(בווידאו: הפגנת "דרכנו" נגד תכנית הסיפוח, בשבוע שעבר)
תארו לעצמכם שראש הממשלה היה מנהל את משבר הקורונה מבלי להיוועץ באנשי רפואה. נשמע מופרך? בהחלט. סביר להניח שאפילו נתניהו לא היה מעלה בדעתו לעשות זאת, אז מדוע כאשר מדובר בסוגיות מדיניות שמאיימות להבעיר את המזרח התיכון, פועל נתניהו במחשכים תוך התעלמות מדעתם של המומחים?
מנהיגים נבחרים על מנת לקדם מהלכים משני מציאות, שמטבע הדברים גם כרוכים בסיכונים, אך מטרתם שיפור מצבם של אזרחי המדינה. ככל שהמהלך גדול יותר, הסיכון יגדל בהתאמה. לכן ברור שצעד כזה צריך להיות שקול ומבוסס על נתונים והערכות של מומחים מתחומים רלוונטיים.
אל תפספס
מנחם בגין, בבואו לחתום על חוזה השלום עם מצרים, לקח סיכון עצום. אבל הסיכון שלקח היה מחושב ונשען על תהליך ארוך בו היו מעורבים גורמים בכירים ממערכות הביטחון, החוץ, המשפטים והאוצר. בעקבות המהלך ההיסטורי הזה קיבלה מדינת ישראל שלום עם האויבת הגדולה ביותר שלה והיא נהנית מיתרונותיו כבר יותר מ-40 שנה.
הסיפוח החד-צדדי, המתוכנן בגדה, הוא מהלך עם סיכון גדול מאוד, ללא קשר לגודל השטח שיסופח, כאשר ברור מראש שהתוצאה לא תשפר את חייהם של אזרחי המדינה בעת הזאת. הסיפוח לא ישפר גם חייהם של המתנחלים, שבוודאי טרודים בימים אלו, כמו רוב אזרחי המדינה, בפרנסתם ובריאותם יותר מאשר בשינוי פרוצדורלי במעמד השטח בו הם חיים.
במערכת הביטחון מתריעים מפני ההשלכות הרות הגורל של מהלך חד צדדי. במערכת הכלכלית מזהירים כי עשרות מיליארדים ירדו לטמיון ועוד בעיצומו של משבר בריאותי-כלכלי שסופו לא נראה באופק, ואף על פי כן נראה כי אזהרות המומחים נופלות על אוזניים ערלות.
ברור שכל החלטה על סיפוח תהווה יריית פתיחה להידרדרות שעלולה לאלץ אותנו בסופו של דבר להשתלט שוב על הגדה. השאלה היא, האם זה הדבר הכי חשוב לביצוע בעת הזאת והאם מהלך שכזה יכול להתנהל מעל ראשיהן של המערכת הביטחונית והכלכלית ומעל ראשו של הציבור בישראל?
ישנן ספקולציות רבות ביחס לסיפוח החלקי שייבחר בסופו של דבר, כאשר לכל אחת מהן מוצמד תג מחיר: סיפוח חלקים של בקעת הירדן, בתואנות ביטחוניות מופרכות, יפגע ביחסנו עם ירדן וגם באפשרות לכונן בעתיד מדינה פלסטינית.
סיפוח מעלה אדומים, שנועד ליצור רצף בינה לבין ירושלים, יבתר את הגדה לשניים ויצית גל מחאה פלסטיני, הן בשל המשמעויות הלאומיות שלו והן משום שיהפוך את חייהם של מיליונים לבלתי נסבלים.
גם סיפוח גוש עציון, שאמור להסתפח לישראל כחלק מחילופי השטחים המוסכמים בהצעה של יוזמת ז'נבה להסכם שלום עם הפלסטינים, לא מביא כיום שום תועלת, אף לא לתושבי הגוש. סיפוח כזה צפוי שילבה את האש בקרב הפלסטינים, משום שייעשה באופן חד צדדי ללא שום תמורה לצד השני.
עם כל הכבוד ללוח הזמנים של הבחירות בארצות הברית - לא הוא אמור להכתיב את סדר העדיפויות במילוי הצרכים של אזרחי ישראל. גם השיקולים האידיאולוגיים - לגיטימיים ככל שיהיו - אינם יכולים לעמוד בחלל ריק, כשהם מתנגשים עם המציאות.
מנהיג, שמחשב צעדיו בתבונה, ייקח בחשבון את הנזק הצפוי לעומת הרווח שיפיקו ממנו רוב אזרחי ישראל. בנקודה זו נזקי הסיפוח גדולים לאין שיעור מכל תועלת שיביאו בעת הזאת ובעתיד לבוא.
הכותבת היא תא"ל במיל' ישראלה אורון, מראשי יוזמת ז'נבה ולשעבר סגנית ראש המועצה לביטחון לאומי