דיון הטיעונים לעונש בעניינו של עמירם בן אוליאל, שהורשע בחודש שעבר בשלושה מעשי רצח וכן בניסיונות רצח והצתות בפרשת הפיגוע בדומא, נערך היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. הפרקליטות מבקשת לגזור על בן אוליאל שלושה מאסרי עולם, 40 שנות מאסר וכן תשלום פיצויים מקסימלי. גזר הדין של בן אוליאל נקבע ל-12 ביולי.
בן אוליאל הורשע ברצח בני הזוג סעד וריהאם דוואבשה ובנם הפעוט עלי ב-2015. הוא אף הורשע בשתי עבירות ניסיון רצח, שתי עבירות הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני. עם זאת, הוא זוכה מסעיף המייחס לו חברות בעבירות טרור. עו"ד יצחק בם, המייצג את בן אוליאל יחד עם עו"ד אשר אוחיון, הבהיר כי יערערו לבית המשפט העליון על ההרשעה.
לדיון הגיעו חברי כנסת מהרשימה המשותפת, בהם אחמד טיבי, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי, ווליד טאהא ואימאן חטיב יאסין, ופעילי ארגון "תג מאיר", שהניפו שלטי "לא תרצח" מחוץ לבית המשפט. במקום התפתח עימות מילולי בין ח"כ טיבי ואשתו של בן אוליאל, אוריין, כשהראשון קרא לעברה: "אין לכם בושה, שרפתם משפחה".
הסב, חוסיין דוואבשה, פתח את הדיון כשסיפר על בני משפחתו שנרצחו ונפצעו בפיגוע. "ב-31 ביוני החלום נגמר. נכנסתי לעולם חדש", סיפר על השנה שבה אושפזו בני המשפחה בבתי חולים. "אני עברתי את השנה הזו כשנת עינוי. קשה למישהו שיש לו משפחה ויחיה בבית חולים, ויחצה את עצמו לשניים. אחמד מבקש כל יום, דורש לראות את ההורים שלו. מי יכול להסתכל על התמונה שלו ויש לו חשק לחיות?".
"ריהאם מבחינתי הייתה האדם הכי קרוב אלי. היא הייתה כל החיים שלי. היא הייתה הבסיס של הבית. הבסיס הזה נהרס בשניות", אמר דוואבשה, והוסיף בדמעות: "אני פה מהדיון מודה לכל רופא או אדם שניסה לעזור לריהאם ואחמד לחיות. חלק מהרופאים היו יהודים ועשו מה שביכולתם".
"אחמד מתבייש לשחות עם החברים. כל איבר, כל חלק בגוף שלו שרוף", אמר. "רציתי להביא אותו לדיון היום, אך אחמד ביקש ממני בקשה אחת. הוא אמר לי: 'סבא, אם אתה מבטיח לי שלא אראה אותו (את הרוצח - מ"ה) בחלום שלי - אני אבוא. לא מספיק שאני לא חי ביום, אתה לא רוצה שלא אחיה בלילה? רחם עלי". בתום הדיון הוא הוסיף: "אחמד צדק שלא הגיע לדיון. השאירו אותו לבד, הרגו את הוריו, את אחיו".
נאסר דוואבשה, אחיו של סעד דוואבשה שנרצח בפיגוע, דיבר לאחר מכן בדיון. "סעד חלם שהילדים שלו יהיו הטובים בפלסטין והביא לעולם את אחמד ועלי. אנחנו שלושה אחים, סעד הוא האמצעי. היינו חיים כמשפחה אחת. מה שמאחד אותנו זה בית המשפחה... אבא שלי היה חולה והיינו צריכים כל יום לקחת אותו לבית החולים... באותו יום שחור היינו אצל אבי. אחמד ועלי והילדים שלי שיחקו בחצר הבית. כמה שעות לפני עלי יצא לכביש ותפסתי אותי כדי שרכב לא יפגע בו. לא ציפיתי שאחרי כמה שעות שאני ארים את עלי כגופה שרופה", סיפר.
