במערכת הביטחון הזהירו כי הרשות הפלסטינית רואה ביום הצהרת הסיפוח והחלת הריבונות בגדה המערבית, 1 ביולי, כזהה במשקלו ליום הנכבה ויום הנכסה, מבחינת החשיבות שמייחסים לו הפלסטינים בעולם. במערכת הביטחון העריכו כי יצירת המתח עשויה להוביל להתפרצות אלימה.
מסיבה זו, במערכת הביטחון העריכו כי יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מתייחס למהלך הישראלי כ"סוף פתרון שתי המדינות", וכי הוא מנסה לצבור לגיטימציה בינלאומית, תוך העברת מסר לרחוב הפלסטיני, שהוא יעשה את הכול כדי למנוע את "הסיפוח החד-צדדי".
גורמי צבא העריכו בפני שר הביטחון בני גנץ שקיים סיכוי קלוש ביותר שאבו מאזן יקרא לטרור עממי או לאלימות, אך השטח עשוי להגיב באופן מפתיע וקיצוני במיוחד. זאת, משום שראש הממשלה בנימין נתניהו לא הציג עד כה את מפת הסיפוח, וכן את המהלכים הטקטיים בשטח וההשלכות האזרחיות והביטחוניות של המהלך, שעד כה לא קיבל לגיטימציה בינלאומית.
אל תפספס
לפי הערכות של גורמים במתאם פעולות הממשלה בשטחים, הציבור הפלסטיני לא ויתר על חלום המדינה הפלסטינית. עם זאת, הוא בוחר בשלב זה להיות אדיש לתהליך המדיני הישראלי.
הגורמים העריכו כי במצב המתוח שנוצר, עלול אירוע אחד להצית את האזור כולו. לכן, הנחה שר הביטחון בני גנץ להתייחס לפסיביות הרחוב הפלסטיני כאל מצב זמני, ולהאיץ בהתאמה את רמת המוכנות בצה"ל, בדגש על פיקוד המרכז להסלמה, גם אם היא תתרחש בשלבים - כפי שפורסם לראשונה בוואלה! NEWS.
צה"ל עוקב גם אחר פעילות חמאס בגדה המערבית, שם הוא מנסה להרחיב את ההסתה וקורא לאלימות על רקע ההחלטה על סיפוח. בשלב זה, הציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון לא נגרר לטרור העממי. פעילות הסיכול של שב"כ ואוגדת יהודה ושומרון, בפיקודו של תא"ל יניב אללוף, שמבצעים עשרות מבצעי מעצרים מדי חודש, מספיקה כדי לחשוף את תשתיות הטרור הממוסד והמקומי.
למרות זאת, במערכת הביטחון מזהירים מהיום שאחרי אבו מאזן, שבו עשויים להרגיש בכירי פתח בעמדת חולשה מול ישראל, ולהוביל לתהליך אחדות עם בכירי חמאס בגדה המערבית, כדי להשיג שקט ושליטה על השטח. אחד המודלים היא העיר שכם, שבראשה עומד ראש עיר מזוהה עם חמאס, ולצדו סגנים מהפתח.
הגורמים הצבאיים אמרו בפורומים סגורים לקראת הצגת ההיערכות הביטחונית לשר הביטחון כי לאבו מאזן לא הייתה ברירה, אלא לשלב את התנזים בפעילות לאכיפת ההנחיות נגד הקורונה. שילוב אותם פעילי שטח חמושים חסרי משמעת, בדגש על אלו ממחנות הפליטים, נובע מכך שעשרות אלפי אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים לא הצליחו לעמוד בכל המשימות.
אותם גורמים אישרו כי למרות הצהרות אבו מאזן, מתקיים תיאום ביטחוני בקרב דרגי השטח, אך לא מעבר לכך. כשנוצר חיכוך, הצדדים מעבירים מסרים לקציני המנהל האזרחי באמצעות גורמים אזרחיים משפיעים באזור.
גורמי צבא טענו כי ההחלטה הפלסטינית להפעיל את התנזים הוכיחה את עצמה. מנגד, הם טוענים כי אחוז קטן מתוך התנזים עשוי להרים את ראשו ולבצע פיגועים בתגובה לסיפוח. זאת, נוכח התקופה המדינית המתוחה עם ישראל, ובמטרה לעצב את מקומו מחדש בחברה הפלסטינית לקראת היום שאחרי אבו מאזן.
במערכת הביטחון יש גורמים אופטימיים שמעריכים כי למרות ההידרדרות האפשרית לאלימות בעקבות ההכרזה על הסיפוח, יש סיכוי כי "מחיר ההפסד" שלא היה קיים בשנת 2002, במבצע "חומת מגן", ייצב הפעם את המציאות הביטחונית וימנע אינתיפאדה שלישית. אחוז האבטלה שירד בשנים האחרונות בעקבות כניסת פועלים פלסטינים לישראל ותרבות הצריכה שעלתה הפכו להיות "גורמים מרסנים".