"מי שהחזיר עובדים מחל"ת - פראייר": כץ פרסם מתווה כניעה לרשתות הגדולות

גורמים שלקחו חלק במו"מ על גיבוש המתווה לעידוד התעסוקה לאחר משבר הקורונה, סיפרו כי שר האוצר בחר במודל פשוט שפוגע בבעלי עסקים שהקדימו להשיב את עובדיהם. לדבריהם, "כץ רצה להקצות כסף מבלי לחשוב על שרידות העסקים". בנשיאות המגזר העסקי בירכו: "מתווה הגון ומאוזן"

שר האוצר כץ הציג את מתווה המענק לעידוד התעסוקה (--)

משרד האוצר הציג היום (שלישי) את תכנית מענקי הסיוע לעידוד התעסוקה, אך בעלי עסקים שהקדימו להחזיר את עובדיהם לפני 1 במאי כלל לא צפויים להיכלל במתווה. שר האוצר ישראל כץ קידם את התכנית לנפגעי משבר הקורונה בניגוד להצעות אגף התקציבים והמועצה הלאומית לכלכלה, שחתרו להשגת מודל מתוחכם יותר.

גורמים שלקחו חלק במשא ומתן סיפרו כי "כץ רצה מודל פשוט עם הכותרת של 'מחזירים את העובדים לשוק התעסוקה', ללא פרמטרים וכניסה לדקויות כמו מודלים של שכר וחל"ת, מודל פשוט להבנה". לדבריו, "באגף התקציבים הציעו שורה של מודלים שבחנו את שכר המינימום של העובד, אם מדובר בעבודה חלקית, אם יש הצמדה לשכר או עסקים שנפגעו, אבל שמרו על העובדים שלהם. כץ רצה להקצות כסף מבלי לחשוב על שרידות העסקים עצמם".

נכנע לבעלי העסקים הגדולים. כץ (צילום: דוברות משרד האוצר)

משרד האוצר הציג מוקדם יותר היום את המתווה למענק עידוד תעסוקה בהיקף של שישה מיליארד שקלים, במטרה לתמרץ מעסיקים להחזיר את העובדים בהקדם. עם אישור התכנית, מעניק בסך 7,500 שקלים יינתן לעסקים עבור כל מועסק שישוב לעבודתו החל מ-1 ביוני. כמו כן, יינתן מענק בסכום של 3,500 עבור עובדים שהוחזרו לתעסוקה מאז 1 במאי.

"כץ נכנע לוויזלים והעדיף כותרות"

הגורמים טוענים כי מי שדחפו את התכנית היו הרשתות הגדולות, בהן קסטרו, סטימצקי, אופטיקה הלפרין ופוקס בבעלות הראל ויזל. "למעשה כץ נכנס לדרישות הקמעונאיים", אמרו. "ויזל פרסם את הדרישות שלו בכל מקום, גם הדליף את שיחות הזום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר לשעבר משה כחלון, איים שהרשתות ישבתו ובסוף הן לא שבתו. באוצר תדרכו הצהרות כי לא ייכנעו לסחטנות של המעסיקים והרשתות הגדולות, אבל אז כץ נכנס למשרד האוצר והכול השתנה".

בין המודלים שנבחנו באוצר היה גם המתווה של ויזל, שדרש לקבל 7,000 שקלים לכל עובד ללא מגבלות. מודל אחר התחשב גם באחוז הירידה במחזור, בכספים שהמדינה שילמה על מימון החל"ת ושכר העובד. מתווה שלישי דיבר על מענק רק מהחזרת 50% ו-70% ומעלה מהעובדים. לבסוף הכריע כץ על המתווה הפשוט, ללא פרמטרים והגבלות.

כך, למשל, קבוצה שמועסקים בה 6,000 עובדים תוכל באופן תיאורטי לזכות למענק של 45 מיליון שקלים - מבלי לבחון עד כמה נפגע העסק. הנפגעים הגדולים ביותר ממשבר הקורונה היו למעשה העסקים ששמרו על עובדיהם, כמו חנויות רחוב, תעשיינים וכל מי שיכול היה להחזיר עובדים אחרי פסח.

בסביבת כץ אמרו כי מטרת המתווה הייתה בראש ובראשונה להחזיר את העובדים לתעסוקה. לדבריהם, בתכנית בא לידי ביטוי סיוע לאנשים שעובדים בחצי משרה, והשר אף החליט להפחית את גובה השכר כדי שגם עבורם יקבלו המעסיקים פיצוי.