"כשנכנסתי לבית זה היה גיהינום. טמפרטורה גבוהה. היו פיצוצים. היה עשן. ניסינו פעם ראשונה, ושנייה, כשנכנסתי עם כוחות הצלה הרגל שלי נגעה במשהו רך. כשהרמתי אותו - זה היה עלי", סיפר. "העברנו אותו לבית חולים, כשהרופא התחיל לנתח את עלי, הוא היה פחם. חלקים מהגוף שלו היו חסרים. העברתי את סעד לבית חולים, ואחרי שבוע התקשר אליי הרופא מסורוקה ואמר שאחי מת".
"ההלם של אבי ואמי היה גדול. אבי מרוב כאב ובכי הוא איבד את הראייה, הוא לא היה ישן בלילות. הוא היה חולם וקורא לסעד. סעד נפטר ב-8 באוגוסט, ביום הנישואים השישי שלו. במקום שסעד ומשפחתו יחגגו את יום הנישואים - סעד הלך לבית קברות. אנחנו כאחים החיים שלנו התהפכו, כל החלומות, העתיד, נגמר. ברמה האישית שלי, אני חלמתי להמשיך ללמוד ומרוב כאב ואחריות, עצרנו הכול. אנחנו חיים עכשיו כמשפחה, הילדים שלנו חיים בפחד. חיים בבתים שלנו כמו כלא, סוגרים את החלונות כאילו אנחנו בכלא. עברנו מצבים שאם הילדים רצו ללכת לשירותים - הלכו איתם", הוסיף.
לדבריו, "עד עכשיו אחמד לא מקבל את זה שאיבד את המשפחה שלו, הלך לישון עם המשפחה והתעורר בלי המשפחה. כשהמורה ביקשה מאחמד לצייר את מספר הנפשות בבית, אחמד צבע ארבע אצבעות. אחמד ילד שאוהב ציפורים. הציפור שהוא גידל מתה, כשהוא הלך לקבור אותה, הוא שלח מסר - מסור ד"ש לאבא אמא ועלי, תגידו להם שאני חזק. למה עזבתם? למה שרפו אתכם?".
באופן חריג, בית המשפט אפשר לסנגור של בן אוליאל, עו"ד איציק בם, לחקור נגדית את הדוד על דבריו כי הוא מתנגד לטרור, ומציג פוסטים שלו. "אמרת שאתה מתנגד לגזענות? יש לך פייסבוק, נכון? במסגרת התנגדותך לטרור ושנאה, שיתפת את דברי השבח וההלל למחבל יחיא עייש". דוואבשה השיב: "אני מאמין בשלום. הרשות הפלסטינית מאמינה בשלום ומושיטה ידה לשלום".
בשלב זה החליטה השופטת שלא אפשר לבם להמשיך לשאול שאלות בנושא הפוסטים של הדוד, וקבעה שאינם רלוונטיים שכן הוא עד בדיון טיעונים לעונש. "העד מעיד בשלב הטיעונים לעונש כמשפחת קורבן העבירה ותוכן עדותו תילקח בחשבון במסגרת זו בלבד. אפשרנו להגנה לשאול שאלה אחת בכיוון, אין הדבר רלוונטי לצורך תוכן העדות בכל הנוגע לנזקים כתוצאה מהעבירות בכתב האישום. על כן איננו מתירים שלאול שאלות נוספות בכיוון זה".
נציגת הפרקליטות ביקשה בדיון להטיל על בן אוליאל שלושה מאסרי עולם מצטברים בנוסף לעונש מאסר ממושך בגין העבירות האחרות. "בלבו של הנאשם גמלה החלטה לרצוח ערבים רק בשל היותם ערבים וזאת על מנת לנקום את הרצח של מלאכי רוזנפלד. ולכן הנאשם הצטייד בשני בקבוקי תבערה ועשה דרכו לכפר דומא. הפיגוע הזה הוביל לתוצאה הקשה מכל של רצח כמעט של משפחה שלמה. זוג הורים ותינוק", אמרה. "ריהאם דוואבשה נרצחה ביום הולדתה ה-28. היא נפצעה קשה מאוד בפיגוע והייתה מאושפזת 38 ימים עד שנפטרה. סעד סוואבשה נרצח בהיותו בן 33. הוא היה מאושפז שמונה ימים עד שגם הוא מת. שניהם היו הורים לשני ילדים קטנים. אחמד שהיה בן חמש בפיגוע ועלי שהיה תינוק ונרצח כשישן במיטה שלו בחדר ההורים. הנאשם ביצע את הרצח המפחיד רק מתוך נקמה ומבחירה להמשיך את אותו מעגל דמים. הוא לא הכיר את סעד, ריהאם או עלי וההחלטה להמיתם הייתה קשורה רק להיותם ערבים בדומא".
