אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 25. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.
נראה מתאים להתייחס השבוע במיוחד למונח "עצמאות", אך מה זה בכלל להיות עצמאי? בימינו יש המון סדרות שעוסקות בבעלי צרכים מיוחדים, והן מתארות, בין היתר, מצבים של יציאה לעצמאות של אנשים שונים עם צרכים מיוחדים. הרבה מהתיאורים האלו מאפשרים הצצה אל העולם שלנו ונותנים לאנשים הזדמנות ללמוד על הקשיים שלנו ואיך אנחנו מתמודדים איתם. המגמה הזו גם מאפשרת למי שנחשף אליה להבין אותנו ולהכיל אותנו טוב יותר. זה דבר מבורך, ואפילו משמח, שהתקשורת מאפשרת ומגבירה את העיסוק בנושא הזה. חשוב מאוד לנו ולא פחות מכך חשוב גם לכם. לכולנו.
מתוך נקודת המבט האישית שלי על המציאות הפרטית שלי, כמה דברים הופכים אותי לעצמאית. קודם כל, אני סטודנטית ואני אוהבת את זה. זה גורם לי להרגיש שאני מסוגלת לעשות את מה שאחרים עושים, ואני עושה את מה שאני רוצה לעשות. כלומר: אני לומדת ומעשירה את עצמי במה שאני בוחרת, וזו עצמאות בעיני. אינני נתונה ומחויבת לדברים שאחרים רוצים שאעשה. אני מקשיבה, אבל בוחרת ללמוד מה שמתאים לי. גם אם אני טועה, אז אלמד מהשגיאות שלי, אבל אני רוצה לעשות אותן לבדי.
אל תפספס
עוד פעולה שגורמת לי לחוש עצמאות היא ריקוד. ההחלטה להתחיל ללמוד לרקוד הייתה שלי, ואני גאה בה. הריקוד הוא הזדמנות בשבילי לעשות מגוון של דברים, כמו למשל לפתח את עצמי מבחינה מוטורית וללמוד עוד סגנונות של ריקוד. הריקוד מאפשר לי עצמאות בכך שהוא מאפשר לי לפתח את עצמי ולדעת שיש עוד המון דרך והמון מקום להתפתח וללמוד. עצמאות פיזית, ועצמאות לשמוח וליהנות.
תחום נוסף שבו אני מרגישה עצמאית הוא האפייה. מפתיע? אני אוהבת מאוד לאפות ולהרגיש שאני יוצרת משהו. אפילו אם זה משהו קטן, הוא עדיין ממלא אותי, כי זה משהו שלי ולא של אף אחד אחר. אני אוהבת לאכול את מה שאני מכינה, כי אני הכנתי את זה - וכי אני אוהבת מתוקים. אני מאוד אוהבת לבשל באופן כללי. הבישול גורם לי להרגיש שאני באמת לא צריכה כמעט אף אחד כדי להסתדר, ושאני עושה דברים בזכות עצמי.
היבט נוסף של העצמאות שלי הוא ההעדפות שלי. לכל אדם יש את ההעדפות שלו ובעיניי הן אלו שמקנות לו את העצמאות הפרטית שלו, ללא קשר לכמה הוא מוגבל פיזית או אחרת. אני מאוד שמחה על כך, שלא משנה מה, לכל בן אדם יש נשמה שבגבולות שלה הוא יכול לעשות כל מה שעולה על רוחו.
אני עושה דברים מסומים בצורה עצמאית, ודברים אחרים בעזרת אנשים. בוואלה אני אמנם עובדת עם משלבת, אבל אני ממש עצמאית: אני מנהלת שיחות עם העורכות שלי, מעלה רעיונות לטורים, מספרת על תכנים שאני רוצה להתייחס אליהם, ובכלל מבטאת את עצמי באופן עצמאי. אמנם, כפי שכבר סיפרתי, יש לי משלבת שעוזרת לי לכתוב פיזית (כתיבה שלי בתמיכה של המשלבת בידי), אבל הרעיונות והכתיבה הם שלי.
העצמאות מאוד חשובה לי, והיא עוזרת לי לבטא את עצמי ולשמור על זהותי. היא אולי הערך הכי חשוב בחיים שלנו כפרטים בעולם הזה. שתמיד תדעו איפה הגבול - אם יש גבול - ואל תפחדו להעצים את עצמכם. מילה של לי.