ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה בכל מאודו למנוע את הצילום המביך והמביש שלו מתיישב על ספסל הנאשמים אתמול (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים. במיומנותו התקשורתית הידועה והמהוללת הוא הצליח לבנות פריים חלופי: בזמן שכולם המתינו בציפייה לפתיחת המשפט, הוא השתלט על דקות המסך היקרות מוקף בבכירי מפלגתו ונשא דברים לאומה. בזמן שכולם חיכו לתמונה הראשונה בהיסטוריה של ראש ממשלה מכהן שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, המופע המקדים של נתניהו הציג מנהיג חזק, פופולרי, ונרדף.
אנשי נתניהו אמנם הגבירו לאחרונה את השימוש באנלוגיות למשפט דרייפוס, אבל נאום ה"אני מאשים" שלו אתמול לא היה שונה מהותית מכל נאומיו האחרים בכל שלבי החקירות בשנים האחרונות, עם מוטיבים חוזרים של "מסע ציד", "ניסיון הפיכה שלטונית" ועוד פניני לשון שנכנסו לפנתאון. "אז יהיו המלצות, אז מה", שאל בדצמבר 2017, בהדלקת נר של הליכוד לחג החנוכה, וניבא שהמלצות המשטרה יושלכו לפח. שלושה חודשים לאחר מכן, עם פרסום המלצות המשטרה בתיקי 1000 ו-2000 בפברואר 2018, טען בנאום משודר מביתו שההמלצות "מחוררות כמו גבינה שוויצרית", ושמוטל עליהן "צל כבד" בשל התנהלות מפכ"ל המשטרה ומפקד להב 433. בדצמבר באותה שנה, כשפורסמו המלצות המשטרה בתיק 4000, הוא נאם בתגובה על "משחק מכור מראש" וחזר על המשפט האלמותי: "לא יהיה כלום כי אין כלום ולא היה כלום".
עוד בוואלה!
בפברואר 2019, כשהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע על כתב אישום בכפוף לשימוע, נתניהו טען שמנדלבליט נכנע ל"מכבש לחצים" של השמאל והתקשורת "שתופרים תיקים וחליפות". הוא תקף את ליאת בן ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה שהובילה את החקירה ומובילה את המשפט, ואת פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן והאשים אותם באכיפה בררנית.
אחרי השימוע, הבטיח "הכל יקרוס כמו מגדל קלפים". כמה חודשים לאחר מכן, כשגם אחרי השימוע מגדל הקלפים לא קרס ומנדלבליט החליט להגיש את כתב האישום כמתוכנן, נתניהו קבע ש"החקירות היו מזוהמות" וטבע את הביטוי "לחקור את החוקרים".
אתמול, בנוסח המעודכן בבית המשפט המחוזי בירושלים, גורמים במשטרה, בפרקליטות וב"עיתוני השמאל" חברו "כדי לתפור תיקים מופרכים והזויים במטרה להפיל ראש ממשלה חזק מהימין". הפעם, מנדלבליט הוא שהצטרף למוקד חצי הרעל. "האם לוחצים עליו? האם יש לו משהו להסתיר?", נתניהו שאל ודרש "שקיפות מלאה" שכוללת כמובן את פתיחת תיק הרפז-מנדלבליט-אשכנזי, רגע לפני שתיאר איך נפגש עם ניצולי שואה שהשוו את רשויות אכיפת החוק לזאבים, לא פחות.
המופע שנתניהו העמיד אתמול כלל את כל המוטיבים המוכרים ואת אותו ניגון על מערכת מושחתת שרודפת אותו ואת הימין, ובכל זאת, כזה מופע עוד לא היה. קודם כל, הלוקיישן: המתקפה החריפה נגד המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש לא נעשתה בכנס ליכוד או בשידור פייסבוק מחצר הבית בבלפור אלא בתוך כותלי בית המשפט. ובעיקר - התפאורה: נתניהו הגיע לבית המשפט הישר מישיבת העבודה הראשונה של הממשלה החדשה בראשותו, שם ראש הממשלה החליפי בני גנץ נאם בחגיגיות מבלי להזכיר במילה את המשפט או את המתקפות החריפות של ראשי הליכוד על ראשי מערכת אכיפת החוק.
לתמונה שתיכנס לספרי ההיסטוריה, לשכת ראש הממשלה ארגנה את בכירי הליכוד למעגל מסכות שהקיף אותו בזמן הנאום הדרמטי. הכוונה הייתה שזה יהיה מפגן כוח, שיחזק את נתניהו וישלח מסר מרתיע לשופטים, אבל מצעד המסכות זעק, בסמליות המתבקשת, לאנלוגיות של אטימת אף וסתימת פיות.
מחוץ לכותלי בית המשפט ובבלפור, אלפי מפגיני ימין הביעו תמיכה במנהיג הדגול ומאות מפגיני פתח תקווה ונושאי דגלים שחורים זעקו נגד ראש ממשלת השחיתות. שניים מאנשי התקשורת המזוהים ביותר עם נתניהו, ינון מגל ושמעון ריקלין, אף תועדו פוצחים בריקודים. היה בכך דיסוננס גמור לכותרת המשדר שבו שידרו בערוץ 20, "ניסיון ההדחה".
לא ברור על איזה ניסיון הדחה מדובר כשנתניהו רק הרגע השביע את ממשלתו החמישית, ולא ברור גם על מה השמחה והריקודים: העמדת ראש הממשלה לדין היא אירוע עצוב, בין אם משתייכים ל"חבורת הלא ביבי" שרואה בכך פגיעה חמורה בטוהר המידות, ובין אם מזדהים עם משפחת תומכי נתניהו, שזועקת על חוליי המערכת וסבורה שנעשה לו עוול מערכתי.
ברמה הפוליטית, אכן יש לנתניהו ותומכיו מה לחגוג. אחרי שלוש מערכות בחירות ארוכות, הוא הגיע לפתיחת המשפט במצב אידיאלי, עם קואליציה חדשה ורחבה שתחשוב עשר פעמים לפני שתסתכן באיבוד הכיסאות. גנץ, שהבטיח להיות מגן הדמוקרטיה בממשלת נתניהו, הנחה אתמול את השרים והח"כים בכחול לבן לשמור על כבודו ולא לטלטל את הספינה. שר המשפטים אבי ניסנקורן, שמשמש כעת השגריר של כחול לבן לענייני שלטון החוק, פרסם הודעת גיבוי מתבקשת למנדלבליט אחרי סוף שבוע ארוך של מתקפות קשות של בכירי הליכוד. גנץ עצמו לא אמר על כך מילה, ורק אחרי הנאום התוקפני של נתניהו צייץ תגובה לקונית ומתבקשת בטוויטר בו הביע אמון מלא ברשויות אכיפת החוק.
רוב שרי כחול לבן, נלהבים ממשרדיהם החדשים, העדיפו לחמוק מהתקשורת, וכך גם עמיר פרץ ואיציק שמולי הצטרפו לשתיקת הכבשים. לכולם יש יותר מדי ציטוטים מביכים שאפשר לשלוף מהארכיון על הקושי הערכי שבכהונת ראש ממשלה נאשם בפלילים. עד הפעם הבאה שנתניהו יתייצב בבית המשפט יחלפו עוד חודשים, אבל המתקפות על מערכת אכיפת החוק יימשכו. מההתנהלות של גנץ וחבריו בפתיחת המשפט נראה שהם בעיקר ישמשו ניצבים בתפאורה.