אחרי עשרות שנים של הזרמת שפכים, שיקום נחל קדרון יוצא לדרך

מטרת הפרויקט היא הפניית שפכים שהוזרמו אל הנחל מי-ם ומהרשות הפלסטינית למתקן טיהור, כדי שיוכלו לשמש כמים להשקיה חקלאית באזור הבקעה. הפרויקט, המוערך ביותר מ-800 מיליון שקל, צפויה להסתיים ב-2023. "הנחל יהפוך למשאב סביבתי, מורשתי ותיירותי, במעמד לו הוא ראוי"

צילום ועריכה אופוס מדיה בעמ

אחרי עשרות שנים שבהן הוזרמו שפכים לנחל קדרון, פרויקט לשיקום הנחל - שאורכו כ-34 ק"מ ונשפך לים המלח - יוצא לדרך. אתמול (שני) הונחה אבן פינה לפרויקט שמטרתו להפנות את השפכים למתקן הטיהור "אוג" וטיהורם למי קולחין שישמשו להשקיה חקלאית באזור בקעת הירדן, כשצפי הסיום הוא 2023.

התכנית, בהיקף של יותר מ-800 מיליון שקלים, כוללת בין היתר שיקום והחלפת תשתיות ביוב פגועות, הנחת תשתית, הולכת שפכים חדשה ופינוי פסולת בניין ואשפה.

לנחל קידרון זורמים שפכים מירושלים (כ-80%) ומהרשות הפלסטינית (20%), והבעיה מוכרת כבר שנים ארוכות. אולם, במשך שנים לא הגיעו הרשויות השונות להסכמות לגבי פתרון לנושא, עד שבין היתר הצליחה ישראל להגיע להסכמות עם הרשות הפלסטינית.

"החל המסע להפוך את הנחל לפנינת ההיסטוריה שהוא". פרויקט השיקום בנחל קידרון (צילום: דוד פרץ)

במסגרת התכנית יונחו צינורות הולכה באורך מצטבר של כ-40 ק"מ מירושלים ועד מפעל טיהור השפכים (מט"ש) האוג, שליד ים המלח. התוואי עובר גם בשטח הרשות הפלסטינית, ובין היתר הוסכם כי הרשות תניח צינור באורך שמונה קילומטרים לצורך העברת השפכים.

עוד בוואלה! NEWS

שלוש שנים לאחר שנסגר בשל דליפת חומצה, נחל אשלים נפתח למטיילים

לכתבה המלאה

כמו כן, באזור גדר ההפרדה יוקם מתקן טיפול שנועד להפריד פסולת ומוצקים המגיעים עם זרם השפכים. על מנת להימנע מפגיעה בערכי טבע ובמנזר מר סבא שבנוי על צוק במדרון הקדרון, תיכרה מנהרה בעומק 60 מטרים שאורכה 1.3 ק"מ. הביוב שיוזרם מהמנהרה ייקלט באופן זמני במתקן טיפול השפכים הורקניה ומשם תונח צנרת לכיוון צפון שתפנה את השפכים לנחל אוג.

השפכים יופנו למתקן הטיהור "אוג". העבודות על נחל קדרון (צילום: דוד פרץ)

אבי בלשניקוב, יו"ר תאגיד הגיחון ומפעלי טיהור שפכים ירושלים, אמר כי "במשך יותר מ-72 שנים היו 15 ק"מ של הנחל, שבמקורו הינו נחל אכזב - מפגע סביבתי ובריאותי. כעת לאחר עבודת מטה ששילבה גופים רבים, יוצאת לדרך תכנית השיקום של נחל הקדרון אשר תהפוך אותו למשאב סביבתי, מורשתי ותיירותי במעמד לו הוא ראוי".

הפרויקט יצא לדרך בין היתר הודות למאבק ממושך שניהלה עמותת צלול, ארגון להגנת הים, החופים והנחלים. "הנחלים בישראל חשופים להזנחה וזיהום כרוני מתמיד, אנו שמחים שבעזרת מאבק ארוך ועיקש הכולל הגשת עתירה לבג"ץ ושורה של פעולות אקטיביות בנושא, התמודדנו מול הממשלה והרשויות, צעקנו את צעקת הטבע והשבנו את נחל קדרון לטבע", אמרה מנכ"לית העמותה, מאיה יעקבס. "כעת, מנחל מזוהם החל המסע להפוך אותו לפנינת ההיסטוריה שהוא, ממנו רבים יוכלו ליהנות".

"יהפוך למשאב סביבתי ותיירותי". העבודות על נחל קדרון (צילום: דוד פרץ)

בטקס הנחת אבן הפינה שנערך אתמול נכח גם ראש עיריית ירושלים משה ליאון, שאמר כי "עצם מימושו של מיזם זה מציב את ירושלים כאחת מערי הבירה בעולם אשר הקיימוּת ניצבת במקום ראשון בסדר העדיפויות שלה". עוד אמר כי "בפעם הראשונה אנחנו מממשים מיזם ירוק בסדר גודל לאומי, מיזם המשקף עד כמה אכפת לנו מהסביבה, עד כמה אנחנו מחויבים לשמור אותה ירוקה ונקייה".

השרה להגנת הסביבה ח"כ גילה גמליאל הוסיפה כי "אנחנו מתחילים היום את שיקום נחל הקדרון ומשיבים אותו חזרה לטבע. אנחנו מגנים על הסביבה על ידי הפסקת הפגיעה האקולוגית הקשה, אנחנו מחזקים את הכלכלה על ידי יצירת משאב מים חדש אשר יעזור לפתח ולחזק את תחומי החקלאות והתיירות ויוצרים חיבורים בחברה על ידי הנגשתו לכלל תושבי האזור - מירושלים ועד ים המלח. עלינו להמשיך לפעול למען הסרת כל המפגעים הסביבתיים בארצנו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully