מנכ"לי חברות התעופה התייצבו היום (רביעי) לדיון בוועדת הכלכלה בכנסת, כדי להיאבק על מה שנשאר מהענף, שהתרסק בימי הקורונה. הם לא חסכו ביקורת מהמדינה על היעדר התמיכה, בעוד שבאוצר הציגו מתווים אפשריים לחילוץ מהבוץ. יותר מכל הדהד המספר שהציג יו"ר הוועדה יעקב מרגי (ש"ס) - 99% צניחה בהיקף הפעילות. "עסקים רבים יכולים לפעול בזום, אבל תעופה בזום עדיין לא הצלחנו לעשות", אמר מרגי.
קשה היה לאוורר את התחושה הקשה בחדר. בזמן שענפים אחרים במשק כבר החלו להניע את הגלגלים, ענף התעופה נותר מאחור. במרכז הדיונים עמד נושא הסיוע הממשלתי לחברות התעופה הישראליות אל על, ארקיע וישראייר, שמנכ"ליהן הגיעו לדיון.
במשך ארבעה חודשים טען גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על, שהחברה נמצאת במשא ומתן מול המדינה, אך זו לא הצהירה על כוונתה להעניק סיוע מעבר להלוואות הבנקאיות בערבות המדינה. האמירה הזו לא תואמת את המתווה האחרון שהוצע, במסגרתו המדינה הציעה לרכוש יחד עם הציבור מניות בחברה בסכום של 150 מיליון דולר, כחלק מהסיוע שיוגש לה לצד הלוואות בערבות המדינה.
אל תפספס
אוסישקין דאג להזכיר שחברות תעופה בעולם נסמכות על תמיכה ממשלתית, אך נציג החשב הכללי באוצר השיב במתקפת נגד. לדבריו, תשלום החל"ת לעובדי החברה (ש-90% מהם נמצאים בחל"ת עד סוף יולי), זהה בהיקפו לתמיכה שקיבלו חברות תעופה בעולם. על עמדה זו של האוצר השיב יו"ר הועדה כי "יש תחושה שכל התכנית הכלכלית מתבססת על החל"ת, ללא תכנית עתידית שהייתה צריכה כבר להיות מוכנה".
אולם עמדת האוצר נסמכת על הנתונים של נציב אגף התקציבים באוצר. על הנתונים האלו, הן האוצר והן הבנקים חוששים ממתן מענקים ביד רחבה לאל על, בשל העובדה שהחברה ממונפת בשיעורים חריגים של 1,200%, זאת ביחס למינוף הממוצע בענף העומד על בין 20% ל-200%. מספרים אלו לא מרתיעים רק את האוצר - הם גם עשויים להרתיע את הציבור.
"מי יקנה מניות של חברה כל כך כושלת?"
באוצר הדגישו כי הם אינם מתכוונים בשום פנים ואופן כוונה להלאים את אל על. לפי הצעת האוצר הנוכחית, מניות החברה שלא יירכשו על ידי הציבור יירכשו על ידי המדינה ויועברו לנאמן לתקופה של שלוש עד חמש שנים, שאחריהן יימכרו. במידה ומלוא המניות המוצעות יירכשו על ידי המדינה, היא תגיע לאחזקה של 60% מהחברה, אך אלי מורגנשטרן הבהיר כי "אני לא חושב שיש מישהו שחושב שהמדינה צריכה להיות הבעלים של חברת תעופה, לכן רעיון ההלאמה לא נמצא על הפרק".
אך לדברי ח"כ מתן כהנא (ימינה), לא ברור מי יהיה מעוניין לקנות מניות של חברה כל כך כושלת. בדיון, אמר כי הוא מוטרד מכך שכספי הציבור ילכו "להחזיק עובדים שאין בהם צורך ומקבלים משכורות עתק".
מנכ"ל אל על ענה לו בדיון, כי "החברה לא הייתה על סף קריסה לפני המשבר, והיא תורמת 700 מיליון דולר בשנה לתל"ג, תרומה שמתגמדת מול בקשת הלוואה של 400 מיליון דולר". עם זאת, המספרים לא בהכרח משקפים את היקף ההכנסות העתידיות בשוק התעופה, שכידוע עוד לא המריא והשמיים מעליו מכוסי ערפל.
מנכ"לי שלושת חברות התעופה הישראליות שנכחו בדיון הציגו את הקשיים עמן הם מתמודדים בתקופה זו. מנכ"ל ארקיע הנכנס ירון אמזלג אמר כי החברה נמצאת בהדממה מוחלטת מאז פרוץ המשבר וכי גם במצבה הנוכחי, עלות ההפעלה שלה עומדת על מיליוני דולרים בחודש. מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס הציג את תכנית העבודה שערכו בחברה ליציאה מהמשבר. החברה שבראשותו העדיפה לא לקבל בשלב זה את ההצעה להלוואות בערבות המדינה בגובה של 75 אחוזים, וזאת משום ש"הלוואות צריך להחזיר", לדבריו.
בדיון השתתף גם מנכ"ל ארגון התעופה העולמי ה-IATA קובי זוסמן, שביקר את העובדה שבישראל אין יד מכוונת לענף התעופה. לדבריו, מצב זה נכון לא רק כעת, אלא גם לפני המשבר. "זה בלי ספק המשבר החמור ביותר בעולם. הונג קונג, למשל, קנתה 400 אלף כרטיסים כדי להזרים כסף לענף", אמר זוסמן.
הוא הבהיר כי מדינות אחרות בעולם נותנות לחברות התעופה תמריצים באמצעות אגרות. לדבריו, לא ניתן לחדש את הפעילות בענף ללא תמריצים מאין אלו. "פנינו לכל הגורמים הרלוונטיים והושבנו ריקם או לא הושבנו בכלל", סיפר זוסמן.
נכון לעכשיו, אנחנו נמצאים בסוג של "תיקו מקסיקני" של הפניית האשמות, כששלושת הגורמים בסיטואציה מחזיקים בעמדה בעייתית. מחד, חברות התעופה נמצאות במשבר החמור ביותר בתולדות התעופה האזרחית. מן העבר השני, האוצר מכלכל את צעדיו מתוך כוונות טובות וזהירות מתבקשת, אבל גם עם יד קשה מאוד על הברז היחיד שיכול להבטיח את שרידות החברות. בתווך נמצא משרד התחבורה, שיהיה עליו להתייצב בסופו של דבר לצד אחד מהם ולספק פתרון.
בסיכום הישיבה, קבע יו"ר הוועדה כי היא קובעת בצורה חד משמעית כי המתווה לסיוע בהשבת העובדים שהוצאו לחל"ת הוא אינטרס של המשק והממשלה, וכי על המדינה לבחון דרכי סיוע נוספות כמו גיוס הון, הלוואות בתנאים מועדפים או התייעלות.
עוד סוגיה שעלתה במהלך הדיון, היא עניין הפיצויים לנוסעים שכבר רכשו כרטיסי טיסה. יו"ר הוועדה התייחס גם לסוגיה הצרכנית, והעריך כי הציבור שילם סכום שעומד על כמיליארד שקלים. עם זאת, מרגי החליט לקבוע דיון נוסף בנושא זה, ואף בנושא פעילות רשות שדות התעופה והתחרות בענף.