פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סיפוח למתחילים: מה צריך לדעת לקראת 1 ביולי

      להחלת הריבונות הישראלית על חלקים מהגדה המערבית ישנן השלכות מרחיקות לכת, אך ככל שנוקפים הימים לקראת המועד שממנו יוכל נתניהו להניע את המהלך - סימני השאלה מתרבים. איך יגיבו בעולם, מדוע גם ברמאללה וגם בהתנחלויות מתנגדים לתכנית וכמה שטח יסופח לבסוף? מדריך

      סיפוח למתחילים: מה צריך לדעת לקראת 1 ביולי
      צילום: רוני כנפו, עריכה: ניר חן

      (בווידאו: שר החוץ הגרמני לנתניהו וגנץ: יש מדינות באירופה שיטילו סנקציות בשל הסיפוח)

      ההבטחה המרכזית של ראש הממשלה בנימין נתניהו במערכת הבחירות האחרונה הייתה להוביל מהלך היסטורי, ולהחיל ריבונות בבקעת הירדן וביישובים היהודיים ביהודה ושומרון. בסביבת נתניהו יודעים לומר שזו המורשת שהוא מעונין להותיר אחריו. ואכן, מיד אחרי הבחירות, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני עם כחול לבן, נתניהו הציב את הסיפוח בראש מעיינינו ודאג לעגן תאריך יעד ליישום ההבטחה: 1 ביולי.

      עם זאת, ככל שנוקפים השבועות והימים לקראת המועד הגורלי, סימני השאלה בנוגע להיקף, תזמון ואופן הסיפוח מתרבים. הנה ניסיון לענות על כמה מהם.

      הכרזה מיוחדת של רה"מ נתניהו בדבר החלת ריבונות על יישובים בבקעת הירדן בכפר המכביה, 9 בספטמבר 2019 (ראובן קסטרו)
      "המורשת שרה"מ מעונין להותיר אחריו". נתניהו בהכרזה על החלת הריבונות בספטמבר (צילום: ראובן קסטרו)

      מהי יוזמת הסיפוח במסגרת תוכנית טראמפ?

      בינואר האחרון, אחרי יותר משנתיים וחצי של עבודה, הציג נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את "תכנית המאה" שלו לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. התכנית מבוססת על חזון שתי המדינות, אך הגבולות שהיא משרטטת הם הגבולות הנדיבים ביותר ששורטטו עבור ישראל ביותר מ-25 שנות משא ומתן מדיני עם הפלסטינים.

      התכנית מציבה שורה של תנאים - כמעט בלתי אפשריים - שהפלסטינים צריכים לעמוד בהם כדי לקבל הכרה במדינה, בעוד שישראל לא צריכה להמתין למשא ומתן עם הפלסטינים בשביל לספח אליה את השטחים שמיועדים לה.

      כך, במעמד הצגת תכנית טראמפ בבית הלבן, נתניהו הודיע כי הוא מתכוון לקדם מהלך של החלת ריבונות מיד אחרי הבחירות, בהתאם למפה הקונספטואלית שצורפה לתכנית.

      מה ההבדל בין סיפוח להחלת ריבונות?

      למעשה, אין הבדל משפטי ממשי, אלא פער סמנטי בלבד. בשמאל נוהגים להשתמש במינוח סיפוח, שיש לו קונוטציה של השתלטות על שטח שאינו שייך לישראל, ואילו בימין מעדיפים להשתמש במונח "החלת ריבונות", ולהתייחס לשטחים ככאלה שלעם היהודי יש בהם זכות אבות היסטורית.

      המשמעות בפועל של החלת ריבונות או סיפוח ביהודה ושומרון היא החלת החוק הישראלי על היישובים היהודיים באזור. ההתנחלויות בגדה המערבית נתונות מאז 1967 תחת ממשל צבאי וכפופות לצווי אלוף, ולא לחוקים הרגילים כמו בשאר שטח מדינת ישראל .

      עם החלת החוק, הממשלה תהיה הגורם המוסמך באזור, ובמקום הדינים המיוחדים - יחולו עליו חוקי מדינת ישראל. באשר למעמד הפלסטינים בשטח המסופח, נתניהו אמר החודש בראיון ל"ישראל היום" שהתושבים באזורים המיועדים לסיפוח יישארו נתינים של הרשות הפלסטינית, ולא יקבלו אזרחות ישראלית.

