המדינה וארגון המורים דנו בהארכת שנת הלימודים; טרם הושגו הסכמות

בתום משא ומתן, הנציגים הודיעו שימשיכו לשוחח במהלך היום. זאת לאחר שביה"ד לעבודה הבין כי לא יוכל לחייב את המורים ללמד 9 ימים נוספים, והדרישה ירדה מהפרק. הפשרה המוצעת היא שקלול מספר הימים שיוסיפו לאחר שנת הלימודים יחד עם ההשקעה בהכנה לבגרויות, שמתבצעת ממילא

צילום: דנה ירקצי, ערוץ 7

בבית הדין לעבודה דנו הלילה (שישי) בעתירה שהגישה המדינה בבקשה לחייב את ארגון המורים לעבוד תשעה ימים נוספים לאחר סיום שנת הלימודים. אולם, בתום הדיון הצדדים טרם הגיעו להסכמות, והשיחות יימשכו במהלך היום. הנציגים יודיעו עד השעה 16:00 אם אכן הושגה ההסכמה.

השופטת לאה גליקסמן הבינה כי אין אפשרות לחייב את המורים להוסיף תשעה ימים נוספים, בעקבות הטיעונים שהושמעו, ולפיכך הציעה פתרון פשרה. לפיו, עובדי ההוראה ישקללו את מספר הימים הנוספים בהשקעה שמתבצעת ממילא בהכנה לבגרויות, מאחר ומדובר באותו צוות מורים שמלמדים את תלמידי כיתות י'-י"ב, אולם גם לאחר משא ומתן בין הצדדים, טרם הושגה ההסכמה להארכת שנת הלימודים.

השופטים בבית הדין לעבודה, הערב (צילום: חזקי ברוך, ערוץ 7)

בפתח הדיון השופטת גליקסמן נזפה במדינה על הגשת צווי המניעה ברגע האחרון, יממה לפני היציאה לחופש הגדול. "איך אתם באים עכשיו בזמן פציעות?", תהתה השופטת. "אם היה יותר זמן היה אפשר לחשוב על פתרונות ביניים מול הארגון, עכשיו אי אפשר להכניס זאת לסדר הזמנים".

עו"ד מיכל לייסר, המייצגת את המדינה, הסבירה כי משרדי החינוך, האוצר והשלטון המקומי שהגישו את העתירה עכבו את הבקשה ביום נוסף כי "יו"ר השלטון המקומי ניסה להגיע לדין ודברים". לדבריה, "בסופו של יום, גם כשאנחנו מגיעים לפני, ההכרעות מתקבלות בשעות הקטנות של הלילה. עשינו את זה במשך שנים".

"ניסינו להגיע למשא ומתן ועכשיו אנחנו צריכים את הסיוע של בית הדין בכל דרך אפשרית", הוסיפה עו"ד לייסר. "ניסינו בצמצום להציג בפני בית הדין את כל המסכת הרלוונטית, הכי ארוזה שיכולה להיות. בסוף הגענו לפה אחרי שעשינו כל מה שאנחנו יכולים לעשות. כל הדרגים הבכירים ניסו להגיע להסכמות, ובסוף הן לא עלו בידינו".

יו"ר ארגון המורים רן ארז, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עו"ד לייסר טענה בפני השופטים שהעבודה מהבית של המורים הייתה חלקית כי לקח להם זמן ללמוד איך לעבוד מרחוק.

עו"ד לייסר: מדברת על תקופת ההתארגנות מ-15 במרץ ועד למתווה של 16 באפריל

השופטת גליקסמן: המורה שעובד מהבית ואולי יש לו ילדים בבית ואולי הוא לקח בייביסיטר כדי ללמד, מה הוא אמור להגיד כשהמתווה של המערכת לעבוד מרחוק. לא היה צריך להקשיב לזה?

עו"ד לייסר: גם אנחנו עברנו לעבוד מהבית. לעובדי המדינה אמרו שלא ישלמו לנו כוננויות ושעות נוספות

השופטת גליקסמן: גם לנו אמרו...

