אחרי שישב כמעט שנה במעצר, ביהמ"ש זיכה צעיר שירה בקרוב משפחתו

בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה השבוע את תושב מג'ד אל-כרום, מחמוד נסראוי בן ה-24, מכל העבירות החמורות שיוחסו לו, ושבגינן כבר ישב כ-11 חודשים במעצר. פרקליטות מחוז חיפה ייחסה לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה שהעונש המרבי בגינה הינו 20 שנות מאסר; עבירות בנשק וירי באזור מגורים, אבל מרוב שקרים מצד כל כך הרבה מעורבים ובהיעדר ראיות חד-משמעיות אחרות, כשקרוביו יושבים באולם דרוכים, הוא שוחרר ושעה קלה אחר כך נסע איתם הביתה כאדם חופשי.

הרקע למעצרו היה ירי בצעיר אחר, קרוב רחוק שלו, במסגרת סכסוך בן כעשור בין משפחותיהם, שהחל בשל חשד לגניבת כסף מבית משפחת הצעיר ואחר כך סביב זכויות ירושה שבגינן התנהלו ביניהם הליכים משפטיים והם חדלו מלדבר זה עם זה. השופט אמיר טובי קבע כי הירי המדובר אכן התרחש בבוקר ה-26 ביוני אשתקד. כניסתם ויציאתם של המתנקשים תועדה במצלמות אבטחה, נסראוי שיקר במשטרה והשופט טובי אף הוא אינו משתכנע מהאליבי שבנה לעצמו לבית המשפט ומאמינותו בכלל. אבל, הוא זוכה.

השאלה הנותרת פתוחה כביכול, ושמשפטית כנראה לא תתברר לעולם, היא מי היה שם ומי ירה. על פי כתב האישום נגד נסראוי, בשעה 4:00 לערך, היה זה הוא שהגיע עם אדם אחר שזהותו כלל לא ידועה עד היום, אל בית הצעיר במג'ד אל-כרום, כאשר שניהם רעולי פנים וכאשר נסראוי מצויד באקדח טעון. לצעיר שנורה נגרם שבר מרוסק ברגל, הוא הובהל למרכז הרפואי לגליל בנהריה, שם הוא נותח ואחר כך אושפז לכשבועיים.

בכתב האישום נטען שנסראוי הוא שעלה במדרגות אל דלת הבית ודפק על הדלת, בעוד חברו המתין בסמוך. הצעיר פתח את הדלת, ומשהבחין בנסראוי עומד מולו, כשהוא רעול פנים, משך את כיסוי הפנים מפניו של נסראוי, כלפי מטה. או אז, ירה נסראוי ירייה אחת לעבר רגליו של הצעיר, הקליע פגע ברגלו השמאלית של הצעיר והוא נפל על הרצפה. עוד נטען בכתב האישום כי בהמשך, נכנס נסראוי לתוך הבית וירה שלושה כדורים נוספים וכי מיד לאחר מכן נמלטו הוא וחברו בריצה מהמקום.

בחינת הסרטון ממצלמות האבטחה מלמדת כי הדמות הנמוכה מבין השתיים הולכת בצורה מיוחדת, כששתי ידיה מרוחקות מהגוף. בתחנת המשטרה החוקרים תיעדו את נסראוי כשהוא הולך במסדרון והשופט טובי התרשם כי הליכתו של הנאשם מולו דומה לצורת ההליכה של אותו אדם הנראה במצלמת האבטחה. הוא קבע כי "אמנם מדובר בהליכה שאינה שגרתית. יחד עם זאת, לא מדובר בהליכה ייחודית ויוצאת דופן עד כדי כך שיש בה כדי לשמש אמצעי לזיהויו הוודאי".

הקביעה באה לאחר שהסנגורית, עו"ד איסלאם סרוג'י, הפנתה למובאות מהספרות המשפטית ולפסיקת בתי משפט בהן נקבע כי על אף שניתן לבסס זיהויו של נאשם על פי מבנה גופו וצורת הליכתו, לרוב לא מדובר בראיה בלעדית לזיהוי אלא כזו המשמשת כראיה נסיבתית המצטרפת לראיות נסיבתיות נוספות. השופט טובי קבע שהפרקליטות לא הציגה כל חוות דעת מדעית-טכנולוגית לצורך זיהויו של הנאשם על פי צורת הליכתו ועל כן לא יוכל לקבוע כי זיהויו של הנאשם, אף אם נעשה על סמך הליכתו ומבנה גופו, יש בו די על מנת להרשיעו.