      כמה שטח ישראל מתכננת לספח?

      לפי המפה הקונספטואלית שצורפה לתכנית, 30% משטחי הגדה המערבית צפויים להישאר בידי ישראל ו-70% יוקצו למדינה הפלסטינית העתידית. צוות משותף של לשכת ראש הממשלה והבית הלבן אמור לגבש בימים אלה את פרטי המפות הסופיים.

      עד כה, לא הוצגה בפני הדרג הפוליטי או הדרג המקצועי במשרדי הביטחון, החוץ או המשפטים מפה של הסיפוח המתוכנן. לאור ההתנגדויות והלחצים הפוליטיים מבפנים ומבחוץ, במערכת הפוליטית מעריכים שלא מן הנמנע כי בסופו של דבר יוחלט על מהלך מוגבל של החלת ריבונות בבקעת הירדן, גוש עציון, או מעלה אדומים בלבד.

      צוות המיפוי המשותף: דיוויד פרידמן, אריה לייטסטון, סקוט פיית', יריב לוין, רונן פרץ ורון דרמר, אריאל, 24 בפברואר 2020 (ללא שם)
      צוות מיפוי התוכנית המשותף באריאל, פברואר 2020

      אם זו התכנית הנדיבה ביותר אי פעם - למה יש התנגדות מימין?

      בחלקים רבים ממועצת יש"ע ובימין האידיאולוגי מסתכלים על חצי הכוס הריקה של תכנית טראמפ, ורואים בה בעיקר תכנית חלוקה, שמובילה בסופו של דבר להקמת מדינה פלסטינית. הם אינם מקבלים את הטענה של נתניהו ואנשיו, שהסרבנות הפלסטינית לתכנית תבטיח שמדינה כזו לעולם לא תקום.

      בנוסף, המפה שצורפה לתכנית, שעל בסיסה תתבצע החלת הריבונות, מותירה 15 התנחלויות מבודדות במובלעות המוקפות בשטח פלסטיני, והתכנית כוללת גם הקפאת בנייה ביישובים הללו. מצד שני, יש בקרב ראשי המתנחלים גם מי שסבור שצריך לאמץ את תוכנית טראמפ בשתי ידיים, ושתנאי הסף הגבוהים להקמת מדינה פלסטינית מבטיחים שהמהלך יישאר חד צדדי בלבד.

      ולמה הפלסטינים לא מקבלים את התכנית?

      הפלסטינים, שמחרימים את ממשל טראמפ עוד מאז העברת השגרירות לירושלים, לא לקחו בכלל חלק בגיבוש תכנית המאה וגם דחו אותה על הסף.

      מבחינת הפלסטינים מדובר בתכנית שגובשה על ידי ישראל, שמציבה עבורם תנאים בלתי אפשריים, ובסופו של דבר תייצר עבורם הרבה פחות ממדינה: לפי מפת התכנית, אין רצף טריטוריאלי בין חלקי המדינה הפלסטינית העתידית, ישראל שולטת במעטפת ובכל המעברים, ואין בה שום הכרה בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים.

      בשבועות האחרונים, לנוכח ההכנות בישראל להחלת הריבונות, הרשות הפלסטינית הגבירה את איומיה והכריזה כי היא משוחררת מההסכמים עם ישראל וארצות הברית. הפגיעה בתיאום הביטחוני עם ישראל עלולה לגרור להסלמה בגדה, וצפויה גם להחריף את המשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית. הפלסטינים מאיימים מחד גיסא להגיב להחלת הריבונות בהכרזה על הקמת מדינה, ומאידך גיסא מזהירים כי יגיבו בפירוק הרשות הפלסטינית - צעד שיעביר לישראל את האחריות על יותר מ-2.5 מיליון תושביה.

      יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בפגישת ההנהגה הפלסטינית, רמאללה 19 במאי 2020 (רויטרס)
      תנאים בלתי אפשריים מבחינת הפלסטינים. אבו מאזן ברמאללה, מאי (צילום: רויטרס)

      נתניהו לא לבד. מה עמדת ראש הממשלה החליפי?

