(בווידאו: חוק ההסדרה אושר בקריאה שנייה ושלישית, 2017)
בג"ץ הורה הערב (שלישי) לבטל את חוק ההסדרה, בטענה כי "אינו חוקתי". החוק בוטל ברוב של שמונה שופטים, נגד דעת מיעוט של השופט נעם סולברג. שופטי הרוב קבעו כי החוק פוגע בזכות הקניין ובזכות לשוויון של תושבי הגדה המערבית הפלסטינים, ומקנה עדיפות מובהקת לאינטרסים של המתנחלים הישראלים, ללא כל בחינה פרטנית של הנסיבות שבהן הוקמה ההתיישבות ושל מעורבות המדינה בהקמתה, ומבלי לתת משקל מספק למעמדם המיוחד של התושבים הפלסטינים כ"תושבים מוגנים" בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית.
למעשה, כך נקבע, החוק מכשיר בדיעבד נטילה כפויה ובלתי חוקית של זכויות שימוש וחזקה במקרקעין שיש בהם בעל זכויות. בהיבט התכנוני עמדו שמונה שופטי הרוב על הפגיעה בזכות לשוויון שנגרמת בשל היחס והמיטיב אשר לו זוכים על פי חוק ההסדרה עברייני בנייה ישראלים ביהודה ושומרון, בהשוואה לעברייני בנייה פלסטינים באותו אזור, ולמעשה גם בהשוואה לעברייני בנייה בתוך ישראל עצמה.
השופטים הסכימו כי תכלית החוק היא ראויה - למנוע הריסה ופינוי של התנחלויות תוך מתן מענה למצוקת התושבים שהקימו את בתיהם בתום לב, בהסתמך על הסכמת המדינה ומוסדותיה. עם זאת, הם פסקו כי הפגיעה שהחוק פוגע בשוויון ובזכות הקניין אינה מידתית וכי הנזק שגורם החוק עולה על התועלת שבו.
אחת הטענות שהעלו העותרים הייתה שלכנסת אין סמכות לחוקק חוקים שיחולו באופן ישיר על השטחים, כולל על תושביהם הפלסטינים, שכן אין מדובר בשטח שהוא חלק ממדינת ישראל, אלא בשטח המוחזק "בתפיסה לוחמתית", והמחוקק בו הוא צה"ל. מנגד, הממשלה טענה כי לא קיימת מניעה שהכנסת תחוקק חוקים שיחולו מחוץ לשטח הריבוני של המדינה. השופטים החליטו להשאיר שאלה זו ללא הכרעה.
השופט סולברג הסכים אף הוא כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות לקניין ולכבד של בעלי הקרקעות הפלסטינים, אך סבר שלאור המציאות בשטח, הוא מהווה איזון ראוי ואין לבטלו. עם זאת, גם סולברג סבר שיש להחזיר את החוק לכנסת ולערוך בו שינויים כדי שיהיה מידתי. לדבריו, יש לשנותו את החוק כך של איחול על מקרקעין שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית ואינם משמשים למגורים, שכן פינוי מבנה חקלאי או מסחרי אינו דומה לפינוי בית מגורים.
"חוששני כי ביטול החוק לא יועיל - לא למתיישבים, גם לא לבעלי הקרקע", כתב סולברג. "אלו לא נהנים, ואלו חסרים. הקרקעות והמבנים שאותם ביקש המחוקק להסדיר, למצער רובם, ישארו מונחים אפוא בשיממונם וקיפאונם - עד שיבוא אליהו, או עד 'להכרעה מדינית בדבר מעמדו של האזור וההתיישבות בו' (המוקדם מביניהם)".
עוד טען סולברג כי יש להחיל את החוק רק לגבי קרקעות שנקנו בהסתמכות ישירה על השלטון המרכזי, ולא כאלו שנקנו מתוך הסתמכות על גופים כמו רשויות מקומיות או חברות משכנות שפועלות בשטחים.
החוק נועד להסדיר את מעמדם של בתים ביהודה ושומרון שנבנו על קרקע פרטית של פלסטינים, על ידי הפקעת זכויות השימוש בקרקע מהבעלים הפלסטינים. הוא עבר בכנסת בפברואר 2017, אך הוקפא על ידי בג"ץ עד הכרעה בעתירות שהוגשו נגדו. הדיון בעתירות התקיים בתחילת יוני 2018 בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות. עוד השתתפו בדיון המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ענת ברון, דפנה ברק ארז, יצחק עמית, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, נעם סולברג ומני מזוז.
את העתירות נגד החוק הגישו 23 מועצות מקומיות פלסטיניות וכן ארגוני זכויות אדם ובהם עדאלה והאגודה לזכויות האזרח. באופן חריג, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא הסכים לייצג את עמדת המדינה בבג"ץ, משום שלטעמו החוק אינו חוקתי בשל כך, עמדת הממשלה יוצגה על ידי עו"ד פרטי - הראל ארנון.
החוק התקבל חרף התנגדות היועמ"ש, כמו גם יועמ"ש הכנסת ויועמ"ש משרד הביטחון. בעתירות נגדו נטען כי הוא אינו חוקתי שכן הוא פוגע בזכות הקניין של בעלי הקרקע הפלסטינים, זכות שמוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עוד נטען כי החוק מנוגד למשפט הבינלאומי ההומניטרי.
"החוק הופך את זכויותיהם הבסיסיות של הנתינים הפלסטינים בגדה המערבית להפקר ולחסרות כל הגנה משפטית בכך שהוא מאפשר את נישולם מקניינם הפרטי למען מתנחלים ישראלים בגדה המערבית ועל בסיס השקפה אתנית-אידאולוגית", כתבו עורכות הדין סוהאד בשארה ומאיסאנה מוראני מעדאלה, ועו"ד סלימאן שאהין ממרכז ירושלים לזכויות האדם.
עוד נכתב בעתירות כי "תכליתו המוצהרת והברורה של החוק, אשר מבקשת להעדיף אינטרסים של קבוצה אחת על בסיס אתני ומובילה לנישולם של הפלסטינים, לא מותירה ספק שחוק זה נופל בגדר האיסורים המוגדרים כפשעים".
גורם בסביבת רה"מ: "החלת הריבונות תפתור את רוב בעיית ההסדרה"
בליכוד מתחו ביקורת על החלטת בג"ץ. "מצער שבג"ץ התערב ופסל חוק חשוב להתיישבות ולעתידה. נפעל כדי לחוקק את החוק מחדש", נמסר. לדברי גורם בסביבת ראש הממשלה, "החלת הריבונות תפתור את רוב בעיית ההסדרה".
שר הבריאות יולי אדלשטיין מסר כי "בג"ץ איבד את זה. הוא הופך את עצמו לרשות המחוקקת, לרשות המבצעת ולרשות השופטת בו זמנית. חייבים לשים לכך סוף. הדרך לכך היא באמצעות פסקת ההתגברות. אם בג"ץ לא מכיר במגבלותיו על הכנסת לשרטט את המגבלות".
השר לירושלים ומורשת רפי פרץ אמר בתגובה כי "המענה לפסילת חוק ההסדרה - ריבונות עכשיו ביהודה ושומרון. עלינו לפעול בכל הכוח כדי שזה יקרה בהקדם".
גם ח"כ בצלאל סמוטריץ' הצטרף למתקפה. "אבדה הבושה", מסר. "הגוף הפוליטי החזק ביותר במדינה חיכה לממשלה רופסת שלא תוכל להגיש את פסקת ההתגברות והמשיך את הקו השמאלני הקיצוני שהנחיל אהרון ברק. שלוש שנים של המתנה עם פסק הדין עד שנתניהו הגיש להם על מגש של כסף את העיתוי המתאים לפסול את החוק ללא חשש".
יו"ר מרצ ניצן הורוביץ אמר כי "טוב עשה בג"ץ שפסל את חוק ההפקעה. החוק הגזעני נועד לנשל פלסטינים מאדמותיהם הפרטיות לטובת בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות. זה חוק שמתאים לתקופות ולמדינות מהסוג החשוך ביותר. חוק ההפקעה הוא חוק של גזל שנוגד את אמות המוסר הבסיסיות ביותר. כדאי ללמוד לקח מביטול החוק הזה גם הלאה, לתוכנית הסיפוח שתיצור עוול גדול בהרבה".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בירכה על פסק הדין. לדבריה, "בג"ץ הוכיח היום כמה חשוב לשמור עליו חזק ועצמאי כשעצר חוק מטורף ולא חוקי שהכשיר גזל וגנבה".
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר כי "חוק ההסדרה נולד בחטא וטוב שבג"ץ ביטל אותו. זהו חוק לא חוקתי ולא מוסרי שכל מטרתו היתה להכשיר עבירות חמורות של גזל אדמות. זו הייתה בושה שחוק כזה נכלל בספר החוקים של המדינה. לכן, פסילת חוק ההסדרה לא משמחת, היא מובנת מאליה".
בתנועת רגבים, שהייתה מיוזמי חוק ההסדרה, מתחו ביקורת חריפה על החלטת בג"ץ. "אנו מברכים את בג"ץ שהואיל היום לקרוע מפניו את מסכת הצביעות. היום, קבע בג"ץ, כי הוא כופר בסמכותה המובנת מאליה של הרשות המחוקקת, לקבוע ולייצר פתרונות חוקיים, הגונים ומוסריים לבעיות משפטיות נקודתיות סביב מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. לפחות היום הודה בג"ץ באופן מעשי, כי הוא בית דין גבוה לצדק יחסי".
(עדכון ראשון: 18:56)