אדם שהורשע לשווא תובע מיליונים מהמדינה. על דוכן העדים: המשנה לפרקליט המדינה

ע' שהה חמש שנים וחצי במעצר בית וחצי שנה נוספת במאסר לאחר שהורשע בעבירות מין, אך זוכה במשפט חוזר. כעת הוא תובע מיליוני שקלים מהמדינה, מהפסיכיאטר שהעיד במשפט המקורי - וגם מסנגורו לשעבר. בשבוע שעבר העיד בתיק עו"ד מומי למברגר, פרקליט המחוז דאז

-

(בווידאו: דוח מבקר המדינה על מעצרים פליליים בישראל)

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, העיד בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בלוד במסגרת תביעת פיצויים שהגיש נגד המדינה גבר שהורשע בעבירות מין - אך זוכה במשפט חוזר. זאת, לאחר שריצה חצי שנת מאסר ושהה חמש וחצי שנים במעצר בית.

אותו אדם, ע', תובע חמישה מיליון שקלים. ברשימת הנתבעים נמצאים, מלבד המדינה, גם עורך הדין שייצג אותו בזמן ההליך המקורי ופסיכיאטר שהעיד בתיק מטעם התביעה.

ע', תושב רהט, עבד בתחילת שנות ה-2000 כמדריך במוסד סגור למתמודדי נפש. ב-2003 התלוננה אחת המאושפזות במקום כי ביצע בה מעשים מגונים בשלוש הזדמנויות שונות. ע' ביקש לקבל לידיו את התיק הרפואי של המתלוננת, אולם המדינה התנגדה. בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה והרשיע את ע'.

"השאלה היא מתי תפקיד התובע להגיד לסנגור: 'חברי, פספסת משהו'". למברגר (צילום: אתר רשמי, ללא)

בערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שנידון רק בשנת 2010, קבעו השופטים כי יש להחזיר את התיק לבית משפט השלום ולאפשר לע' לעיין בחומרים הרפואיים, אך רק באלו הנוגעים לתקופת אשפוזה הפסיכיאטרי של המתלוננת בין השנים 1999-2003. סנגורו דאז, י', נמנע מלאסוף את החומר או להגיע לדיונים בבית משפט השלום, לטענתו מתוך מחשבה שהחומרים ממילא לא יועילו לע' - והוא הורשע בשנית. הפעם, בשל ספקות שעלו בנוגע למצבה הנפשי של המתלוננת, הוא הורשע רק במעשה מגונה אחד, ונגזרה עליו חצי שנת מאסר.

ב-2012, לאחר שהחליף את ייצוגו המשפטי ועבר להיות מיוצג על ידי עו"ד מיטל רון, הגיש ע' בקשה למשפט חוזר. הבקשה התבססה בין היתר על חוות דעת פסיכיאטרית שהוכנה על סמך החומר הרפואי שהסנגור הקודם סירב לאסוף. אותו חומר העלה שאלות קשות לגבי עדותה של המתלוננת.

"מחלת הסכיזופרניה ממנה סובלת המתלוננת הינה מחלה שבה מתערבבים דמיון ומציאות", נכתב בחוות הדעת. "מחשבות שווא, הגיגים והזיות פנימיות נתפסות כאילו הן אכן מתקיימות במציאות. חולה זו לא הפסיקה לסבול מערבוב זה כפי שעולה מרישומי הרופאים ומצבה הנפשי אף הוחרף עם השנים עד כדי הגעה למצבים פסיכוטיים חריפים והכל כעולה מרישומי הרופאים הפסיכיאטרים".

עוד בוואלה!

כלי אפקטיבי? אחד מכל ארבעה מסדרי זיהוי - מסתיים בטעות

לכתבה המלאה

בקשת המשפט החוזר התקבלה. המשפט נפתח ביוני 2013, וארבעה חודשים לאחר מכן הודיעה המדינה כי היא חוזרת בה מכתב האישום. המדינה נימקה זאת בנסיגה שחלה במצבה הנפשי של המתלוננת, שהביאה למסקנה כי לא תוכל לעלות על דוכן העדים. אחרי יותר מעשור - שמו של ע' נוקה.

לפני חמש שנים קבע בית המשפט העליון כי ע' יפוצה במסגרת ההליך הפלילי ב-300 אלף שקלים. חצי מהאחריות הוטל על הסנגור לשעבר י', וחצי על המדינה - שנקבע כי לא היה הצדקה להתנגדותה להעברת החומרים במשפט המקורי. ע' הגיש גם תביעה אזרחית בגין רשלנות נגד הסנגור, המדינה והפסיכיאטר ד"ר אריה לבנטל, שעבד במוסד הסגור והעיד במשפט המקורי.

"גם בית המשפט לא אמר: 'אוי ואבוי מה עשיתי'"

בדיון שנערך בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי מרכז העידו התובעת, עו"ד שולי רוטשילד מפרקליטות מחוז הדרום, ומי שהיה פרקליט המחוז בחלק מהשלבים בתיק - המשנה לפרקליט המדינה למברגר. רוטשילד, שנחקרה על ידי עו"ד רון שמייצגת את ע', טענה כי בניגוד לקביעת בית המשפט העליון, הפרקליטות לא התנגדה להעברת החומרים הרפואיים של המתלוננת לע', אלא רק ביקשה לצמצם את היקף החומר שיימסר. גם למברגר טען כך.