"בגין שלוש עבירות הרצח בכוונה תחילה יש להטיל על הנאשם שלושה מאסרי עולם בהתאם לחוק ואנחנו נבקש מבית המשפט לצבור את מאסרי העולם לשלושה במצטבר. נבקש לקבוע שהוא ביצע רצח חריג בחומרתו. כמו כן נבקש לגזור עליו עונש מאסר נוסף וממושך בגין העבירות הנוספות שהורשע בהן, ובראשן ניסיון רצח אחמד, וכן נבקש לפסוק פיצויים", הוסיפה.
עו"ד אוחיון, סנגורו של בן אוליאל, אמר כי "התוצאה של האירוע כואבת מאוד, תוצאה קשה, שאין יהודי שלא הזדעזע כשרואה תוצאות כאלה. ההשוואה של 120 שנות טרור ערבי רצחני בנושא למול רצונו של הקב"ה להשיב את עם ישראל לארצו, לא הייתה ראויה שתיערך השוואה כלשהי למעשים חריגים ונדירים ומגונים מכל קצווי וגווני הציבור היהודי".
הסנגור הבהיר כי בתחילה יערערו לבית המשפט העליון, אך בהתאם לדין טוען בעניין העונש. לדבריו, לא מדובר בשלושה מעשים נפרדים של רצח, אלא באירוע אחד. "הבן אדם לא ידע שיש אנשים בבית, בטח שלא ידע כמה יש. אם במסננת של בית המשפט זה לא מעשה אחד אני מרים ידיים".
הסנגור הנוסף בם אמר כי יש להתייחס לאופן החקירה. "פגיעה בזכויות הנאשם בחקירה יכולה להיות שיקול לעניין העונש, זו דעת רוב בית המשפט העליון... צריך לזכור שאנחנו בשלב טיעונים לעונש מסיבה אחת - שב"כ נקט בעינויים שגרמו לנאשם למסור את הודאותיו הראשונות. השאלה עד כמה משליכה סוגיית העינויים על שאלות של צבירה ורצח חריג בחומרתו לא נידונה בפסיקה. נוכח העינויים אבקש לגזור עונש אחד של מאסר כולם ולחפוף לו את יתר העונשים וכן להימנע מקביעה לפיה הרצח היה חריג בחומרתו. מכיוון שהתנהלות רשויות החקירה הייתה חריגה".
סנגוריו של בן אוליאל הגישו מכתב מטעם רעייתו של הרוצח, אוריין בן אוליאל, לבית המשפט. "טעיתם!
טעיתם בענק, יישרתם קו, עם הפקה של השב"כ שהחליטו להביא תוצאת בחקירת דומא ויהי מה.
הכשרתם הפקת יח"צ בחדרי החקירות, מענים, ואז רצים לצלם אחרי כאילו הכאבים חלפו, כאילו הפחד הוסר, כאילו מי שעבר עינויים חוזר לרצון חופשי שעות אחרי באותם חדרים ועם אותם אנשים - קבעתם אמות מידה חדשות בחדרי החקירות בישראל: אפשר לענות, להרביץ ולעשות בנחקר ככל העולה ברוחם של החוקרים - העיקר שתתן תמונה בסוף שהנחקר נראה בסדר ובית משפט ירשיע אותו על מגש של כסף".
