מבקר הפרקליטות: סגירת התיק של מנדלבליט בלי נימוק - לא ראויה

(בווידיאו: גנץ מותח ביקורת על המתקפה על שומרי הסף)

נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, קבע היום (רביעי) כי אי-ציון עילת סגירת התיק נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז "הינה בבחינת התנהלות בלתי ראויה".

עוד הוסיף רוזן בעניין זה כי "אין מדובר בעניין טכני. תיק משטרה פתוח בעבירות חמורות אינו דבר של מה בכך והינו, עבור רבים, בבחינת כתם, המשליך על יושרת האדם, ועלול לעורר תהיות ומחשבות, שיש בהן לפגוע בשמו הטוב, כמו גם באמון הציבור בנושא המשרה הציבורית וכלל כוחו ומעמדו הציבורי".

החלטתו של רוזן ניתנה במסגרת תלונה שהגיש עו"ד בשם יוסף עזרא. הוא התייחס בה גם למכתב שחשפה העיתונאית אילה חסון, ובו ביקש מנדלבליט מפרקליט המדינה דאז שי ניצן, לקבוע כי התיק נסגר מחוסר אשמה. הסיבה הייתה שמכיוון שלא צוינה עילת סגירה, במחשבי המשטרה לא ניתן היה לעדכן כי התיק נסגר, והוא סומן כתיק שעודנו פתוח.

ניצן נמנע מלהשיב באופן רשמי לפניית פרקליטו של מנדלבליט, עו"ד ז'ק חן, אך השיב לו בעל פה כי החליט שלא להיענות לבקשה, בשל חשש לניגוד עניינים, שכן מנדלבליט כבר היה באותה תקופה היועץ המשפטי לממשלה, שממונה על פרקליט המדינה.

רוזן קבע כי נכון היה לתת קדימות לאינטרס של מנדלבליט לטיהור שמו. "בקשתו של ד"ר מנדלבליט לסגור תיק החקירה הפתוח בעניינו, נותרה פתוחה, בשל החשש לניגוד עניינים, שלהשקפתי אמור היה לסגת מול בקשת אדם לניקוי שמו, כאשר אליבא דפרקליטות, נכון היה לסגור התיק בהיעדר אשמה, לאור פסיקת בג"ץ", כתב רוזן, שהוסיף: "מצאתי פגם בהימנעות הפרקליטות מליתן מענה בכתב לבקשת ד"ר מנדלבליט לסגור התיק במשטרה בעילה של העדר אשמה".

התלונה התייחסה גם לאופן התנהלותו של מנדלבליט בפרשה, עת היה הפרקליט הצבאי הראשי, אך רוזן הבהיר כי לא יוכל לעסוק בנושא, שכן הפרקליטות הצבאית אינה מבוקרת על ידי הנציבות. עם זאת, הוא כן התייחס לטענות כי שיחות בהן נשמע מנדלבליט הוסתרו כביכול מצוות החקירה - ודחה אותן.

"מהתייחסות הפרקליטות עולה בבירור, כי כלל החומרים הרלוונטיים לחקירתו של ד"ר מנדלבליט בפרשה, ובכלל זה החומרים שמצאו את דרכם אל אמצעי התקשורת, עמדו בפני גורמי החקירה והפרקליטות בזמן אמת", נכתב. "זאת, למעט הקלטה אחת, הקלטת האזנת הסתר, שאף היא עמדה, בשלב הראשון, לנגד עיניהם של חוקרי המשטרה והפרקליטות. אולם, משהתגלה מאוחר יותר כי מדובר בהאזנת סתר, התעלמו גורמי אכיפת החוק מקיומה מאותו מועד ואילך, כנדרש מהם על פי חוק".

עוד כתב הנציב כי "בהתאם לעמדת גורמי אכיפת החוק עצמם, כאמור לעיל, לא היה בכוחה של הקלטת האזנת הסתר להביא לשינוי מבחינה ראייתית או להשפיע על שיקולי ההעמדה לדין בעניינו של ד"ר מנדלבליט".