הבדיחה הפרטית של ועדת ההיתרים עוד עלולה לסבך את משפחת נתניהו

איש השנה של משפחת נתניהו הוא מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. לאחר אכזבות כה רבות מנאמנים שהיססו לבצע את המצופה מהם בשירות המשפחה השלטת, סוף סוף אדם שניתן לסמוך עליו לחלוטין, ושנהנה גם מברכת בני גנץ. מתניהו המבקר עוד ייזכר בתולדות העם, ויונצח בבית חולים או ברחוב, כמו אסף הרופא ויוחנן הסנדלר.

ועדת ההיתרים שהרכיב אנגלמן לטובת נתניהו המציאה פתרון יצירתי למצוקה הכספית של ראש הממשלה: פיצול ישויות בינו לבין שותפתו לחיים ולחשבון הבנק. עשירית לו, תשע עשיריות לה. 30 אלף דולר שעליו להחזיר לשאר-בשרו נתן מיליקובסקי, 270 אלף שאינו חייב להשיב, כי שימשו להגנת רעייתו בתיק המעונות.

זאת אמנם בשורה נפלאה לאוצר המדינה, כי מתוך 930 אלף השקלים תוכל שרה נתניהו להפריש 120 אלף להחזרה למדינה, לאחר שהיועץ המשפטי אביחי מנדלבליט יתפנה מעיסוקיו ויאשר לכוכבית נצח דולב, פרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי) שהגיעה לתפקידה לאחר הקרבה נחושה אם גם כושלת למען שרה נגד מני נפתלי, לתבוע את הכסף, כמוסכם בהסדר הטיעון שכלל הודאה של שרה בקבלת דבר תוך ניצול מכוון של טעות הזולת והרשעתה. ההסדר, שצמצם את כתב האישום המקורי, קבע את הסכום שנחלב מהמדינה: 175 אלף שקלים. מתוכם שילמה שרה 55 אלף בקנס ובפיצוי. תביעת היתרה ממתינה לאישור מנדלבליט.

אחת הבעיות הידועות האופפות את תיקי משפחת נתניהו, מראשיתם, היא גישתם המגושמת של גורמי אכיפת החוק, במזיד או ברשלנות, לחקירתם ולמיצוי החומרים בתיקים השונים. אילו הוקם כוח משימה נתניהו, כמקובל לנוכח אתגרי משפחות פשע, עם ייצוג לכל הרשויות, מאגרי מידע פלילי ומודיעיני, הצלבות וחיתוכים ופרקליטים מלווים בעלי זיכרון ארגוני, לא היו בני הזוג חומקים מבעד לסדקים. לראייה, כשנרקם שיתוף פעולה בין פרקליטות מיסוי וכלכלה בתל אביב, בראשות עו"ד ליאת בן ארי ויהונתן תדמור, לבין חוקרי הרשות לניירות ערך, בהובלת עו"ד יהודית תירוש, נבנה תיק 4000, החמור מכולם - אישום שוחד - נגד בנימין נתניהו.

ועדת ההיתרים השתכנעה, לדבריה, שייעודם של 270 אלף הדולרים היה מימון ייצוגה של שרה בתיק המעונות. משמע, שאם הוועדה תידרש לנמק את החלטתה במענה לעתירה לבג"ץ, יהיו בידיה מסמכים המוכיחים כי הסכום כולו שולם לסנגור, עו"ד יוסי כהן. כל שקל ושקל - לא 55 אלף השקלים של הקנס והפיצוי ולא ה-120 אלף שאולי הונחו ליום הסגריר של התעוררות מנדלבליט לתבוע אותם.

סעיף 252 לחוק העונשין אוסר להתרים אדם או תאגיד למימון קנס שהוטל על זולתו. העונש: שישה חודשי מאסר. מיליקובסקי בוודאי לא ירצה להסתכן בכך. הוא "גאון", לדברי אחיינו. לכן ראוי לברר איתו אם הודעת ועדת ההיתרים מקובלת עליו, או שהמציאות שונה במקצת. ואם יתגלה שלא הכול שולם לכהן, כנגד חשבונית מפורטת, ונותרו בצד קצת מזומנים, הרי שבנימין נהנה ממחצית העודף של בת זוגו, החולקת איתו רכוש משותף, וזהו מעקף של איסור המענק לו.

לוועדת אנגלמן יש גם הומור. היא מתארת את שרה נתניהו כ"אדם פרטי". ניסוח משונה. היועץ המשפטי הקודם, יהודה וינשטיין, החיל על ההליכים נגדה את מעמדו של בעלה. איך שראשי ממשלה מטופלים בידי היועמ"ש, כך גם נשותיהם ומעונותיהם. דין שרה כדין ביבי. לא בדיוק אדם פרטי.

שרה נתניהו היא עובדת ציבור. יש לה דף באתר משרד ראש הממשלה ובו מסופר שהיא "פסיכולוגית חינוכית ילדים בשירות הפסיכולוגי של עיריית ירושלים". בכך אין כדי להכניס אותה תחת כנפי ועדת ההיתרים. ייתכן שב"פרטי" הכוונה הממוקדת היא "לא שר או סגן שר ולכן לא מחוייב(ת) בכללי ועדת אשר, למניעת ניגוד עניינים". אם כך, מה לה ולוועדת ההיתרים; אל לוועדה להתייחס אליה כלל.

מאחר שאין רמז לכך שחברי ועדת ההיתרים טרחו לקרוא את חומרי תיק המעונות, הם נכשלו בתיאור מעמדה הלא-רשמי של אשת ראש הממשלה.

נשיא בית משפט השלום בירושלים, אביטל חן, פסק בהרשיעו את שרה כי המעון בבלפור "התנהל בפיקוחה של הנאשמת, אשר קבעה לעובדי המעון משימות ומטלות ועקבה אחר ביצוען", גם כאשר "ידעה שהדבר אינו כלול בהוצאות המאושרות על ידי המשרד".

בכך אימץ השופט את נכונות העדויות הרבות של עובדות המעון ופקידי משרד ראש הממשלה בדבר שרשרת הפיקוד - עובדי מדינה (או קבלן בשירות המדינה) ומעליהם שרה נתניהו. אדם פרטי מוסמך לתת הוראות, בין חוקיות ובין פליליות, לעובדי מדינה?

היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע פרגו, העידה במשטרה כי "לגברת שרה נתניהו מעמד מיוחד, להבדיל מכל צד ג' רגיל, היא אינה ספק או יועץ למשרד המוכר טובין או ייעוץ במסגרת מצומצמת של ההתקשרות איתו. היא מתגוררת במעון הפרטי ובמעון הרשמי ונדרשת לשירותי המשרד באופן תדיר. לפיכך יש להניח שהיא פוגשת בנוהל, בהוראותיו ובמגבלותיו לעתים תכופות". למעשה, אשת ראש הממשלה ביקשה ליהנות מזכויות מתוקף מצבה המשפחתי, ולהשתמט מחובות בהיותה אזרחית פרטית, שאינה כפופה לתקנון שירות המדינה.

הוועדה של מתניהו איש נתניהו אמרה למי שהושיב את המבקר על כיסאו "לא" קטן שמאחוריו "כן" גדול פי תשעה, בכספי מיליקובסקי, שהם אמנם עשירית מכספי ספנסר פרטרידג', אלא שאותם חסם מנדלבליט. אולי פעלה מתוך רצון לשקם את המשק פגוע הקורונה, בשיטת הטפטוף: שרה תשלם ליוסי כהן, שיקנה מצרכים ושירותים, ויוצא שמיליקובסקי סייע לעודד את כלכלת ישראל.

הנחמה היחידה היא שאנגלמן ואנשיו אינם משטרה, פרקליטות או בית משפט ואינם יכולים למחוק מספר החוקים, או מעובדות החיים, את ראייתה של טובת הנאה אסורה הניתנת לבת זוג של עובד ציבור כאילו הוענקה לו. בשעתה, הסכימה לכך שרה נתניהו. כשנחקרה בפרשת עמדי, טענה כהרגלה שרודפים אותה ואת בעלה ומתעלמים ממקרים דומים וקודמים, ובהם רכישת ציוריה של עליזה אולמרט במחירים שלדעת שרה - החשדנית כלפי הזולת והסלחנית כלפי עצמה - לא שיקפו את ערכם האמנותי, אלא נועדו לקנות רצון טוב אצל ראש הממשלה דאז.