החופש הוא יותר דרך מחשבה מאשר תיאור של מצב

אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 25. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.

כתבתי כאן בעבר על חופשות. מוזר אולי, אבל חופשות לא באמת עוסקות במושג חופש. החופש הוא משהו עצום ממדים וחשוב הרבה יותר. בעיקר משהו פנימי. אנחנו מאוד קנאים אליו ונותנים לו המון משמעות.

החופש הוא לפעמים גם ביטוי של מה אנחנו חושבים שמגיע לנו מהחברה ומעצמנו. אני חושבת שהחופש הוא סובייקטיבי וכול אחד ימצא מן הסתם מימוש של חופש בדרכו שלו. אני חושבת שחופש הוא העצמאות להחליט בכול רגע נתון מה נכון לי ומה לא.

מה אתם הייתם עושים אם הייתם חופשיים במלוא מובן המילה, מבחינתכם? אני הייתי בוחרת בחופש של הפעולה. כידוע לכם, אני מתקשה לבצע פעולות לבד ונעזרת באחרים, בעיקר במשלבות. לפעמים זה מאוד קשה לי לצרוך עזרה. אני מניחה שבטח גם לכם. לרוב האנשים קשה להביע חולשה, ואולי תתפלאו אבל לנו, האוטיסטים, זה קשה במיוחד.

יש איזו תפישה רווחת שהחופש מוגבל לאנשים מסוימים, לאנשים מצליחים, לכאלה שהם פחות רגישים ולאלה שמצליחים להתעלם ממוסכמות של החברה או מההכתבות שלה. אני מודה שאני אחת שמשתדלת להצליח לשמור על החופש שלה מבלי להתחשב כל כך בהכתבות או בדעות של אחרים. בדרך כלל, אני בוחרת את החופש שלי בדברים הקטנים, וגם בלימודים ובעבודה. לרוב, אני מחליטה על מה ואיך לכתוב ובדרך כלל אני בוחרת את הנושאים שמעניינים אותי.

החופש הוא גם מבלבל. לפעמים, מרוב אופציות אנחנו ממש מתחרפנים. אנחנו צריכים איזו שהיא מסגרת שתחזיק אותנו שלא נתפזר. חופש הוא גם קשה. הרבה צעירים מרגישים זאת דווקא בתקופה של בחירת כיוון בחיים.

"מבולבלים" זו אפילו מילה חלשה לתיאור המצב בשלב הזה בחיים שהחופש מאפשר, כי יותר נכון אולי להגיד "מבועתים". מצד אחד, אין כמו חופש, ומצד שני הוא יכול גם להדאיג ולהטיל אחריות.

יש ציטוט יפה משיר של ג'ורג' מוסטקי: "בגדתי בך, חירותי הטובה. אל הכלא פסעתי בצער, אל הכלא החם אשר שמו אהבה נאספתי כמו נער". לדעתי זה מציג את החופש בדיוק. אנחנו לא רוצים להיות מאלה שבגלל הגאווה והחתירה לחופש, מוותרים על חלק חשוב בחוויות החיים.

לדעתי, אנשים ממש מגזימים בחיפוש אחר "החופש". החופש הוא יותר דרך המחשבה בכל דבר שנעשה מאשר תיאור של מצב. הוא יותר פנימי מחיצוני. אז קחו לכם רגע של חופש דרך נשימה עמוקה. מילה של לי.