      יו"ר כחול לבן ושר הביטחון, בני גנץ, מתבטא בזהירות לגבי כוונות הסיפוח של שותפו נתניהו, אך שב ומכריז בכל הזדמנות שתכנית טראמפ היא הזדמנות היסטורית שיש לקדם "באחריות" ותוך שמירה על הסכמי השלום עם ירדן ומצרים. גם שר החוץ, גבי אשכנזי, מצהיר על החשיבות בדיאלוג עם שכנותינו.

      עם זאת, לפי ההסכם הקואליציוני, נתניהו לא צריך בכלל את הסכמת כחול לבן כדי לקדם החלת ריבונות, ויש לו את הרוב הדרוש לאישור חקיקה בכנסת גם בלעדיהם. ואולם בבית הלבן מעוניינים שהמהלך יקודם בקונצנזוס לאומי רחב בישראל, ובהסכמת השותפים המרכזיים של נתניהו בממשלה.

      איזה תגובות למהלך צפויות בקהילה הבינלאומית?

      מלבד ארצות הברית, אף גורם בקהילה הבינלאומית לא תומך בתכניות החלת הריבונות של ישראל, ולא צפוי להכיר בסיפוח.

      המסרים החריפים ביותר מגיעים מכיוון ירדן, שמאיימת לבטל את הסכמי השלום עם ישראל במקרה של סיפוח חלקים מהגדה המערבית. מדינות ערב הסוניות, כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שעמן ירושלים מפתחת בשנים האחרונות מערכת יחסים ביטחוניים ואסטרטגיים, הביעו גם הן התנגדות לצעדים חד צדדיים.

      באיחוד האירופי עדיין לא נוקטים בלשון ממשית של איומים, ובמשרד החוץ מעריכים שבאירופה יתקשו להשיג את הקונצנזוס הדרוש למהלך מתואם של כל האיחוד. אולם, ישנם צעדי תגובה שניתן לקדם גם ללא קונצנזוס - כמו השעיית ישראל מתכניות מחקר שונות ופגיעה בשיתופי פעולה כלכליים רבים.

      יש מדינות באיחוד, צרפת בראשן, שלוחצות להטיל סנקציות במקרה שישראל תקדם צעדים חד צדדיים. ברוב מדינות אירופה רואים בסיפוח מהלך שמנוגד לחוק הבינלאומי וחוששים מתקדים שייקבע לגבי סכסוכים טריטוריאליים אחרים כמו טורקיה וצפון קפריסין, או רוסיה והאי קרים.

      אז מה בעצם אמור לקרות ב-1 ביולי?

      לפי ההסכם הקואליציוני, זה התאריך שבו נתניהו יכול להתחיל לקדם מהלכי חקיקה של ריבונות בכנסת ובממשלה, בדגש על ההתחלה. במערכת הפוליטית מעריכים שזו תהיה בעיקר נקודת ההשקה הסמלית של תהליך שיימשך כמה חודשים.

      "חלון ההזדמנויות ההיסטורי" לסיפוח מוגדר על ידי בחירות נובמבר 2020, ובלשכת נתניהו עושים מאמץ להשלים את המהלכים לפני סוף כהונת טראמפ, בתקווה שהבית הלבן ינצל את המהלך ההיסטורי בישראל לגיוס תמיכה בקמפיין הבחירות בקרב תומכיו האוונגליסטים של הנשיא.

      עם זאת, במפלגה הדמוקרטית משמיעים קולות אחרים לגמרי. שם מזהירים שאם ג'ו ביידן ייבחר לנשיאות - הוא עשוי להחזיר מהלכים של טראמפ לאחור. אם הדמוקרטים יגיעו לבית הלבן, תרחיש נוסף שמועלה בירושלים הוא של סיפוח בתקופת הביניים שבין הבחירות בנובמבר להשבעת הנשיא החדש בינואר, בדומה להחלטה 2334 לגינוי ההתנחלויות במועצת הביטחון - שממשל אובמה קידם בשלהי כהונתו, רגע אחרי שטראמפ ניצח ב-2016.