חוק מעקבי שב"כ לא יובא היום (שני) להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, וקידומו יידחה בשבוע - כך נודע לוואלה! NEWS. הצעת החוק המקורית שאושרה בשבוע שעבר בקריאה ראשונה נועדה להתיר לשב"כ להתחקות אחר אזרחים שבאו במגע עם חולי קורונה כדי לבלום את התפשטות המחלה.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ צבי האוזר ניסה לקדם היום בדיוני הוועדה את החוק בנוסח מוגבל, כהוראת שעה שתוקפה שלושה שבועות בלבד ובגרסה מצומצמת כך שהאיכונים יופעלו על ידי שב"כ רק באזורים מיוחדים. האוזר קידם זאת מתוך רצון לאפשר לוועדה לקיים דיון מעמיק על החוק הקבוע, זאת לצד התמודדות מיידית עם הזינוק הצפוי בתחלואה בימים הקרובים.
אל תפספס
עם זאת, ח"כים באופוזיציה, ובראשם ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו), הערימו קשיים על פיצול הצעת החוק, טענו כי מדובר בהליך חקיקה "דורסני ולא מעמיק", והצליחו לבלום את קידומו באמצעות כלים פרלמנטריים. בשל כך, למרות הלחצים של הממשלה, הצעת החוק לא תעלה הלילה לאישור סופי במליאת הכנסת, וקידומה יידחה בשבוע ימים. המשמעות היא כי חברי הכנסת יתכנסו לדון בארבעת הימים הקרובים לדיונים אינטנסיביים בגרסה המקורית של החוק, והיא צפויה לעלות לאישור סופי ביום שני הקרוב, ככל שלא יהיו עיכובים נוספים.
בסביבתו של ח"כ האוזר אמרו כי "בשעות הערב פנה משרד הבריאות ליו"ר הוועדה ואמר כי לאור נתוני התחלואה, ונוסח הצעת החוק המסתמן, העדפתם היא כי הוועדה תמשיך לדון בהקדם בהצעת החוק הממשלתית המלא, ללא הסדר ביניים. בשים לב לדברים אלו של הממשלה, והסתייגויות חברי הכנסת אשר הושמעו בדיון היום, החליט יו"ר הוועדה, כי אין מקום להמשיך לקדם היום את הצעת החוק המפוצלת, והוא יבחן את המשך קידום החוק ובאיזה אופן בימים הקרובים".
ח"כ איילת שקד צייצה בטוויטר בתגובה כי מדובר ב"מחדל שיעלה בפרנסתם של אנשים ובבריאותם. אין לממשלה הזו יכולת ביצוע, אפילו לא להעביר חוק. כבר חודש הם בזבזו. ממשלת אין אונים".
ועד איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית מסר לאחר הידיעה על עיכוב החוק, כי "השימוש במעקב שב"כ אינו הפתרון להתמודדות עם מגיפת הקורונה. עד היום לא הוצגו ראיות משכנעות לתועלת בשימוש בשב"כ ולעומת זאת הוכח נזקו בהכנסת עשרות אלפי אנשים לבידוד מיותר ושגוי ובפגיעה באמון הציבור". עוד נמסר מהוועד כי "לאור הדחייה בהחלטה על השימוש בשב"כ, ראוי לקיים דיון מעמיק, שקוף ומקצועי. דיון כזה יחשוף כי שימוש באמצעים לא מידתיים פוגע באמון הציבור ולכן בבריאות הציבור".
"לא ניתן לעשות שימוש בכלי ללא חשיפת מידת הדיוק ולא ניתן לחשוף את מידת הדיוק ללא פגיעה בשב"כ", הוסיפו בוועד הרופאים. במקביל, חייבים לנקוט בפעולות הנכונות להגנה על בריאות הציבור, על בסיס היגיון אפידמיולוגי", הוסיפו. "במקביל, אנו מודאגים מהיעדר הגבלות מספקות על אירועים בהם יש סיכון גבוה להדבקה, משיקולים כלכליים".
החוק מסמיך את השירות לבצע איכונים סלולריים אחרי חולי קורונה, ואזרחים ששהו בקרבת נשאי הנגיף ומחויבים בבידוד. בהצעת החוק מוצע לעגן בחקיקה ראשית, כהוראת שעה, את הסמכת השירות לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש. מוצע לקבוע בהצעת החוק את התנאים להפעלת סמכות השירות ואת הפעולות המסוימות שהשירות יוסמך לבצע בהתקיימם. בתוך כך, ייקבע כי תנאי להפעלת הסמכויות שיוקנו לשירות מכוח החוק המוצע הוא הכרזה של הממשלה על הצורך בהסתייעות בשירות, בהיקף שיהיה מותאם למצב התחלואה באותה עת ולקיום חלופות מתאימות ביחס לסיכון הנשקף לציבור מהמחלה.
הממשלה נאלצה להפסיק את השימוש באיכוני שב"כ לאחר שבית המשפט קבע כי תקנות שעת חירום אינן מספיקות להפעלת האמצעי, והורה לחוקק חוק בחקיקה ראשית. החודש, הממשלה החליטה להקפיא את קידום החוק הראשי בנושא, לאור התנגדות ראש שב"כ לעיגון ההסמכה בחקיקה ראשית. בימים האחרונים, לאור העלייה בנתוני התחלואה, בכירים בממשלה ובקואליציה לחצו לחדש את השימוש באיכוני שב"כ.
ביום רביעי אישרה הממשלה את קידום החוק, ומליאת הכנסת אישרה אותו באותו ערב בקריאה ראשונה. 45 חברי כנסת תמכו, ואילו 32 התנגדו. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה למרות התנגדותו של ראש השב"כ נדב ארגמן. ארגמן הביע התנגדות לשימוש בטכנולוגיה של שב"כ לצרכים אזרחיים, ובעיקר לחשיפתו במידה שהאיכונים יקודמו בחקיקה ראשית.
(עדכון ראשון 21:48)