(בווידאו: סיכול פיגוע דריסה בשומרון)
צה"ל נערך לתרחיש קיצון, במסגרתו תפרוץ אינתיפאדה שלישית כחלק מהידרדרות ביטחונית אזורית, זאת על רקע הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפיה תכנית החלת הריבונות תצא אל הפועל כבר ב-1 ביולי. הרטמכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, מינה בשבועות האחרונים צוותי עבודה כדי להיערך למשמעויות הביטחוניות העולות בתרחיש זה, וביקר לאחרונה באוגדת יהודה ושומרון כדי לבחון את המוכנות.
במהלך ביקורו של כוכבי, קציני האוגדה הציגו בפניו תיאור מדורג של תרחישים ביטחוניים, אותם גורמי המודיעין יידרשו לזהות, במטרה להשיג שליטה בהידרדרות, לעצבה, ולסכלה. המדרגות הללו כוללות בשלב הראשון תקריות יידוי אבנים; בשלב השני - הפרות סדר אלימות, בכמה מוקדים, הכוללות גם אירועי דריסה ודקירה; בשלב השלישי - פיגוע בידי חוליות מקומיות ללא תשתית מאורגנת שיבצעו פיגועי ירי; בשלב הרביעי - פיגועי ירי ושימוש מטעני חבלה, כולל מחבלים מתאבדים וחדירות לעורף מדינת ישראל בהיקפים גדולים מאוד.
הכוחות בשטח וגורמי המודיעין יידרשו לזהות את המדרגות בשטח, בהתאם להיערכות צה"ל ומשחקי המלחמה שמתכוננים ליום רביעי הקרוב בין צה"ל לשב"כ וגורמי ביטחון נוספים הפועלים בגזרה. בהתאם להערכת מצב, ייתכן שצה"ל יידרש לתגבר את האזור בגדודים נוספים - זאת לאחר שני עשורים בהם היקפם צומצם.
אל תפספס
צמצום הגדודים החל כשש שנים לאחר האינתיפאדה השנייה - אז פעלו ברחבי יהודה ושומרון 82 גדודים. בשנת 2006 הפחית המטה הכללי של צה"ל את מספרם ל-44. בשנת 2011 המספר ירד ל- 21 גדודים ובשנת 2019 המספר נעצר ב-13 גדודים שממלאים את משימות פעילות הביטחון השוטף.
כעת, עם ההיערכות המדוברת, מדרגות הפעולה יכללו מעבר מבט"ש (פעילות ביטחון שוטף) לבט"ש מוגבר ולאחר מכן למצב חירום. למשל, שינוי ותגבור באזור קו התפר שמוגדר כפרוץ ולא מאובטח, ככל שיעלו ההתרעות לפיגועים.
כמו כן, גורמי המודיעין בצה"ל ובשב"כ יידרשו לזהות את השינויים בשטח ובהתאם להתריע על כוונות של הרשות הפלסטינית לרסן או להסלים את המצב, מעורבות של גורמי התנזים במחוזות השונים ובמקרה הקיצוני ביותר: מעורבות של שוטרים פלסטינים ואנשי מנגנוני ביטחון חמושים בפיגועים נגד ישראל.
משימות אלו יצטרפו למשימות הקבועות בשגרה, הכוללות זיהוי מחבלים בודדים שמחליטים על דעת עצמם לבצע פיגוע. מעצרם של אלה מתבצע לעתים ברגע האחרון בסיוע טכנולוגיה מתקדמת הכוללת בינה מלאכותית ברשות צה"ל ושב"כ.
מפקד אוגדת יו"ש, תת-אלוף יניב אללוף, החל בשבוע האחרון בסבב שני של אישור תכניות מבצעיות, ואף בהשלמת יותר מחמישה תרגילים חטיבתיים. הוא קבע כי התהליך להשלמת מוכנות האוגדה יסתיים ב-15 ביוני, ונוהל הקרב, הערכת המצב ומתן הפקודה, יתקיימו ב-1 ביולי.
עלייה תלולה בהיקף האלימות
ההיערכות לתרחיש הקיצון, באה בצל עלייה משמעותית בהיקף אירועי הטרור והנפגעים. גורמים במערכת הביטחון מציינים כי השקט היחסי שנשמר ב-2019, הסתיים עם ההצהרה על כוונות הסיפוח ב-28 בינואר.
לפי נתוני צה"ל נרשם מיד לאחר מכן זינוק בהיקף הטרור העממי, בדגש על יידוי אבנים על הצירים וחיכוך אלים עם כוחות הביטחון. מנתונים שהגיעו לידי וואלה NEWS עולה החל מ-6 בפברואר השנה, חל זינוק בשיעור של כ-1,500% בסך האירועים האלימים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד - מתוכם עליה של 500% בזריקות אבנים.
לפי הערכות במערכת הביטחון, ההצהרה על הסיפוח וההסתה ברשתות החברתיות, בה לוקחים חלק גם בכירי הרשות הפלסטינית, הם גורם שלילי שמאיץ הידרדרות. באוגדת יו"ש סבורים שיש שניתן למנוע את ההסלמה אם יבוצעו יותר מ-80 פעולות התקפיות בחודש בשטח, הכוללות גם מעצרים.
מחיר ההפסד
באשר לרחוב הפלסטיני, לטענת גורמים ביטחוניים קיים בלבול בציבור בנוגע להשלכות תכנית הסיפוח, וכי הוא ניזון רק מהצהרות בכירי פתח. אלו כוללות תוכן מסית, כחלק מניסיון להתחרות בתעמולה הנגדית שמפעיל חמאס מרצועת עזה.
בהתאם להערכות שהוצגו לרמטכ"ל מגורמי מודיעין, מאבקי הירושה לקראת היום שאחרי אבו מאזן, וכן משבר כלכלי חריף שיוציא את הפלסטינים לרחובות או משבר הקורונה - יכולים להוות גם הם גורם שעלול לדרדר את המצב. לפלסטינים יש כיום 200 מכונות הנשמה ביו"ש לשלושה מיליון אזרחים. יחד עם זאת, קבעו הגורמים כי היציאה של פועלים פלסטינים לעבודה בישראל ובאזור התעשייה בשטחים כולל השוהים הבלתי חוקיים הפכו בשנים האחרונות לגורם כלכלי מרסן בגלל גובה ההכנסות.
אחד הגורמים הבהיר כי בשונה מראשית העשור הקודם ומבצע חומת מגן, במהלכו הטרור הפלסטיני הכה בעורף בישראל, הפעם יש "מחיר הפסד" והציבור הפלסטיני מבין שאם ינקוט באלימות הוא עלול להיפגע בתחום הכלכלי, תחבורתי והאזרחי באופן שיהיה לו קשה לשקם את המצב.