תור מחוץ ללשכת התעסוקה, מרץ (צילום: ראובן קסטרו)

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, מתח ביקורת על המתווה. "אין ספק שכל תשלום הניתן למעסיק בגין השבת עובדים מהווה תמריץ וסיוע לקליטתם מחדש, יחד עם זאת יהיה צורך במספר תיקונים לא מועט במסגרת הדיונים בהצעה", אמר. "אין תכנית ברורה לפיצוי עסקים בגין הפסדים וירידה במחזור, מעבר למענקי תעסוקה. כך ייתכן מצב שעסקים שניזוקו קשות ואין להם יכולת להשיב עובדים בשלב זה, לא יהיו זכאים לשום פיצוי. שוללים מעסקים אלה זכות בסיסית".

גם בהתאחדות התעשיינים מחו על מתווה האוצר. לדברי נשיא ההתאחדות, ד"ר רון תומר, התכנית פוגעת בבעלי עסקים שהקדימו להשיב את עובדיהם לשגרה. "המודל המוצע, על פיו יינתן מענק רק למי שהוציא עובדים לחל"ת, משדר מסר שלילי מאוד לחברות שהתאמצו לשמור על העובדים במקומות העבודה או להחזירם מהר ככל הניתן", הסביר.

תומר הביע תקווה כי המתווה לא יאושר, והזהיר: "המסלול שהוצע עלול לגרום לתוצאה הפוכה ולהניע גל פיטורים משמעותי בחברות". לטענתו, עסקים "ייווכחו לגלות שממשלת ישראל אינה מתכוונת לפצותם בכלל. מאות אלפי עובדים עלולים לאבד את מקום עבודתם". בהתאחדות התעשיינים קוראים לממשלה לאמץ תכנית פיצויים בגין ירידה בפעילות הכלכלית לכל החברות במשק. זאת, לצד הפעלת "המודל הגרמני" להשתתפות ממשלתית חלקית בשכר העובדים.

"מסר שלילי מאוד לחברות שהתאמצו לשמור על העובדים". בית קפה בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

בנשיאות המגזר העסקי, שנפרדו מהתאחדות התעשיינים ומייצגים בעיקר את האיכרים והמלונאים אמרו כי הם מרוצים מהמתווה. יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, חיזק את השר. "מדובר במתווה הגון, מאוזן ופשוט אשר כולל תמיכה גם לענפים שיקלטו עובדים בשלב מאוחר יותר", אמר. "ככל שיהיו ענפים שהתכנית לא נותנת להם מענה או שנפגעו יותר נפעל לפתרון ראוי מול הגורמים הרלוונטיים".

ספיר בלוזר, מנכ"לית התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית מסרה כי "המתווה המתוקן שהציג היום משרד האוצר לא מקובל עלינו, ועל עשרות אלפי סטודנטים שלא יחזרו לשוק העבודה בגללו. המתווה נוטש את הצעירים שעובדים בחלקיות משרה במסעדות ובבתי-הקפה כדי למממן את הלימודים שלהם". לדבריה, "אנחנו חוששים במיוחד לאותם הסטודנטים שאין להם גב כלכלי, ויאלצו לנשור מהתואר כי לא יוכלו לממן אותו. ביניהם המהנדסות, המורים והרופאים של המחר". עוד אמרה בלוזר כי "אנחנו קוראים למקבלי ההחלטות באוצר לא לשקוע בהווה ולדאוג לעתיד שוק התעסוקה, על-ידי תמרוץ כלל המעסיקים במענק חד-פעמי שווה לשכר הממוצע של העובדים טרם הקורונה. גם הסטודנט שמרוויח 2,700 ש"ח צריך לחזור לעבוד".

7,500 שקלים עבור כל עובד

על פי המתווה, המענק יינתן בארבע פעימות שוות בכל חודש בגין כל עובד. הוא ישולם למעסיקים החל מחודש יולי בגין משכורת חודשים מאי ויוני. בהמשך יועבר המענק מיד לאחר תשלום המשכורת לעובד ואחרי דיווח לשירות התעסוקה על ידי המעסיק והמועסק. במטרה לעודד העסקה גם של עובדים במשרות חלקיות, סף השכר החודשי שממנו יינתן המענק עבור עובד נקבע ל-3,300 שקלים.

עוד בוואלה! NEWS

7,500 שקל לכל עובד שיחזור: המתווה המסתמן של האוצר לעידוד תעסוקה

לכתבה המלאה
אתר רשמי דוברות משרד האוצר

סעיפים נוספים בתזכיר החוק מציינים כי לא תחול מגבלה על היקף החזרת העובדים ועל הסכום שיקבל העסק. המשמעות היא שככל שייקלטו בעסק יותר עובדים - סכום המענק יגדל. בנוסף לכך, יוקצו 500 מיליון שקלים עבור הכשרות מקצועיות בענפי תעשייה בעלי פריון גבוה. תזכיר החוק צפוי לעבור לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב, כדי לקדם את הצעת החוק ולאשר בהתאם את תיקון חוק יסוד משק המדינה.

(עדכון ראשון: 19:51)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully