שבוע ל-1 ביולי: מסע עולמי בין כאבי הראש של נתניהו בדרך לסיפוח

(בווידיאו: הצהרת איחוד האמירויות על התנגדותה לסיפוח, בשבוע שעבר)

שבוע בדיוק לדד-ליין לתחילת מהלכי החלת הריבונות והסיפוח, כל העיניים בירושלים נשואות היום (רביעי) לוושינגטון ולבית הלבן, שם החלו אתמול לקיים את הדיונים המכריעים בסוגיה. בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובזו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ, ממתינים לקריאת כיוון מהבית הלבן, אך גם בסביבת נתניהו כבר מודים שבתאריך היעד הנכסף תהיה בעיקר סוג של הכרזה. "השאיפה היא שב-1 ביולי יהיה דבר אחד ביד - מה עושים ובאיזה תאריך זה אמור להתבצע", אמר לוואלה! NEWS גורם המעורה בדיונים.

במקור, בליכוד שאפו להחיל ריבונות על 30% משטחי יהודה ושומרון, בהתאם ל"עסקת המאה" של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אך בשבועות האחרונים, עם התקרבות המועד, הלכו והתרבו להם כאבי הראש - מבית, מוושינגטון, מירדן והמפרץ ומעוד מדינות בעולם. כמה צירים פוליטיים וגיאו-פוליטיים מצטלבים ומסתבכים, כך שבסופו של דבר נתניהו עשוי להסתפק במהלך צנוע הרבה יותר ממה שחלם עליו מלכתחילה.

עם הקמת הממשלה, התנאי היחיד שהליכוד וכחול לבן הסכימו עליו להחלת הריבונות היא אור ירוק מהממשל האמריקני, כך שגורל תכניות הסיפוח ייקבע בגבולות החדר הסגלגל, ובמאבק בין שני כוחות המרכזיים שעיצבו את מדיניות החוץ של טראמפ - היועץ המיוחד של הנשיא, ג'ארד קושנר, והשגריר האמריקני בישראל, דיוויד פרידמן.

קושנר הוא פטרון "עסקת המאה", וקשוב במיוחד לקולות מדינות ערב והמפרץ, ואילו פרידמן הוא יקיר המתנחלים ואדריכל סיפוח מוביל, שרואה בתכנית סוג של תירוץ להחלת ריבונות היסטורית ביהודה ושומרון; פרידמן הוא בן בית בלשכת נתניהו, ואילו קושנר יצר ציר תקשורת עצמאי מול בני גנץ וצמרת כחול לבן, והוא זה שדרש שראש הממשלה וראש הממשלה החליפי ישיגו ביניהם קודם כל קונצנזוס על גבולות המהלך.

שניהם, יחד עם שר החוץ מייק פומפאו, היועץ לביטחון לאומי רוברט אובריאן והשליח המיוחד אבי ברקוביץ', החלו השבוע בשיחות ודיונים שמטרתם - ההחלטה המיטבית ביותר עבור הבוס שלהם. בירושלים מעריכים כי השיקול המרכזי שינחה את טראמפ הוא האינטרס הפוליטי, ארבעה חודשים בלבד לפני בחירות נובמבר ובעיצומו של שפל בסקרים ועתיד לא ידוע בשל משבר הקורונה. "המצב של טראמפ יקבע את הקול", אמר השבוע בכיר בליכוד. "אם הוא ישתכנע שהריבונות - וההתייצבות של נתניהו לצדו - יעזרו לו ויביא לו ניצחון אפילו במדינה אחת, הוא ילך על זה".

לנתניהו יש רוב ימני בממשלה בכנסת שיתמוך בכל מהלך של סיפוח, ולפי ההסכם הקואליציוני הוא לא זקוק להסכמה של כחול לבן כדי להתקדם. עם זאת, בשבועות האחרונים הבית הלבן דרש מנתניהו לנסות להשיג "הסכמה לאומית" וקונצנזוס רחב, והוא קיים עם גנץ ואשכנזי כמה פגישות בנושא.

על פניו, בכחול לבן לא מתנגדים עקרונית, אבל הציגו לנתניהו כמה עקרונות ודרישות שלא בהכרח מתיישבות עם התכניות שלו ומגבילות אותן מאוד: מהלך מדיני מסודר ומתואם עם ארצות הברית וגם עם מדינות האזור, מצרים וירדן בראשן, ללא סיכון של הסכמי השלום.

לאור האזהרות הקשות שמגיעות מירדן וממדינות המפרץ, התנאים של כחול לבן מצמצמים מאוד את מרחב התמרון האפשרי של נתניהו. בנוסף לכך, גנץ ואשכנזי דורשים להימנע מאזרוח של תושבים פלסטיניים ולשמור על חופש התנועה בין היישובים שלהם, מה שמגביל את גבולות החלת הריבונות ליישובים יהודיים ולא על בסיס שטח גיאוגרפי. בליכוד, בינתיים, מתלוננים שלא קיבלו תשובות קונקרטיות מראשי כחול לבן על תרחישי הסיפוח שנתניהו הציג בפניהם בפגישתם האחרונה, ושלא יודעים מה בדיוק הם רוצים או מוכנים לאפשר.

בתוך כל הבלגאן, גם השפה שבה הצדדים מדברים שונה: בעוד שנתניהו מכוון למהלך חד-צדדי ומאמין שהפלסטינים ממילא לא יגיעו לשולחן המו"מ, גנץ ואשכנזי מדברים על אימוץ כולל של תכנית טראמפ כבסיס למו"מ עם הפלסטינים. אשכנזי אפילו אמר אתמול בתגובה לידיעה ששודרה בגלי צה"ל שהמטרה היא ש"סוף התהליך יביא להיפרדות מהפלסטינים", מינוח שכבר מזמן לא נשמע באזורי הממשלה.

בכחול לבן מקווים שהבית הלבן יהנדס עסקת חבילה, שלצד החלת ריבונות מוגבלת תכלול גם מחווה מדינית או כלכלית משמעותית שתסייע לשכנע את הפלסטינים להפסיק בסרבנותם, ומחווה משמעותית של נורמליזציה מצד מדינות המפרץ שתסייע לרכך את הסיפוח המוגבל בקרב תומכי נתניהו מימין. רק שבינתיים, הפלסטינים מתמידים בחרם על ממשל טראמפ. גנץ אמר אתמול שאם הם יתמידו בסרבנותם לדיאלוג, ישראל תיאלץ "להתקדם בלעדיהם", במה שעשוי לאותת שהוא מתקרב לעמדת נתניהו - או להתפרש כאזהרה לפלסטינים שיסיימו את החרם כדי שיהיה אפשר להתקדם.

בראש מצעד המתנגדים לסיפוח עומד המלך הירדני עבדאללה, שבילה בשבועות האחרונים שעות של שיחות זום טרנס-אטלנטיות. בריאיונות לתקשורת ובשיחות עם חברי קונגרס אמריקנים, עבדאללה ניסה להזהיר כי מהלכים חד-צדדיים יובילו להתנגשות בין ישראל לבין הממלכה ומסכנים את היציבות במזרח התיכון.

בעוד שמצרים שומרת על מרחק ניכר מהסוגיה, וכמעט שלא התבטאה בנושא, עבדאללה קיבל גיבוי נרחב ממדינות המפרץ, איחוד האמירויות ואבו דאבי, שהצטרפו לאזהרותיו ואף שיגרו פנייה פומבית חריגה בעברית ישירות לציבור הישראלי, כששגריר האיחוד בוושינגטון, יוסף אל-עוטייבה, הזהיר מוקדם יותר החודש שסיפוח יפגע בנורמליזציה בין ישראל ומדינות ערב.

בירושלים מעריכים כי אל-עוטייבה, שנחשב למקורב מאוד לקושנר, חתנו של הנשיא, ואף נכח בטקס השקת עסקת המאה בבית הלבן בינואר, עשה את המהלך בתיאום עם קושנר. גם קטאר, כך לפי דיווח אתמול בחדשות 13, העבירה מסרים לישראל כי תפגע בהעברת הכספים לרצועת עזה במידה שישראל תחיל ריבונות.

בבית הלבן ניסו בשבועות האחרונים לבחון עם מדינות המפרץ מהלך משולב שיניע את תכנית השלום קדימה, במקביל להכרה בריבונות ישראלית מוגבלת, ולפי דיווח ב"ניו יורק טיימס" העלו את האפשרות להכריז על הסכמי אי-לוחמה בין ישראל לבין מדינות המפרץ. בסביבת נתניהו מעריכים כי למרות האזהרות הקשות, בעלות הברית של ישראל בעולם הערבי יבלעו בסופו של דבר סיפוח מוגבל.

כוונות הסיפוח של ממשלת ישראל מכות גלים במוסדות הבינלאומיים, שאינם ידועים בתמיכתם או באהדתם לישראל או במדיניות ניהול הסכסוך שלה. באיחוד האירופי מזהירים זה שבועות כי לסיפוח יהיו השלכות חמורות על היחסים עם ישראל, כשמגוון הצעדים האפשריים נע בין הכרה במדינה פלסטינית לבין פגיעה ביחסי המסחר והמחקר, מה שעשוי להשפיע אנושות על האקדמיה, הטכנולוגיה והכלכלה בירושלים.

סיפוח עלול להביא גם להקצנה של התהליכים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שם מקדמים בימים אלה חקירה של פשעי מלחמה שישראל ביצעה לכאורה בעזה ובגדה המערבית. ובניו יורק, מועצת הביטחון של האו"ם תתכנס היום לדיון התקופתי על המזרח התיכון, בהשתתפות מזכ"ל הליגה הערבית ושר החוץ הפלסטיני, והטונים נגד ישראל צפויים להיות גבוהים. במידה שישראל אכן תממש את המהלך, הפלסטינים צפויים לנסות לקדם הצעות גינוי באו"ם, ובישראל בונים על כך שייבלמו בזכות הווטו האמריקני.

הסיבוב העולמי שמתחיל בבית הלבן מסתיים בארצות הברית, ובבחירות לנשיאות שיתקיימו בנובמבר הקרוב. הבחירות, ובמיוחד האפשרות שטראמפ לא יזכה לכהונה שנייה, קובעות את מסגרת הזמנים הקצרה שנתניהו הקציב לריבונות.

בניגוד למסורת שהשתרשה במשך שנים, של שמירה על ישראל בקונצנזוס תמיכה דו-מפלגתית, הסיפוח הוא מהלך שחוצה לגמרי בין המפלגות: בעוד חברי קונגרס רפובליקנים משגרים מכתבי תמיכה לנתניהו במהלכיו ההיסטוריים, עמיתיהם הדמוקרטים צפויים לפרסם מכתב שמזהיר מההשלכות על היחסים עם בת בריתנו הקרובה ביותר; בעוד טראמפ עשוי להשתמש בסיפוח כדי לגייס תמיכה בקרב תומכיו האוונגיליסטיים, על המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן, שהבהיר שהוא נגד, צפוי להיות לחץ פוליטי מבית להגיב בתקיפות.

שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, מנסה לרכך את ההתנגדות. במאמר שפרסם החודש ב"וושינגטון פוסט", הוא הציג את הסיפוח כשלב ראשון בתכנית טראמפ, שתפתח את הדלת "לפתרון שתי מדינות ריאליסטי שיוציא את תהליך השלום מהמבוי הסתום". מיותר לציין שבעברית, נתניהו ואנשיו ממש לא מדברים על "פתרון שתי מדינות", אלא על המדינה הפלסטינית שלעולם לא תקום מרוב תנאים שהתכנית מציבה לה.

החשש שביידן ייבחר הוא אחד מהנימוקים העיקריים שאנשי נתניהו מעלים לדחיפות ולבהילות, ולרצון להתחיל ליישם את תכנית טראמפ הידידותית כדי שתתקבע כנקודת ייחוס גם לממשל הבא. בקמפיין ביידן החליטו לעת עתה שלא לאיים בהשלכות הסיפוח האפשרי, ונראה כי הם מעדיפים שזה לא יהפוך בכלל לנושא בקמפיין הבחירות, אך המהלכים המשותפים של טראמפ ונתניהו יכולים לדחוף אותם לשם, ולייצר לחץ בקרב החלקים הפרוגרסיביים של המפלגה הדמוקרטית לנקוט עמדה נוקשה יותר.

אל מול כאבי הראש המרובים הללו, מעריכים בסביבת נתניהו, התמיכה של גנץ ואשכנזי יכולה להיות מכריעה. "אם הם יבואו איתנו נמתן חלק גדול מהבעיות", אמר אחד ממקורביו לאחרונה. "במיוחד מבחינת הדמוקרטים. זה יקרין על האמריקאים, ומשם על המערכת העולמית כולה". בינתיים, גם כאב הראש מולם לא נפתר, ומצטרף לכמה מחלוקות מהותיות ופוליטיות אחרות שיושבות על השולחן של גנץ ונתניהו וממתינות לפתרון. הבשורה שתצא מהחדר הסגלגל בימים הקרובים תהיה גורלית לסיפוח - וגם לגורל הקואליציה.