פיקדתי על יחידות בשב"כ, וזו הסיבה שצריך להפסיק את איכוני הסלולר אחרי אזרחים

(בווידאו: הממשלה מאשרת את חוק איכוני השב"כ, לפני כשבועיים)

למערכת הביטחון ולשב"כ בפרט מגוון רחב של כלים מבצעיים-טכנולוגיים, הכוללים סייבר, מערכות מידע וכן גישה טכנולוגית ייחודית לסנסורים המאפשרים לסכל איומים על חיי אזרחים ישראלים, בדגש על פיגועי טרור וחבלה. המדינה אפשרה לארגון, באמצעות חוק השב"כ, לעשות שימוש בכלים וביכולות אלו כדי לסכל מבעוד מועד את אותם איומים.

רבים מכלים ויכולות אלה נוצרו בימים הקשים של שנות ה-2000 המוקדמות, כשישראל חוותה גל טרור פלסטיני רצחני שהביא למותם של מאות ישראלים בפיגועי ירי והתאבדות באוטובוסים ובשווקים הומי אדם. ישראל השקיעה מאמצים רבים לחסל לגמרי את הטרור, לעצור ולאסור מאות ואלפים בבתי הכלא, ולפתח יכולות מיוחדות שמטרתן - מתן התרעה מוקדמת.

המציאות הביטחונית השתנתה דרמטית לאחר חזרתה של ישראל לשטחים בגדה, ובעקבות יכולת השליטה הביטחונית - באמצעות מודיעין משובח המובנה על מקורות חיים, מקורות טכנולוגים, פיתוח שיטות עבודה טכנו-מבצעיות ושיתוף פעולה שהלך והתהדק בין אמ"ן (אגף המודיעין) לבין שב"כ.

האיכון הדיגיטלי, המהווה כלי אחד מבין כלים לא רבים אחרים, שימש אותי כאיש שטח באזור חברון ולאחר מכן כמי שפיקד על היחידות המבצעיות והמודיעיניות במרחב הגדול והחשוב ביותר של שב"כ - מרחב ירושלים ויהודה ושומרון. כלי זה הציל, באמצעות היכולות לאיתור מוקדם של מפגע, את חייהם של אזרחים תמימים בירושלים, בכבישי יהודה ושומרון ובעומק ישראל.

היכולת של שב"כ לעשות שימוש בכלי זה, להיעזר בנתוניו ביחד עם אינטגרציה של מידע נוסף, יצרה למעשה את ה"דסקאים" בשב"כ, אותם אנליסטים שמנתחים את המידע כדי להנחות את הימ"מ, דובדבן או כוח מיוחד אחר לבצע מעצר בעומק השטח הפלסטיני טרם יציאת המפגע עם חגורת נפץ.

ככל שהיכולות הללו נשמרות באופן חשאי כמו שאר הפעילויות של שב"כ - היריב בצד השני אינו מודע להם, אינו מכיר את חולשותיהם ומגבלותיהם, ומטבע הדברים עושה טעויות מבחינתו שגורמות למעצרו, לעיתים אף לסיכולו ולמותו במידה והיווה סכנה לסביבה. יכולת האיכון הדיגיטלי להיות מדויק וממוקד, ולהביא תוצאות תוך זמן קצר ומהיר משמשת את מערכת הבריאות ואת מדינת ישראל גם ב-2020.

גם במאבק בקורונה, האיכון הדיגיטלי מציל חיים. ביכולתו לקבוע ברמה גבוהה יחסית של דיוק מי הם אותם אנשים שהיו בסביבתו של חולה קורונה מאומת. ההתרעה על מפגע התחלפה בהתרעה על כך שייתכן שאנשים נדבקו במחלה ונדרשים להימצא בבידוד למשך כשבועיים.

