מיקומו המדויק ומסלול התקדמותו. בערים כמו תל אביב, ניתן למצוא יותר תאים סלולריים מאשר במקומות מרוחקים יותר, וככל שיש יותר אנטנות - כך רמת הדיוק של מקום הימצאות המשתמש גבוהה יותר.

האיכון מתבצע זה שנים ארוכות. גורם בכיר בתעשייה הטכנולוגיה גילה כי סביר להניח שבשב"כ משתמשים בטכנולוגיה זו לצד אלגוריתמים המשפרים את הדיוק. עם זאת, איכוני השווא מוכיחים כי הטכנולוגיה עדיין איננה מספיק מדויקת.

כך לדוגמה, בבניין מרובה קומות שבו נמצא חולה מאומת בקורונה, קיים סיכוי שהבניין כולו יסומן כזה שנחשף לחולה, אף על פי שהחולה שהה בביתו בלבד, או לחילופין בבניין משרדים או אפילו קניון.

כמו כן, קיים קושי לקבוע מי שהה בסמוך אליו מאחר והאנטנות של פרטנר, סלקום ופלאפון נמצאות במיקומים שונים. כך, ייווצר הרושם כי משתמש של אחת מחברות הסלולר היה ברדיוס מסוים, בעוד שמשתמש של חברת סלולר אחרת יוצא ברדיוס אחר, אף שהיו זה לצד זה. מצד אחד, ניתן לקבל לא מעט התראות שווא, ומצד שני ניתן לפספס אנשים שכן שהו זה לצד זה.

במדינות באסיה בוצעו איכונים על בסיס עסקאות אשראי, ומדינות רבות - לרבות ישראל - פיתחו אפליקציות ייעודיות. בארץ, משרד הבריאות פיתח את אפליקציית "המגן" ששמה דגש על פרטיות המשתמשים, אך מתקבל כיסוי נמוך ולא מספיק אפקטיבי - קהלים מסוימים אינם משתמשים בסמארטפונים, בעוד שלא כל בעלי הסמארטפון מורידים את האפליקציה.

גוגל ואפל חתמו על שיתוף פעולה ייחודי שטרם נראה בתעשייה, שבמסגרתו פיתחו מנגנון המחבר בין מכשירי האייפון והאנדרואיד, על מנת לזהות אם משתמש מסוים, בין אם הוא משתמש במכשיר מסוג זה או אחר, בא במגע עם חולה בנגיף הקורונה. הזיהוי מתבצע על ידי תכנה מובנית בסמארטפון, שתתריע רק כשהמשתמש היה במשך שהות ארוכה בסמוך לחולה בנגיף.

לדוגמה, אם משתמש יעבור ברחוב ליד חולה קורונה, הוא לא יקבל התראה, אך אם הוא ישהה יחד איתו באותו האוטובוס, הוא כן יקבל. בעוד שעדכון זמין באייפונים, גוגל עדיין משתרכת מאחור כשמדיניות העדכונים המוגבלת של גוגל מאטה בצורה משמעותית את הפעלת הפונקציה.

אם פיתוח אפליקציה ייעודית ושימוש בפלטפורמה האינטגרלית של אפל וגוגל אינם מיטביים מספיק, נותר רק פתרון אחד - איכונים סלולריים. הוא לא מתבצע בצורה האופטימלית ביותר וכולל חדירה משמעות לפרטיות. עם זאת, הוא השיטה היחידה שעומדת לרשותה של המדינה בשעה שהתפרצות המגיפה מתחדשת, על רקע הטענות נגד הממשלה שלא ניצלה את הזמן כדי לחשוב על פתרון אלטרנטיבי.