עו"ד לייסר: לא ייתכן שהמערכת ברגע אחד תוכל לעבור באבחה אחת מלימוד בבית הספר ללימוד בזום ביעילות. בגלל שהעבודה נעשתה בבתים אין אפשרות לדעת אם הייתה עבודה מלאה. אם אנחנו לא ביקשנו את מה שביקשנו ב-16 באפריל, את מה שביקשנו ב-15 במרץ, משהו נעשה פה. לא פעלנו באופן חד-צדדי כמו שלא עשינו כלפי אף עובד במדינת ישראל. אף ארגון במדינת ישראל לא עשה דין לעצמו. אף עובד לא הצליח לעבור מאפס למאה

"לא נאפשר לבודדים להביא לאנרכיה במדינה". גלנט (צילום: ראובן קסטרו)

לעומת ארגון המורים, הסתדרות המורים נעתרה לבקשת משרדי החינוך והאוצר וחתמה על ההסכם ללמד תשעה ימים נוספים.

השופטת גליקסמן: אתם מחליטים שההסכם שלהם יהיה ההסכם שחתמתם עם הסתדרות המורים. השאלה אם העובדה שסיכמתם הסכם עם ארגון אחר היה סטנדרט ומלכוד שמנע מכם לחתום עם ארגון אחר?

שופטת נוספת: אנחנו רק שומעים שניסיתם לנהל מו"מ, אבל אתם לא אומרים הצעתם?

השופטת גליקסמן: אולי היה צריך להמתין עם הסתדרות המורים כדי להגיע להסכם עם שני הארגונים. אולי היה צריך לעשות דיפרנציאציה ולהבין שהארגון של הקטנים הוא לא כמו של הגדולים. למה לא הגעתם אלינו לפני שבועיים ואמרתם לנו תחייבו את רן ארז לשבת איתנו למו"מ? למה עכשיו?

השופטים אמרו כי אם המדינה הייתה מגישה את הבקשה לפני שבועיים, היה ניתן לבחון האם המורים עבדו באופן מלא ומתי. לפי השופטים, המדינה לא יכולה להחיל את ההסכם שנעשה עם הסתדרות המורים על ארגון המורים. לטענת המדינה, כל עובדי המדינה חתמו באמצעות ארגוני העובדים שלהם על הסכמים קיבוציים עם המדינה בגין העבודה בתקופת הקורונה - חוץ מארגון המורים.

"לומר שתוך ימים הגענו לעצימות מלאה של לימודים - לא נכון"

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אמר במהלך הדיון כי "מעולם מערכת החינוך לא הייתה בקונסטלציה כל כך מורכבת". לדבריו, "עד חופשת הפסח עבדנו על מתווה ללמידה מרחוק בזמן אפס. תוך שלושה ימים הקמנו אולפנים ללמידה מרחוק, כי ידענו שאי אפשר ללמד מרחוק בבתי אחת. זה לוקח זמן, זה פרי שבשל לבד. כל העולם הלך לאיבוד".

"המורים התגייסו למשימה, אבל בין הרצון האדיר לבין כוונת המערכת לומר שתוך כמה ימים הגענו לעצימות מלאה של לימודים זה לא נכון", המשיך אבואב. "בשבועיים הללו נפגשתי עם רן חמש פעמים. לא היה שבוע שלא דיברתי איתו כדי לנסות לשכנע אותו שצריך להחזיר איקס ימים כי צריך לעשות סדר מסוים בבלבול של החברה הכוללת".

אבואב הוסיף כי "המורים נרתמו בי"א ובי"ב ואמרו נלווה באחריות לאומית עד סוף הבגרות. זו סיטואציה בלתי אפשרית. לוקחים 170 בחינות בגרות וצריך לשנות את כל התנאים כי הקונסטלציה לא עובדת. צריך קולגיאליות רב-מערכתית, כשכולם נרתמים אי אפשר להחריג קבוצה אחת. עשיתי כל שלעיל כדי לפלס נתיבים לשיחות עם רן ולשכנע אותו לא להגיע לקונפליקט עם המורים".

"כשכולם נרתמים אי אפשר להחריג קבוצה אחת". אבואב (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

עו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים, אמרה כי "זוהי לא שנה פשוטה, אנחנו עדיין בתקופת הקורונה. אנחנו יושבים פה שעה ומתביישים לשמוע את עמדת המדינה, שאומרת שחלק מהמורים לא עבדו או עבודה בצורה חלקית, או שעשו עבודה בלי הנחיות. אני מתביישת בשם עשרות אלפי המורים שאנחנו מייצגים לשמוע את העמדה הזו. ברגע אחד מ-13 במרץ המורים נרתמו לעבודה, מנהלי בית הספר הנחו את שעות הלימוד ולוחות הזמנים למורים, בוצעו דיווחים שבועיים החל מהשבוע הראשון של המשבר למנהלי בתי הספר. אני רוצה למחות על הטענה שהמורים עשו עבודה חלקית. למעשה המדינה אומרת: 'חברים עבדו עליכם'".

