למעט מאוד אנשים בעולם יש את הרזומה שבו מחזיק ג'ושוע וונג בן ה-23: הנהגת מחאה נגד מעצמה, ישיבה בכלא ומועמדות לפרס נובל לשלום. אבל ההישגים והמאבקים הללו לא הספיקו כדי לעצור את סין מפני שעיטתה לעבר שחיקת האוטונומיה של הונג קונג, וימים ספורים לפני שהיא צפויה להכניס לתוקף את חוקי הביטחון הלאומי השנויים במחלוקת, וונג מזהיר בריאיון לוואלה! NEWS כי חלון ההזדמנויות לשמור על האוטונומיה שהובטחה למושבה הבריטית לשעבר הולך ואוזל.
מה אפשר לעשות כדי לעצור את סין?
"זה בעיקר תלוי במידת הלחץ הבינלאומי. אפילו שמדינות רבות הביעו דאגה מהחוק, לצערי רק קומץ מהן הבטיח לנקוט צעדי ענישה או להטיל סנקציות. זה לא טוב כשסין לא רואה השלכות פוליטיות שהיא אמורה להתמודד איתן על כך שהתעלמה מההתנגדויות וכופה חוק ביטחון דרקוני הפוגע באוטונומיה של העיר, מוחצת כל התנגדות לשלטונה ואף מאיימת על אזרחים ומוסדות זרים בעיר. סביר להניח שסין תיישם במהירות את החוק.
מאחר שסין היא מעצמה עם מעט מאוד אמונה בערכים ליברלים ובמערכות שלטון חוק, נקיטת צעדים ממשיים היא דרך אחת שתגרום לסין לשקול מחדש את עלויות הדיכוי שלה. כדי לעצור את המהלך הפזיז של סין, על הקהילה הבינלאומית ליצור מנגנון תקיף נגד הפרות זכויות האדם של סין, לדוגמה, לכלול סעיפים על כך בכל הסכמי הסחר הבינלאומיים עם סין, סנקציות חלקיות הנוגעות למוצרים רגישים כמו סחורות דו-שימושיות וטכנולוגיה, וסנקציות ממוקדות על גורמים רשמיים, אנשים פרטיים או מוסדות האחראים על פגיעה בזכויות האדם ובחירויות של העיר".
לקריאה נוספת
ארצות הברית קבעה לאחרונה שהונג קונג כבר איננה אוטונומיה, אלא כפופה לשליטה מלאה של סין, חרף העובדה שהחירויות שמהן היא נהנתה הובטחו לה במסגרת השיטה "מדינה אחת, שתי מערכות". ההחלטה של וושינגטון, שהתקבלה בהמשך לשלל מחלוקות עם בייג'ינג בחזיתות מרובות, בהן גם התפרצות נגיף הקורונה, נועדה להלחיץ את סין מפני ההשלכות הכלכליות של קידום חוקי הביטחון בהונג קונג.
אתמול הודיע שר החוץ מייק פומפאו על מגבלות ויזה לגורמים סיניים המעורבים בהונג קונג, אך העובדה ששמותיהם לא צוינו בהודעה נתפסת על ידי חלק מהמומחים כעדות לחולשת צעדי הענישה. הנשיא דונלד טראמפ מציג את החתימה על השלב הראשון בהסכם הסחר עם סין כהישג לקראת הבחירות בנובמבר, והוא הסביר שזו הסיבה שהוא נמנע מלהטיל סנקציות על בייג'ינג באזור אחר במדינה שבו היא מעורבת בהפרות חמורות של זכויות אדם, עם כליאתם של האויגורים המוסלמים.
"בסופו של דבר, הונג קונג היא מבצר החירות האחרון על אדמת סין. פעילי זכויות אדם רבים בסין עצמה סומכים על העיר כמוצא האחרון שלהם לתמיכה בעבודה למען זכויות האדם שלהם. כשבייג'ינג תכפה את החוק על הונג קונג, זה יהרוג את החברה האזרחית בשני המקומות. אני קורא לעולם לפעול כדי לשמור על חירויות העיר מפני הרודנות", הדגיש וונג.
אתה חושש שסין תנסה לעצור את מנהיגי המחאה?
"זה מה שסין מתכננת לעשות. עם אותו חוק ביטחון לאומי, סין כבר הרגה את החברה האזרחית בתוך סין, כשעיתונאים, פעילים, קבוצות דתיות, מוציאים לאור, הוגים ליברלים, עורכי דין לזכויות אדם, בלוגרים ואפילו אזרחים זרים מושלכים לבתי הכלא. אפילו חתן פרס נובל לשלום ליו שיאובו אפילו נאסר עד מותו. במשך תקופה ארוכה, בייג'ינג רואה בתנועות המחאה הפרו-דמוקרטיות איום על ביטחונה. כשסין לוקחת את הצעד חסר התקדים הזה ומעבירה חוק לא פופולרי, זה ברור שהכוחות הדמוקרטיים בהונג קונג על סף קריסה".
וונג, שכבר ריצה עונש מאסר על הובלת "מחאת המטריות" ב-2014, סבור שהוא יהיה אחת המטרות של החוק החדש.