"משפחת דוואבשה עברה אירוע נורא, היה מגיע להם שהם יקבלו משפט צדק, משפט שיביא דין אמיתי. במקום זה, הם מקבלים הצגה ותפירת תיק לאדם חף מפשע. אזרחי ישראל ראויים לבית משפט ששופט צדק ואמת ולא למערכת שלא ניתן לסמוך עליה כלל. בעלי נענש כבר בחקירות, נענש על לא עוול בכפו הכאבים והצלקות הנפשיות שהעינויים הותירו בו, הם עונש כבד יותר מכל ענישה, מעטים האנשים בישראל שכך נענשו בידי השלטון, שקיבלו כמו בימי האינקוויזיציה וימי הביניים את העונש על גופם בפועל, במלקות ובעינויים קשים. בעלי חף מפשע, הוא לא עשה דבר, כולם יודעים זאת. גם אני והבת שלי חפות מפשע - ואת כולנו אתם מענישים. בתי בוכה יום וליל ומבקשת את אביה. בעלי לא אמור לשבת בכלא, ובתיק זה לא צריך כלל להגיע לגזר דין. אני מצפה מכם לתקן את העוול ולחזור בכם".
בתום הדיון הוסיף הסנגור, עו"ד בם, לטעון כי בני משפחת דוואבשה תמכו בטרור. "זה לא פשוט לטעון לעונש בתיק שאני מאמין שהנאשם בו לא צריך להיות מורשע", אמר בם, "לפעמים גם תומכי טרור נפגעים ממעשים קשים. אני לא יודע מי ביצע את ההצתה, ליבי ליבי עם הנפגעים גם אם הם תומכי טרור".
לפי כתב האישום, בן אוליאל והקטין א' תכננו לבצע פיגוע בעקבות הרצח של מלאכי רוזנפלד ב-2015 בצומת שבות רחל. השניים תצפתו על כפרים פלסטינים והחליטו להרוג אנשים בדומא ולאחר מכן בכפר סמוך. השניים סיכמו להיפגש ביום הפיגוע במערה במאחז חוות יישוב הדעת. בן אוליאל הכין את הציוד לפיגוע: שני בקבוקים מלאים בנוזל דליק, סמרטוטים, מצית, קופסת גפרורים, כפפות ותרסיס צבע שחור.
א', שהיה קטין בזמן ביצוע העבירה, היה באותה העת עם צעירים אחרים במאחז גבעת הבלאדים. בסביבות חצות עזב א' את המקום, אך הגיע למערה אחרי שבן אוליאל כבר יצא לעבר דומא. כשבן אוליאל הגיע לפאתי הכפר, הוא כיסה את פניו ועטה כפפות וחיפש בית שאינו נטוש. על פי כתב האישום, בן אוליאל הצית תחילה בית ריק ולאחר מכן השליך בקבוק תבערה דרך חלון בבית משפחת דוואבשה ונמלט. הפעוט עלי נהרג במקום, ומותם של בני הזוג סעד וריהאם נקבע מאוחר יותר בבית החולים. הילד אחמד, שהיה בן ארבע, הצליח להימלט ואושפז במצב קשה.
השניים הודו בחקירותיהם במעשה אך חזרו בהם. במשפט הזוטא שהתנהל בעניינם פסלו השופטים את הודאות בן אוליאל שנגבו תחת הפעלת לחץ פיזי וכן את הודאות א', שנמסרו תוך כדי חקירות פיזיות ואחריהן. עם זאת נקבע כי הודאות אחרות של בן אוליאל והשחזור קבילים.
באשר לא', לפני כשנה הגיעה הפרקליטות להסדר טיעון עמו, במסגרתו הודה בקשירת קשר להצתת בית משפחת דוואבשה. הוא אף הודה בעבירות נוספות, בהן הצתת מחסן בעקרבה והשחתה ממניע גזעני, וכן בהצתת מונית בכפר יאסוף ממניע גזעני וניקוב צמיגים בשכונת בית צפאפא. הפרקליטות התחייבה במסגרת ההסכם שלא לבקש יותר מחמש וחצי שנות מאסר. לגבי עבירה של חברות בארגון טרור, הצדדים לא הגיעו להסכם, אך באוקטובר הכריע בית המשפט כי א' ביצע עבירה זו.
(עדכון ראשון: 15:10)