(בווידאו: אישור חוק איסור צריכת הזנות במליאת הכנסת ב-2018)
חוק איסור צריכת זנות שנכנס לתוקף היום (שישי) יאפשר לקנוס צרכני זנות מבלי להפליל אנשים העוסקים בזנות. החוק אושר בדצמבר ב-2018 בעקבות המלצות צוות בין-משרדי, שבחן כלים לצמצום צריכת הזנות. האכיפה תתחיל ביום ראשון הקרוב.
בדיון בוועדת החוקה בכנסת בחודש שעבר, אמרו במשרד לביטחון הפנים כי הם סבורים שיש לדחות בחצי שנה את יישומו. השר אמיר אוחנה אף פנה בנושא לשר המשפטים אבי ניסנקורן, כמו גם השרה לקידום וחיזוק קהילתי אורלי לוי-אבקסיס שביקשה להקפיאו, וזאת על אף שבמשטרה אמרו כי הם ערוכים להתחיל באכיפה. גם במשרד המשפטים התנגדו לדחיית יישום החוק.
אל תפספס
הסיפור הגדול. החוק קובע כי אסור לצרוך זנות, או להיות במקום המשמש למעשי זנות, וכי מדובר בעבירה מנהלית. העוברים על החוק ייקנסו ב-2,000 שקלים בעבירה ראשונה, והקנס המנהלי יוכפל ל-4,000 שקל במקרה של עבירה חוזרת. לצד זאת הוחלט כי ניתן לקבוע אמצעי חלופי לענישה, שנועד להקנות ידע ולהגביר את המודעות (כגון סדנת טיפול), אולם כלי זה טרם אושר.
החוק אושר כתקנת שעה לחמש שנים, על מנת שיהיה ניתן לבחון את יעילותו בטרם יוחלט אם להאריך אותו, ונקבע כי בכל שנה ימסרו השר לביטחון הפנים ושר הרווחה עדכונים בנושא.
לפי משרד הרווחה, החוק הוא חלק ממהלך נרחב הכולל בין היתר סל גמיש של מענים לסיוע בחובות, צרכים רפואיים, דיור זמני וכלים נוספים לצורך שיקום העוסקים בזנות. בנוסף, החלה הקמת הוסטל ומרכז להלנת חירום לנשים טרנסג'נדריות, נבנה קורס הכשרה לעו"סים, ובימים אלה מגובשים מכרזים למרכזי יום בירושלים ובתל אביב, המיועדים לאנשים העוסקים בזנות ולדירות מעבר. במשרד הבריאות אמרו כי ישנן תכניות מוכנות הממתינות להעברת תקציבים ממשרד האוצר.
למה הסיפור חשוב כל כך? החוק הוא חלק ממהלך משולב שהחליטה המדינה לקדם כדי לצמצם את הזנות בישראל, וזאת בעקבות המלצות של צוות בין-משרדי שפעל בראשות מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור. עד כה צריכת זנות לא הוגדרה כעבירה, למעט במקרה של קטינים. החוקים הקיימים אוסרים סרסור ושידול למעשי זנות, וכן פרסום שירותי זנות, ובהתאם לכך נעצרו ונפתחו חקירות נגד מנהלי בתי בושת וסרסורים, אך לא נגד צרכנים.
בנוסף לחוק, אישרה הממשלה תכנית לשיקום אנשים שעוסקים בזנות ולצמצום צריכת זנות בתקציב של 30 מיליון שקלים שיועדה לטיפול, שיקום וחינוך. התכנית יושמה עד כה באופן חלקי בלבד ורבים מהתקציבים שיועדו למשרדי הרווחה, הבריאות והחינוך לא נוצלו.
מה היקף הזנות בישראל כיום? אין נתונים מעודכנים על מספר האנשים העוסקים בזנות בישראל, וברשויות ומשרדי הממשלה מתבססים על סקר שנערך ב-2016 עבור המשרד לביטחון הפנים. לפי הסקר, ישנם כ-12 אלף נשים וגברים בתעשיית הזנות בישראל - מהן 95% נשים וכ-5% גברים. מבין הנשים, כ-1,100 קטינות, ומבין הגברים כ-40 קטינים.
השלב הבא בפרשה. כמה ארגונים טוענים כי יש לדחות את יישום ואכיפת החוק לפחות בשנתיים. זאת, משום שטרם הושלמו כלל הפעולות לליווי ושיקום שנקבעו בתכנית הממשלה, ולטענתם החוק יחמיר את מצבם של אנשים בזנות שיוותרו ללא עבודה.
"לדחייה מטרה כפולה: ראשית, להימנע מפגיעה נוספת בעובדות מין ושורדות זנות הנמצאות במצוקה כלכלית ונפשית קשה. שנית, לאפשר לרשויות ולארגוני הסיוע להיערך ולהקים מענים עבור האוכלוסיות הצפויות להיפגע מהחוק בהתאם לצרכים השונים בתחומי התעסוקה, הרווחה, הדיור והבריאות", נכתב במסמך מטעם הארגונים "אחותי - למען נשים בישראל", "טרנסיות ישראל" ו"ארגמן - ארגון נשים עובדות".
בנוסף, במשרד לביטחון הפנים טענו כי יש לדחות את יישום החוק משום שטרם אושרו תקנות לאמצעי אכיפה חלופי לקנס, ואמרו כי הדבר מנוגד למטרת החוק. "אכיפת קנסות ללא חלופה של סדנה טיפולית חינוכית חוטאת למטרת החוק ועלולה להיתפס כמרדף אחר האזרחים ללא מתן מענה לצורך צמצום הזנות", אמרה נציגת המשרד בדיון שנערך בוועדת החוקה בשבוע שעבר.
התומכים בחוק מסכימים כי יש לקדם אמצעי חלופי לאכיפה ולקדם את כל התכניות והמענים לשיקום וטיפול, אולם אומרים כי דחייה של החוק תגרום יותר נזק ועלולה לפגוע ביישום.
איך המשטרה מתכוונת לבצע את האכיפה? במשטרה ציינו כי האכיפה תהיה הן יזומה - באמצעות היחידות המרכזיות והבילוש - והן בעקבות פניות ודיווחים על מתחמים בהם ניתנים שירותי זנות. הדוח יירשם במרשם מנהלי פנימי שמנהלת המשטרה, וזאת לצרכי מעקב פנימיים, למשל במקרים של עבירה חוזרת.