רוטשילד העידה שקראה והכירה היטב את התיק הרפואי של המתלוננת, אך טענה שבנוגע להשפעת מצבה הנפשי על אמינותה של ע' - היא הסתמכה על חוות דעתו הרפואית של הפסיכיאטר, ד"ר לבנטל. "כשאתם התנגדתם להעברת כל החומר הרפואי, אתם לא ידעתם מה יש בו?", נשאלה רוטשילד. היא השיבה: "ידענו מה שלבנטל אמר". הבעיה היא שלבנטל עצמו העיד בחודש מרץ כי למעשה לא בדק את המתלוננת, ואפילו לא קרא את מלוא התיק הרפואי שלה, אלא הסתפק בהיכרותו איתה.

לאחר מכן עלה על דוכן העדים המשנה לפרקליט המדינה למברגר, שבשלב הערעור היה פרקליט מחוז הדרום, וקיבל את ההחלטה להמשיך לנהל את המשפט נגד ע'. מי שחקר אותו במהלך הדיון היה עו"ד איתן אדלשטיין, שמייצג את סנגורו הקודם של ע'.

"למעלה מעשר שנים מרשי נלחם להוכיח את חפותו". עו"ד מיטל רון (צילום: אתר רשמי, ארז אלון)

הטענה שבלב חקירתו של למברגר הייתה כי הפרקליטות, שהכירה את החומר הרפואי, הייתה צריכה "להרים דגל" ולהתריע בפני הסנגור ובפני בית המשפט שיש בו ממצאים שיכולים להשפיע על תוצאת המשפט. ההסתמכות המלאה של הפרקליטות על ד"ר לבנטל, כך נטען, הייתה רשלנית. הסנגור לשעבר, י', טוען כי בהתחשב בכך, אי לקיחת החומרים הייתה קו הגנה סביר.

למברגר דחה בתוקף את טענתו של י', לפיה היה על התביעה להתריע בפני ההגנה על מה שנמצא בחומר הרפואי. בדומה לרוטשילד, גם הוא הגן על ההחלטה של הפרקליטות להמשיך לנהל את המשפט נגד ע', גם לאחר שנחשפה לחומר הרפואי, בהסתמך על חוות דעתו של ד"ר לבנטל.

"העובדה ששש שנים לפני כן היו למתלוננת מחשבות שווא לא בהכרח משפיעה על ההחלטה שלנו אם להמשיך בתיק או לא", העיד למברגר, "והעובדה שהאיש שליווה אותה יום-יום (הכוונה לד"ר לבנטל - ד"ד) אומר שבתקופה הרלוונטית לא היו לה מחשבות שווא, הביאה אותנו להחלטה להמשיך את התיק".

"ההתלבטות שלנו הייתה מה משמעות החומר הרפואי", המשיך למברגר. "בית המשפט עיין בחומר הרפואי וגם הוא לא אמר 'אוי ואבוי מה עשיתי'. הוא אמר שהסנגור יבוא ויחליט מה הוא רוצה לעשות. השאלה היא מתי תפקידו של התובע להגיד לסנגור 'חברי, פספסת משהו'. כשיש ראיה חד משמעית ובולטת, כמובן שלא נרצה שתיפול תקלה. אבל לא על כל מחדל של הסנגור אנחנו נרים דגל. זה לא תפקידנו".

"ספק אם יש סכום כלשהו שיכול לפצות את התובע"

בחודשים הקרובים יגישו הצדדים את סיכומיהם, ולאחר מכן תקבע השופטת עירית כהן את השורה התחתונה: האם המדינה, הסנגור, או הפסיכיאטר נהגו ברשלנות, ובמידה וכן - כמה יאלצו לשלם לאיש שנאלץ לשהות שנים במעצר בית, וחצי שנה מאחורי סורג ובריח.

"למעלה מעשר שנים מרשי נלחם להוכיח את חפותו. רק בתום מאסר מאחורי סורג ובריח נעתר בית המשפט בית המשפט העליון לבקשתי לערוך לו משפט חוזר - והוא זוכה", מסרה עו"ד מיטל רון, שמייצגת את ע'. "בעקבות ערעור שהגשתי לבית המשפט העליון, הרכב בראשות כב' הנשיאה חיות קבע לראשונה ובאופן חסר תקדים כי האחריות לנזקיו של מרשי מוטלת הן על פרקליטות מחוז דרום והן על סנגורו הקודם, אשר כשל באופן מחפיר בייצוגו המשפטי, וחילק את האחריות ביניהם. ספק בעיניי אם יש סכום כלשהו שיכול לפצות אותו על הסבל הרב שנגרם לו ולמשפחתו משך שנים רבות".

עו"ד איתן אדלשטיין, שמייצג את הסנגור י', מסר בתגובה כי "הפעולות שהסנגור נקט לא נבעו מחוסר הבנה או ידע, אלא מסיבה פשוטה: הוא האמין לפרקליטות ולמומחה הרפואי מטעמה; הוא האמין שבכירי מערכת האכיפה יעשו משפט צדק וינהגו בחרדת קודש בטרם הם שולחים אדם למאסר, והוא סמך על חזקת התקינות המנהלית".

"לצערנו, הסתבר שהמציאות שונה מאוד" הוסיף עו"ד אדלשטיין. "לא רק שהפרקליטות לא אישרה להעביר חומר רפואי קריטי שמשנה את התמונה, ובכך הטעתה את הסנגור, את הנאשם ואת בית המשפט שדן בתיק, היא אף התרשלה בכך שלא בדקה את כשירות המתלוננת להעיד, ואת טיב עדות המומחה הרפואי מטעמה, עמו כנראה אפילו לא התקיימה פגישה .אני שמח שבחקירתו הודה המשנה לפרקליט המדינה כי בדיעבד אכן צריכה הייתה הפרקליטות לפעול אחרת, ומקווה כי ההודאה ונטילת האחריות יהוו את ראשית הדרך לתיקון העול שנגרם למרשי, הסנגור בתיק, ולנאשם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully