(בווידאו: גנץ אומר כי "מה שאינו קשור בקורונה יחכה ליום שאחרי הווירוס", שלשום)
הכול היה אמור להיות במקום, ממשל אמריקני אוהד ואוהב, רוב מובהק לימין בכנסת, ושותף קואליציוני שוויתר על זכות הווטו. לפי התכניות המקוריות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, היום (רביעי), 1 ביולי, הוא אמור היה להתחיל במהלך היסטורי של החלת ריבונות בבקעת הירדן וביישובים היהודיים ביהודה ושומרון. לא פחות מ-30% משטחי הגדה המערבית הוקצו ב"עסקת המאה" של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ להחלת ריבונות ישראלית, ואחרי שהתכנית פורסמה בינואר - נתניהו הצהיר שזו כוונתו.
ואולם, מאז הרכבת הממשלה הלכו וגברו ההתנגדות הבינלאומיות והמגבלות הפוליטית מבית, והחלומות הסתבכו בסבך של אינטרסים צולבים ומנוגדים, ובעיקר - נפלו קורבן למגיפת הקורונה ששינתה את סדרי העדיפויות בישראל ובארצות הברית. ככל שהדד-ליין של 1 ביולי התקרב, נתניהו וסביבתו הגבירו את העמימות סביב תכניות הסיפוח, אך לפי ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית והמדינית, בסופו של דבר, הוא ייאלץ להסתפק במהלך ריבונות מוגבל הרבה יותר.
לקריאה נוספת בנושא
משיחות עם שורה של גורמים מדיניים ופוליטיים המעורים בדיונים, עולה כי נתניהו צפוי להתמקד בהחלת החוק הישראלי בכמה גושים או יותר: גוש עציון, מעלה אדומים, ואולי עוד יישובים מבודדים יותר כמו שילה או בית אל. זאת, כדי לקבוע גם אחיזה בעומק השטח, כפי שרמז בנאום שנשא השבוע בפני כנס אוונגליסטים תומכי ישראל.
נתניהו עצמו, בשיחה עם סיעת הליכוד ביום שני האחרון, הודה ש-1 ביולי הוא רק תאריך היעד לתחילת מהלכי הריבונות, ולא למהלך עצמו. מקורביו סיפרו על ההיגיון בפיצול החלת הריבונות ל"פעימות". "נתניהו התחיל ב-30%, אבל הוא הבין שהוא חייב לרדת נמוך יותר. השאלה איך אפשר לא לרדת לגובה הקרקע ובאמת לעשות משהו", אמר לוואלה! NEWS גורם הבקיא במתרחש בלשכת ראש הממשלה ובחדר הסגלגל. לפי ההערכה הרווחת, נתניהו ייתן היום הצהרה כללית, אם בכלל, על תכניותיו העתידיות.
הבעיה העיקרית של נתניהו היא בוושינגטון. בשבוע האחרון קיים נתניהו שיחות ארוכות עם צוות הממשל האמריקני שנשלח לישראל לקראת הדד-ליין, שכלל את השליח המיוחד אבי ברקוביץ', שגריר ארצות הברית בישראל דיויד פרידמן, ואיש מחלקת המדינה סקוט פיית', שנפגש גם עם גנץ ואשכנזי ושמע מהם את דרישותיהם והסתייגויותיהם מהמהלכים. שליחי טראמפ הגיעו לישראל אחרי שבדיונים בחדר הסגלגל בשבוע שעבר עלו הרבה מאוד הסתייגויות מהסיפוח, כשמוקד ההתנגדות הוא חתנו של הנשיא, היועץ המיוחד ג'ארד קושנר, מי שהוביל וגיבש את תכנית המאה ונמצא בקשר קרוב עם מדינות ערב והמפרץ, שמתנגדות נחרצות לסיפוח והעבירו מסרים ברורים בנושא לוושינגטון.
"קושנר לא רוצה שמה שיישאר מהתכנית בסוף זה הסיפוח", אמר גורם ישראלי. "הוא לא עיוור לטענה שמהלך חד צדדי של ישראל עכשיו עשוי להרוס לו את התכנית". בנוסף, גם בבית הלבן לא שבעי רצון מכך שהמהלכים מגיעים בזמן שארצות הברית מתמודדת עם קורונה משתוללת ומהומות פנימיות בסדר גודל היסטורי. במידה וחלק מהאזהרות יתגשמו, למהלך של החלת ריבונות יכולות להיות השלכות אזוריות וביטחוניות על ארצות הברית שהממשל ייאלץ להתמודד איתם, ושעשויות להפריע לבחירות בנובמבר.
במקום לבקש מפורשות מנתניהו לדחות את המהלך, בבית הלבן גלגלו את הכדור לכיוון כחול לבן. למרות שלפי ההסכם הקואליציוני נתניהו לא תלוי בגנץ בכלל ויכול לקדם את החלת הריבונות ללא הסכמתו, אנשי טראמפ הבהירו לנתניהו כי הם מעוניינים שהמהלך יקודם "בהסכמה לאומית רחבה". העמדה האמריקנית היא לא אולטימטום או תנאי, אך היא נתנה לכחול לבן כוח והשפעה להציב תנאים ודרישות שמצמצמות משמעותית את מרחב הפעולה של נתניהו.