השופט שלל את גרסתו של הצעיר, לפיה זיהה את נסראוי כאשר הוריד מפניו את הרעלה בעודו עומד מולו עם אקדח שלוף. הצעיר הירוי סיפר לשוטרים: "מיד שמתי את ידי על פניו והורדתי את רעלת הפנים. הוא ירה לרגליי ואז התחיל לירות בתוך הבית. מיד התעלפתי ונפלתי וזיהיתי שזה מחמוד נסראוי".

אבל טובי קיבל את טיעוניה של הסנגורית, וקבע כי "אין זו דרכו של אדם סביר לקפוץ על חמוש העומד מולו כשהוא רעול פנים, עם אקדח שלוף, ולהוריד לו את הרעלה מפניו. הדעת נותנת שאדם הפותח את הדלת ורואה מולו אדם רעול עם אקדח שלוף, יופתע, ייאחז בהלה ויפעל להגן על עצמו, בין אם על ידי סגירת הדלת באופן אינסטינקטיבי, או הימלטות בדרך אחרת מפני זה המכוון לעברו אקדח, או על ידי הרמת ידיים".

הוא גם שלל גם את גרסת אבי הצעיר, לפיה ראה את פניו של נסראוי במנוסתו מזירת האירוע. הוא סבור שהשניים הגיעו למסקנה זו אחרי שצפו בסרטון מצלמות האבטחה.

השופט טובי לא התעצל, נעתר לסניגורית וערך לפני שבועיים סיור בשטח. הוא ציין כי מהביקור למד שאותה דרך העוברת בסמוך למצלמה שתיעדה מובילה בעצם לשכונה שלמה ולא רק לביתו של נסראוי. "לא ברור מדוע לא פעלה המשטרה לאתר ולתפוס מצלמות אבטחה אחרות, בכבישים הסמוכים", תמה השופט בהכרעת הדין כפי שתמהה הסנגוריה בסיכומיה, זאת, "על מנת לבחון אפשרויות הימלטות אחרות של אותן דמויות שתועדו".

"מטרת החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו של חשוד, אלא מציאת ראיות לחשיפת האמת, בין אם אמת זו עשויה להוביל לזיכויו של חשוד, ובין אם היא עשויה להוביל להרשעתו", ציטט מפסק דין של השופט אהרן ברק בבית המשפט העליון.

לאחר שברר את הראיות שלפניו וניפה את הגרסאות השקריות, השופט קבע כי הראיות הנסיבתיות המפלילות, לאחר שנשלל זיהויו של נסראוי בידי הצעיר ואביו, הן ראיות קלושות שאין בהן די על מנת להביא להרשעתו על ידי הוכחת אשמתו מעל לכל ספק סביר. "גם הצטברותן של הראיות הנסיבתיות הנ"ל האחת לשניה אין בה כדי לפזר את הערפל ולהסיר את הספק באשר להרשעתו", ציין, "לא נותר אלא לזכותו מחמת הספק".

בתוך כך הוא הבהיר: "זיכויו של הנאשם אינו זיכוי מלא. אין בו משום קביעה פוזיטיבית כי הנאשם לא ביצע את המיוחס לו. כל שיש בזיכוי מעין זה הוא אמירה כי אין די בתשתית הראייתית שנפרסה בפניי כדי להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר". הוא הזכיר מפסק דין של השופט אליקים רובינשטיין בבית המשפט העליון ומצטט את דברי הרמב"ם בספר המצוות "ולזכות אלף חוטאים יותר טוב ונכסף מהרוג זכאי אחד יום אחד".

עו"ד סרוג'י אמרה כי "בית המשפט השתכנע כי עדי הזיהוי אינם אמינים לאור סתירות רבות עליהן הצבעתי, שבין היתר עולות ממצאי הזירה ושדה הראיה בו. חוקרי המשטרה לא חקרו אפשרויות נוספות וקווי חקירה נוספים, לא בדקו דרכי מילוט אפשריות נוספות ולא תפסו מצלמות בהתאם, ובשורה התחתונה לא פעלו לחקר האמת עד תום".

לדבריה, "הזיכוי הזה מרגש את כל בני המשפחה, אבל הם ייצטרכו לחגוג אותו במועד מאוחר יותר וגם השמחה באולם הייתה כבושה כיוון שהמשפחה המסכנה יום קודם לכן שכלה את אחייניתו של מוחמד נסראוי בתאונת הדריסה המחרידה בכפר".