"היום בפעם הראשונה שונה לוח החופשות של מדינת ישראל", המשיכה עו"ד פעיל. "האם יכול ב-18 ביוני מנכ"ל משרד החינוך לשנות באופן חד צדדי לוח החופשות. במשך 72 שנים לא שונה לוח החופשות, האם ישנה הוראה חוקית לשנות את לוח החופשות?".

יו"ר ארגון המורים: "לבוא ולהגיד שלא היה מו"מ? ההיפך הוא הנכון"

"במשך עשר שנים אני מגיע לבית הדין, בכל פעם אני מרגיש דקירות בלב מהמדינה ואם אני אקבל התקף לב זה אך ורק מהמדינה הזו", אמר יו"ר ארגון המורים רן ארז. "שמעתי את המנכ"ל שאני מעריך אותו ומעריץ אותו. נפגשנו כמעט כל שבוע, דיברנו על הלמידה מרחוק. שמואל אבואב אמר לי: 'אני סומך על המילה שלך, תתחילו בלמידה מרחוק'. אמרתי אוקיי והוצאתי חוזר, המורים לימדו והכינו לבגרויות".

"אבואב אמר לי: 'תן לי תשעה ימים כי אחרת הכול יתמוטט'. אמר לי נציג האוצר משה בכר: 'אני חושב שההסכם שעשינו עם יפה (בן דויד, מנכ"לית הסתדרות המורים - ד"י), הוא לא מתאים לכם, מתאים לכם ההסכם של האוניברסיטאות'. הוא שלח לי את ההסכם של בית ברל, אמרתי שזה לא מתאים לנו. שלח אחר כך נוסח של הסכם אחר שבו היו הרבה סעיפים פדגוגים. העברתי לכל חברי ההנהלה וכולם אמרו שזה לא מתאים לנו", המשיך ארז. "אני לא רוצה כסף, אני יודע שהקופה ריקה. אני רוצה דברים אחרים. אמרו לי לא. אם זה לא מו"מ אז מה זה מו"מ? היו שיחות גם היום. לבוא ולהגיד שלא היה מו"מ? ההיפך הוא הנכון. הוא בעצמו אמר שההסכם עם הסתדרות המורים לא מתאים לנו".

עוד בוואלה! NEWS

פתרון לתלמידים החולים והמבודדים: מועדי ב' לכל הבגרויות באוגוסט

לכתבה המלאה

עם כניסתו לבית הדין טען ארז כי שר החינוך יואב גלנט ביטל את הפגישות שנקבעו בין הצדדים. לדבריו, אם יוצאו צווי מניעה, הארגון יכבד אותם. "הטובים ינצחו", אמר ארז. "מה שהם עושים לציבור המורים אחרי הקורונה זה לבעוט בהם ולרמוס אותם. חוץ מהרופאים רק המורים עבדו ועכשיו תפסו את המורים בחטיבות הביניים כבני ערובה כדי לממן את בית הספר של הקיץ בחינם. משרד האוצר רוצה לקבל תשעה ימי עבודה בחינם לבתי הספר היסודיים והגנים על חשבון מורי העל-יסודי".

בתגובה לשאלה אם המורים יפתחו בשביתה איטלקית, ענה יו"ר הארגון: "מי שייקח חופשת מחלה לא יבוא, ומי שיבוא יבוא ללמד".

העתירה הוגשה במסגרת המאבק המתנהל בין משרדי החינוך, האוצר והשלטון המקומי לארגון, שסירב לדרישת השר גלנט לעשות זאת. על פי מרכז השלטון המקומי, המגעים בין הצדדים נמשכים על מנת לסיים את המשבר, והחלו עוד לפני מתן הצווים בידי בית הדין.

"מדינת ישראל ומערכת החינוך בכלל זאת נמצאים בימים לא רגילים, וכולנו נדרשים להכנס מתחת לאלונקה ולתרום את חלקנו במסגרת צו השעה", כתב גלנט בחשבון הטוויטר שלו. "‏מערכת החינוך חשובה ומשפיעה על כל אזרחי מדינת ישראל. לא נאפשר לבודדים להביא לאנרכיה במדינה בשל שאיפות אישיות וקטנוניות. ‏אנחנו מחויבים לתלמידים, למורים ולהורים".

(עדכון ראשון: 20:21)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully