שידור חי מוועדת החוץ והביטחון
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, מתכנסת הבוקר (שני) להכנה לקריאה שניה ושלישית של הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסיוע במאבק בקורונה. אמש הופץ לחברי הוועדה מסמך הערות הייעוץ המשפטי לוועדה לקראת הדיון. במסמך, על פי הנחיית יו"ר הוועדה, קיימת המלצה לפצל את הצעת החוק, כך שתינתן השבוע הסמכה מצומצמת למשך שלושה שבועות בלבד לשימוש באיכוני שב"כ לטובת איתור ומעקב אחר חולים או מחויבים בבידוד, ובמהלך תקופה זו תדון הוועדה בסעיפים שפוצלו.
כמו כן במסמך הצעת יו"ר הוועדה לגבי הקריטריונים של הפעלת ההסמכה לתקופה זו, כלומר באלו תנאים מיוחדים תוכל המדינה לעשות שימוש באיכוני שב"כ לטובת התמודדות עם התפשטות הנגיף. במקור, הממשלה הייתה מעוניינת בהארכת התקופה לשלושה חודשים עם הארכה לשלושה חודשים נוספים.
היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד טליה אגמון, אמרה בדיון כי "חזרנו למספרים של כ-400 חולים ביום, מספרים שראינו כשהתחלנו את השימוש בכלי השירות בפעם הקודמת. אנחנו מאבדים את השליטה שהשגנו על התנהלות המחלה. זה לא קשור למספר הבדיקות, כי עלינו באחוז הבדיקות החיוביות בכל מקרה. עמדת הממשלה היא להשתמש בכל הכלים שברשותנו, והסיוע משב"כ הוא לא כלי יחיד, ממשיכים בחקירות אפידמיולוגיות ומוסיפים 250 סטודנטים לסיעוד שייסעו למערך ויתגברו אותו. עושים כל מאמץ לקצר את לו"ז הבדיקות ואת החקירות, אבל יש להם מגבלות של זיכרון אנושי".
לדבריה, "מתוך כ-180 אלף מגעים שאותרו מאמצע מרץ עד סוף מאי, המגעים שנהיו חולים היו כ-15 אלף. כ-6,000 איש השירות מצא, כאשר 1,600 איש שהגענו אליהם גם בחקירה אנושית, כלומר חפיפת חקירות. כלומר כ-4,500 לא היו מאותרים אלמלא הכלי. זה שיעור הצלחה גבוה וזה כלי שעוזר מאוד, והיינו רוצים להתחיל להשתמש בו באופן המלא בהקדם. זה לא בדיוק אותו המנגנון אבל דומה, ונבקש לאשר את הצעת החוק כפי שהוגשה, בתיקונים מסוימים, אבל לא כהצעת הוועדה".
ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) מתחה ביקורת חריפה נגד המהלך. "בשום מדינה דמוקרטית לא פועלים כך. לשלוח שב"כ היא לא הדרך הנכונה. שום מדינה לא עוקבת אחרי האזרחים. הכנסת היא לא חותמת הגומי של הממשלה".
הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ביום רביעי למרות התנגדותו של ראש שב"כ נדב ארגמן. ארגמן הביע התנגדות לשימוש בטכנולוגיה של שב"כ לצרכים אזרחיים, ובעיקר לחשיפתו במידה שהאיכונים יקודמו בחקיקה ראשית.
חברי הכנסת של האופוזיציה מתחו ביקורת על קידום ההצעה. ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו טען כי "נתניהו הפך לדיקטטור, לא פחות". לטענתו, שרי הממשלה "פוחדים שהאזרחים ייצאו לרחובות והאפשרות היחידה שלכם לעצור את המחאה הזאת שתצא, זה עם שב"כ. אנחנו ידענו שהדיקטטור הזה יעשה כל מה שאפשר כי זה מה שקורה שאתה מתרגל לבית בבלפור ואתה לא רוצה לעזוב".
עוד בוואלה!
השר יובל שטייניץ הציג את ההצעה בשם הממשלה ואמר: "כל מי שמנסה להכחיש את האיום שבמגיפה ואת הסיכון שבמגיפה אינו אלא שרלטן. אני יכול לומר לכם שמחצית מהחייבים בבידוד ומחצית מהחולים אותרו באמצעות הכלי הסיוע של השב"כ". בכחול לבן דרשו אף הם להכניס מגבלות שיידונו בדיוני הוועדה, בהן הצבת התנאים להפעלת סמכות השירות ואת הפעולות המסוימות שהשירות יוסמך לבצע בהתקיימם.
האגודה לזכויות האזרח כתבה לוועדה לקראת הדיון כי "שב"כ קיבל סמכויות לקבל לידיו נתוני תקשורת שאין להם אח ורע, והוא עושה בהם שימוש חשאי, ללא פיקוח פרלמנטרי וללא צורך בצו בית משפט לצורך סיכול טרור. סמכויות אלו נמצאות ממילא באזור הדמדומים. כאשר מפנים כלים אלו כלפי אזרחי המדינה זה משנה את כל התמונה, ופותח פתח לתקיפה חוקתית של כמה מסעיפיו של חוק שב"כ, ובמיוחד סעיף 11 המקנה לשב"כ גישה חסרת תקדים לנתוני תקשורת, ולכן לא מפתיע שגם ראש שב"כ מתנגד לחוק".
עוד הוסיפה האגודה כי היא קוראת לחברי הוועדה לעצור, ולא לקדם את החוק ש"אין לו תקדים באף מדינה דמוקרטית אחרת שנאבקת בנגיף". כחלופה, הציעו כי "במקום, על הממשלה לחזק את מערך החקירות האפידמיולוגיות האנושיות ולשלב גם אפליקציות וולנטאריות לאיתור מגעים, כמו המגן 2, שנציגת משרד הבריאות אמרה רק בשבוע שעבר בדיון בוועדת חוץ וביטחון שיהיה מוכן תוך ימים ספורים להפצה".
חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, הגישו לוועדת חוץ וביטחון חוות דעת לטובת הדיון. לדבריהן, "הצעת החוק מאפשרת שימוש בסמכות חריגה המתירה פגיעה בזכות היסוד לפרטיות, ללא צו בית משפט באופן לא מידתי בעת הזו. יש לעגן מנגנון בחוק לחלופות אזרחיות". בנוסף, "מאחר והודעה להיכנס לבידוד היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על הפרנסה ועל הבריאות הנפשית והפיזית, הן ביקשו לקבוע במפורש בחוק כי תשובה תינתן לפונים תוך 12 שעות בלבד, ולא "בהקדם האפשרי בנסיבות העניין".
(עדכון ראשון: 08:33)