"ודאי, בהתחלה בייג'ינג תכוון נגד 'קבוצה קטנה של אנשים', אך כשהחוק כבר יהיה בתוקף, לא יהיו איזונים ובלמים לדרך שבה סין תפעיל אותו, בטח שלא להפרותיו. מול האיום המידי הזה, תושבי הונג קונג ואני נעשה הכול כדי לשמור על החירות הנעלמת שלנו. אנחנו מקווים שהעולם יעמוד לצדנו".
וונג, שזכה להיפגש עם פוליטיקאים מארצות הברית, אירופה ומדינות אחרות בשנים האחרונות, עשה את צעדיו הראשונים באקטיביזם פוליטי כשהוביל שביתת רעב בתור תלמיד תיכון נגד מערכת החינוך הלאומית. ב-2014, כשהיה בן 17, הוא כבר היה אחד מסמליה המוכרים ביותר של המחאה הקודמת במושבה הבריטית לשעבר נגד המעורבות הסינית הגוברת, שהחריפה מאז עלה השליט הסיני שי ג'ינפינג ב-2012.
סין קידמה את חוקי הביטחון אחרי גל המחאה שפקד את הונג קונג במשך חודשים ארוכים, מאז הכישלון של ההנהגה הפרו-סינית בהונג קונג להעביר את חוק ההסגרה בקיץ שעבר. ההפגנות דעכו בחסות מגיפת הקורונה, שהובילה להטלת מגבלות על התכנסויות בציבור, ואלו לא הוסרו גם אחרי שהעיר צלחה בבלימת הווירוס שהופיע לראשונה בווהאן. בבייג'ינג לא מוכנים לסבול עוד הפגנות ענק נגדה, והחליטו לעקוף את הרשויות המקומיות תוך הפרת התחייבויותיה הקודמות בעת שקיבלה בחזרה את השליטה על הונג קונג.
"המשטרה אסרה ללא סיבה את כל ההתקהלויות בציבור, אפילו את עצרת הזיכרון לכיכר טיינאנמן לא נתנו לקיים בפעם הראשונה, 31 שנה אחרי הטבח", אמר וונג כשנשאל אם הוא סבור שתפרוץ מחאה נוספת, אך למרות זאת, הוא צופה שתושבי הונג קונג לא ישבו בחיבוק ידיים. "אנשים הפרו את האיסור, פרצו דרך מחסומים וערכו את העצרת שלנו. אני בטוח שהחוקים המדכאים והמחסומים לא יעצרו את רוח ההתנגדות של התושבים. ההונג קונגים ינסו להשיג רוב בבחירות הקרובות למועצה המחוקקת בספטמבר כדי לבלום חוקים רודניים אחרים".
וונג מתכונן להתמודד על מושב בבחירות לפרלמנט של הונג קונג של ספטמבר, אך קשה להאמין שתחת החוקים החדשים, מועמדים פרו-דמוקרטים כמוהו יורשו להתמודד. מחר אמור להיפתח כינוס בן שלושה ימים של גוף קבלת ההחלטות של הפרלמנט, שבסיומו החוק צפוי להיכנס לתוקף ולהחל בשינוי הגדול ביותר בעיר מאז תום השלטון הבריטי ב-1997.
על אף התחזית העגמומית שלו, וונג מנסה לשמור על אופטימיות ורואה את המאבק על החירויות בהונג קונג כארוך טווח.
"כפי שקרה לתנועות דמוקרטיות במקום אחרים, כמו קוריאה הדרומית, טייוואן, צ'כיה ופולין, כל המאבקים למען חירות ודמוקרטיה נמשכים שנים. זאת רק ההתחלה של המאבק שלנו. לא משנה כמה עגום העתיד שלנו יהיה, יש לי עדיין ביטחון רב בהונג קונגים".
"לעסקות עם סין יש מחיר עצום"
מתנגדיה של סין מאשימים אותה בכך שהיא מלווה סכומי כסף גדולים או בונה מיזמי תשתיות על מנת להשיג דריסת רגל במקומות אסטרטגיים דרך "מלכודת חוב". במקרים רבים, אותן מדינות מגיעות לסף פשיטת רגל ונאלצות להעניק תמורה לסין, כמו נוכחות בנמל אסטרטגי או שליטה על שירותים מרכזיים.
ארצות הברית מנהלת קרבות עיקשים כדי למנוע השקעות סיניות בבעלות בריתה, כמו הנחת תשתית G5 או גישה למיזמים במגזר האנרגיה, כפי שקרה בישראל עם המכרז על הקמת מתקן להתפלת מים בנחל שורק.
מה המסר שלך למדינות אחרות ששוקלות לעשות עסקים עם סין?
"בניגוד להשקעות הון ממדינות אחרות, העסקות או ההשקעות של סין מעבר לים נעשות בעיקר על ידי חברות ממשלתיות או על ידי טייקונים נאמנים לבייג'ינג שנדרשים להראות נאמנות מוחלטת לממשלה. לאור זאת, ההשקעות משרתות לעתים קרובות את האג'נדה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית, לדוגמה שליטה על משאבים חיוניים או הפעלת מנופי לחץ כלכליים לטובת הצרכים הפוליטיים שלה".
"לעסקאות עם סין יש פעמים רבות מחיר עצום, אפילו למדינות שעוינות את הדמוקרטיות המערביות. על מדינות העולם לדעת שאסור להן לסחור את הריבונות ואת הביטחון שלהן תמורת אינטרסים כלכליים קצרי-טווח עם סין".