שר האוצר ישראל כץ הזהיר היום (רביעי) כי אם שר המשפטים אבי ניסנקורן לא ישנה את החוק המאפשר העברת תקציב חד-שנתי עד סוף החודש הבא - ישראל בדרך לבחירות נוספות. כץ אמר את הדברים בפתח דיון עם ראשי אגפים במשרד האוצר, במהלכו הכריז על שורת רפורמות כחלק מחוק ההסדרים בתחומי הנדל"ן, הבריאות, החינוך והרגולציה ברישוי עסקים. דבריו על שינוי חוק התקציב באו בעקבות המוחלוקת בקואליציה על שינוי המתכונת מתקציב דו-שנתי לחד-שנתי.
"משרד האוצר עובד על תקציב חד-שנתי", הבהיר כץ. "דיברתי עם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד והוא מאמין שהתקציב הכי טוב הוא תקציב חד-שנתי. אם ניסנקורן לא ישנה את החוק שמאפשר תקציב חד-שנתי עד 28 באוגוסט, נלך לבחירות".
לקריאה נוספת בנושא
כץ ציין כי מחר יוצג התקציב בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריו, "אנחנו עובדים באופן מסודר. אני לא מאמין שבסוף המערכת תמנע העברת תקציב מיידי. בלי קשר לשיקולים פוליטיים, הכלכלה והציבור משוועים לדברים האלה. היו שלוש מערכות בחירות, לא ייתכן שבמצב חירום כלכלי, מעבר לבריאותי, לא יתנו יד לבצע פעולה מהירה לביצוע העברת תקציבים ורפורמות".
שר האוצר פנה לראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ. "כשאתה עושה ניתוח פוליטי לא ענייני, זה עובד נגדך", אמר. "היעד שלנו הוא לתקן את החוק לתקציב חד-שנתי ולהעביר אותו עד 24 בספטמבר".
שר האוצר ויו"ר ההסתדרות ידונו בקיצוצים
הערב בשעה 18:00 צפויים כץ ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד להיפגש לדיון על תכנית הקיצוצים במגזר הציבורי. הם ידונו בצעדי הפחתה זמנית של עלויות השכר במגזר הציבורי, המונה כ-700 אלף עובדים. עלות הצעדים המשוערת היא 15 מיליארד שקלים בממוצע לשנה, למשך שלוש שנים - כ-45 מיליארד שקלים בסך הכל.
הצעדים עליהם ידונו השניים הם הפחתת שכר דיפרנציאלית למשך שנתיים בשווי של כשבעה מיליארד שקלים, הקפאת שכר למשך שלוש שנים לכלל עובדי המגזר הציבורי, בדגש על אי מתן תוספות שכר חדשות, תוספות ותק וגמולי השתלמות בשווי של כמיליארד שקלים בשנה.
כץ ובר-דוד ידונו גם בהפחתת תשלומי הבראה, ביגוד ומענק יובל למשך שלוש שנים בשווי של כ-2.2 מיליארד שקלים, ובהפחתה הדרגתית של הפרשות לקרן השתלמות למשך שלוש שנים בשווי של כ-5.7 שקלים. שר האוצר אמר במהלך התדרוך כי הוא קורא ליו"ר ההסתדרות להיכנס מתחת לאלונקה ולשאת בנטל ולפחית בשכר הציבורי.
שורת קיצוצים ורפורמות
על פי התחזית של הכלכלנית הראשית, ישראל נמצאת על סף צמיחה שלילית, בעקבות משבר הקורונה. שיעור האבטלה המשוער בסוף 2020 הוא 12.8%, בנוסף לאיבוד הכנסות בסך של כ-60 מיליארד שקלים.
על רקע זה, במסגרת הרפורמות אותן הציג, הודיע כץ כי בתקופה הקרובה לא תהיה העלאת מסים. עם זאת, השר מקדם תכנית לקיצוצים משמעותיים במגזר הציבורי, במסגרתה לא יחולו פיטורים אלא הורדה של שכר העובדים.
בנוסף לכך, תקודם תכנית להורדת מחירי ירקות ופירות. באוצר מתכננים להוריד מכסי יבוא ולהסיר רגולציה וחסמי סחר. בתמורה תפתח התחרות תוך תמיכה וסבסוד בחקלאים המקומיים. בתחום חוק רישוי העסקים, תוקם ועדת אסדרה לרגולציה למתן רישיון עסק שתביא לחיסכון של כמיליארד שקלים.
השר הודיע על ביטול תכנית מחיר למשתכן, שלא נמצאת בתכניות העבודה של המשרד. כחלק מהאצת התחדשות עירונית, יוגדל היצע יחידות הדיור, יושבחו נכסים קיימים, מרכזים עירוניים ישודרגו, ומדיניות היטלי השבחה ותקצוב מנהלות עירוניות ישופרו.
באשר למערכת החינוך, יורחבו סמכויות השלטון המקומי ורשויות מקומיות לקבלת החלטות במערכת החינוך המקומית.
כמו כן, במשרד האוצר מקדמים בינוי של כמה בתי כלא קטנים במטרה לטובת הגדלת היצע מקומות הכליאה. בנוסף לכך, יוקם בית דין מנהלי לעבירות תעבורה לשם ייעול שרשרת האכיפה של עבירות התעבורה. במסגרת זו, כל צד יוכל לשלוח את עמדתו מבלי להגיע פיזית, וכך צפויים להיחסך שליש מהתיקים הפליליים הנידונים בבית משפט השלום.
רפורמה נוספת היא הבנקאות הפתוחה, כאשר חוק חדש יחייב גופים פיננסיים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים, בהסכמתם של הלקוחות. הגופים הטכנולוגיים יוכלו להציג ללקוחות אילו שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה הם משלמים אליהם וכמה יוכלו לחסוך במעבר לספק אחר.
בנוסף, יקודם מעבר השירות הציבורי לאמצעים דיגיטליים. במשרד האוצר מציעים לקדם תיקוני חקיקה, בהם הוספת פרטי רישום חובה של מען דיגיטלי במרשם האוכלוסין וברשם החברות (דואר אלקטרוני וטלפון נייד). החקיקה תאפשר לגופים ציבוריים לספק שירותים דיגיטליים גם במקרים בהם קיימת חקיקה המחייבת שירות פיזי כמו הגשת מסמכים והתייצבות פיזית.
במסגרת הרפורמות יתבצע גם מתן אישור ראשוני לקידום פרויקט המטרו בגוש דן בעלות של 150 מיליארד שקלים. למטרה זאת תוקם מסגרת חוקית ייעודית שתאפשר את קידום הפרויקט בלו"ז הנדרש למשק ותכלול גם תעדוף לפרויקט והיערכות לאומית מצד כלל המשרדים והרשויות הממשלתיות, הסרת חסמי תכנון ורישוי והקמת ועדה ליישוב סכסוכים בין גופי תשתית.