בסבב הראשון של המחלה, כשכל חולה קיבל מספר סידורי ובוצעה חקירה אפידמיולוגית מעמיקה לפני ביצוע האיכון וגם לאחריו, של חולים מאומתים - הדיוק בשימוש בכלי היה גבוה ביותר. ככלל, לכל יכולת טכנולוגית ישנן מגבלות וכן אחוזי טעות, שמצטמצמות כשמידע נוסף מגיע למקבלי ההחלטות. במקרה זה, תחקור החולים הביא למיקוד ולסיוע באיתור אותם אנשים ובכניסתם לבידוד.

בסבב השני, שאותו אנו חווים בשבועות האחרונים, ובמיוחד בימים האחרונים, עברו חלק מהתנאים שינוי ניכר, ובדגש על הניסיון לחזור לחיים נורמליים בצל הקורונה. בנוסף לכך, במשך תקופה של כחודשיים לא בוצע איכון דיגיטלי, בשל סיום תוקפה של תקופת השימוש בכלי, ואי-הסדרה מלאה באמצעות חקיקה של הפעלה מחודשת - שבוצעה רק בימים האחרונים. יתרה מכך, הסבב השני הפתיע אותנו בחזרתו המהירה ובתפוצתו הנרחבת והמאיימת.

רק לפני כמה ימים חודשו האיכונים על פי החלטת הממשלה ואישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, גם הפעם לתקופה קצובה של מספר שבועות. המערכת המתוחכמת של האיכון הדיגיטלי הפועלת באופן אוטומטי, ומנוהלת על ידי צוות עובדים קטן של שב"כ, בעלי רמת סיווג ביטחוני גבוהה מאוד, יצרה התרעות רבות בעקבות איתור חולים מאומתים במקומות רבים בארץ.

המידע של שב"כ אינו מופץ לציבור באופן ישיר, אלא מועבר למשרד הבריאות להמשך בדיקה ותחקור טרם שליחת הודעות הסמס. משרד הבריאות הינו הגורם המאשר והמפיץ את הודעות לאזרחים.

בשל התארגנות לא מספקת של כוח אדם וכמות גדולה של נתונים ונסיבות שדורשות תחקור ובדיקה, הופצו ההתרעות שהתבססו ברובן המכריע רק על האיכון הסלולרי. איכון בלבד אינו מספיק כדי לייצר תובנה מודיעינית - לא בתחום המבצעי ולא בתחום ההתמודדות עם הקורונה. כעובד וכמנהל זוטר ובכיר בשב"כ, אני זוכר דוגמאות מעטות ביותר של איכוני טעות, שגרמו לאנשי השטח והמבצעים "כאב ראש" אמיתי על מנת לאתר את החוליה הנכונה. עובדה זו אף מתחזקת לאור העובדה שמדובר בניסיון בשנים שהטכנולוגיה לא הייתה כה מפותחת כפי שהיא היום.

בימים האחרונים מדווח בציבור על "מאות" ו"אלפים" שקיבלו הודעות ושלטענתם לא שהו כלל מחוץ לאזור מגוריהם בשעות המדווחות. הטענות צריכות להיבדק ובהקדם - הן בשירות אך יותר מכך במשרד הבריאות, ולשקף לציבור את תוצאות הבדיקה. יתרה מכך, המענה לשאלות הציבור לא התקבל ממשרד הבריאות בשל העומס העצום בקווי הטלפון.

בהערכה זהירה - כמות הודעות הטעויות הנובעות מאיכון סלולרי או דיגיטלי היא נמוכה. מומלץ להמשיך לעסוק באופן מזורז במציאת מענים אחרים, הקיימים בשוק האזרחי ויהוו תחליף לאיכון של שירות הביטחון הכללי, כולל תשתית משפטית והפעלתה על ידי גוף אחר. חשוב שהארגון יחזור לחשאיותו וימשיך להיות ממוקד במשימותיו, משימות מצילות חיים.

אריק "האריס" ברבינג כיהן כראש אגף הסייבר בשב"כ וכמפקד מרחב ירושלים יהודה ושומרון