ראשית, גנץ ואשכנזי דרשו שהחלת הריבונות תקודם באופן מוצהר וברור כחלק מתכנית טראמפ, שכוללת בתוכה גם הבטחה למדינה פלסטינית עתידית, ושלצדה ינתנו גם מחוות מדיניות משמעותיות לפלסטינים - צעדים שעשויים להיות קשים לבליעה עבור הימין וחלקים מהליכוד. יחד עם זאת, הם הציבו כתנאי את השמירה על הסכמי השלום עם ירדן ומצרים, מה שהוריד הלכה למעשה את סיפוח בקעת הירדן מעל הפרק. בנוסף, הם דרשו שהשטחים שיסופחו לא יכללו תושבים פלסטינים, ושאם כן - תינתן להם האפשרות לקבל אזרחות ישראלית. לבסוף, השבוע, גנץ הודיע שהוא בכלל דורש לדחות את המהלכים - ולטפל קודם כל בקורונה.
רק שהעיתוי הוא עניין דרמטי. מבחינת נתניהו, לוח הזמנים להחלת ריבונות הוא יולי-אוגוסט, כדי להספיק להכיל את התגובות הבינלאומיות הצפויות למהלך בתמיכה בלתי מסויגת של ממשל טראמפ, ברקע המגמות בסקרים בארצות הברית לפיהן המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן, תופס עליו יתרון משמעותי. לוחות הזמנים של כחול לבן הפוכים לגמרי: שם מעוניינים לדחות את החלת הריבונות עד לבחירות בארצות הברית כדי לא להסתכן בהגברת העוינות מצד הממשל הדמוקרטי, במידה והסקרים אכן יתממשו. בקמפיין ביידן שמרו על מרחק בטוח מהסוגיה הנפיצה של הסיפוח, ופרט לאזהרה פומבית אחת כמעט ולא עסקו בנושא, אך גורם ישראלי בכיר העריך "בסבירות גבוהה" את האפשרות שבמידה וייבחר, יבטל את הסיפוח.
ואולם, גם אם נתניהו יחליט להתעלם בסופו של דבר מגנץ ואשכנזי ולקדם מהלכים ללא קשר לתנאים שלהם, עם הרוב הימני בממשלה ובכנסת, כחול לבן שולטים במשרד הביטחון והחוץ ויצטרכו ליישם את המהלך. לכן, לפי ההערכה, גם אם יעביר כעת החלטה החלת ריבונות, היישום שלה בפועל ייפרש על פני תקופה ארוכה יותר. במקביל, השגריר פרידמן ושגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר, נחושים לקדם את הסיפוח עכשיו ועובדים שעות נוספות כדי ללחוץ על הנשיא לתת אור ירוק, דווקא בעיתוי הזה. גורמים מדיניים אומרים כי פרידמן נלחם כדי למנוע מהסכמת כחול לבן להפוך לתנאי, ולא מן הנמנע שאם לא יהיו הסכמות בין נתניהו וגנץ - שהוא יפעל לשכנע שאפשר לוותר עליהם.
לעצם ההחלטה על החלת ריבונות - בממשלה או בכנסת - יהיו השלכות שיניעו דברים בשטח. גם אם בשלב הראשון זו תהיה החלטה הצהרתית בלבד, וגם לסיפוח מוגבל של גוש אחד או שניים, עשויים להיות מחירים ביטחוניים ומדיניים. ירדן, האיחוד האירופי ומדינות נוספות העבירו מסרים ברורים לפיהם כל צעד חד צדדי של ישראל יגרור תגובה, כשהעיניים מופנות בעיקר לאירופה ולבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שם רואים בסיפוח הפרה של החוק הבינלאומי.
לפי ההערכה בירושלים, החלת ריבונות חד צדדית צפויה לפגוע בשיתוף הפעולה הכלכלי והמדעי עם האיחוד האירופי, לחסום את הצטרפותה של ישראל לתכניות מיוחדות כמו הורייזן, לחזק את תהליך סימון המוצרים במדינות האיחוד, ולחזק את הקייס של הפלסטינים נגד ישראל בהאג. עם מערכה בינלאומית חריפה כל כך בפתח, התמיכה של כחול לבן, ובעיקר של שר החוץ גבי אשכנזי, היא קריטית ומשמעותית, ויכולה לסייע בריכוך המכה - כך שמדינות מסוימות יגנו בפומבי, אבל לא ישברו את הכלים.
במקביל, בבית הלבן מנסים לקדם סוג של "עסקת חבילה" שנועדה לאפשר לנתניהו לרדת מהעץ הנדיב של הסיפוח, מבלי לשלם על כך מחירים פוליטיים. בין היתר, אנשי טראמפ ניסו לבחון את האפשרות שמדינות המפרץ יתגמלו את ישראל בחימום קשרים וקידום הנורמליזציה, בתמורה לסיפוח בהיקף מוגבל. בנוסף, בכחול לבן ניסו בשבועות האחרונים להעביר מסרים להנהגת הרשות הפלסטינית וללחוץ עליה לחזור לשולחן המשא ומתן ולדיאלוג עם האמריקנים כדי לעצור את המהלכים החד צדדיים של נתניהו.
השיחות של הצוות האמריקני בישראל השבוע לא פיצחו את הקובייה ההונגרית: עד כה, לא נמצאה הנוסחה שתרבע את המעגל בין הצרכים הפוליטיים של נתניהו, הדרישות של כחול לבן, האזהרות של ירדן ומדינות ערב ושלל האינטרסים הצולבים בין השחקנים הרלוונטיים בחוץ ובבית. כל עוד אין אור ירוק מהממשל האמריקני, החלומות הנדיבים שנתניהו הבטיח יפגשו היום את קרקע המציאות.