הנפגעים העיקריים ממשבר הקורונה בחברה הערבית: בדואים ותושבי אזור י-ם

מתוך מיליון ו-27 אלף דורשי עבודה חדשים שנרשמו במרץ-אפריל, כ-190 אלף משתייכים למגזר הערבי. מניתוח מגמות האבטלה בחברה זו בתקופת הקורונה ואחריה, עולה כי פחות עובדים בדואים הוצאו לחל"ת, אך יותר עובדים פוטרו ביחס לקבוצות אחרות באוכלוסייה

תושבי היישוב הבדואי חורה זועמים על הסגר בפעם השנייה (יניר יגנה)

האוכלוסייה הבדואית בנגב וערביי אזור ירושלים נפגעו באורח קשה במיוחד מבחינה תעסוקתית במשבר נגיף הקורונה - כך עולה מניתוח מגמות האבטלה בחברה הערבית שפרסם שירות התעסוקה אתמול (ראשון).

מהדוח עולה כי למשבר הקורונה יש השפעה ניכרת על גברים משתי הקבוצות. שיעור הנרשמים הגברים בקרב ערביי ירושלים עמד על 78% בחודשים מרץ-אפריל, לעומת 58.1% בינואר-פברואר. בקרב הבדואים בנגב קיימת אותה השפעה, אך פחותה, ושיעור הגברים עומד על 63.2% במרץ-אפריל לעומת כ-61% בחודשיים הקודמים. ההערכה היא שהפערים בשיעור הנרשמים לנרשמות נובעים בראש ובראשונה משיעורי תעסוקה נמוכים של נשים ערביות.

באופן כללי, באוכלוסייה הבדואית, שבה שיעור גבוה של תובעי הבטחת הכנסה, נרשם אמנם נתון נמוך יותר של עובדים שהוצאו לחל"ת בהשוואה לאוכלוסיות אחרות, 83.2%, אך עובדים רבים יותר פוטרו.

בדיקת חום בכניסה לחנות בדיר אל-אסד (צילום: Basel Awidat\ Flash 90)

בהשוואה לחברה הבדואית, נתון העובדים שהוצאו לחל"ת בחברה הערבית הכללית ובחברה היהודית די דומה: 88.2% מדורשי העבודה החדשים (חודשי מרץ-אפריל) באוכלוסייה הערבית הוצאו לחל"ת על ידי מעסיקיהם, קרוב יחסית למצב באוכלוסייה היהודית (89.1%). 7.3% פוטרו לעומת 6.8% מהאוכלוסייה היהודית.

מנתוני שירות התעסוקה עולה כי בסך הכל, מתוך מיליון ו-27 אלף דורשי עבודה חדשים שנרשמו בחודשים מרץ-אפריל 2020, כ-190 אלף משתייכים לאוכלוסייה הערבית. מדובר ב-18.6% בלבד מהנרשמים החדשים, כששיעורו של הציבור הערבי באוכלוסייה הכללית הוא 19.6%. בהשוואה לחודשים ינואר-פברואר, מדובר בירידה, מאחר ששיעור הנרשמים החדשים בקרב האוכלוסייה הערבית עמד אז על 21.5%, נתון גבוה יותר משיעורם באוכלוסייה.

עוד בוואלה! NEWS

הממשלה תאשר את צמצום השימוש באיכוני שב"כ למעקב אחר חולי קורונה

לכתבה המלאה

בנוסף לכך, בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב קיים שיעור גבוה במיוחד של תובעי הבטחת הכנסה (11.7%) - הן בהשוואה לאוכלוסייה הערבית כולה (5%) והן ביחס לכלל האוכלוסייה בישראל (3.55%). תובעי הבטחת הכנסה צפויים להתקשות יותר לחזור לשוק העבודה.

מחסום משטרתי בחורה בעת התפרצות הקורונה (צילום: יותם רונן)

פגיעה משמעותית במיוחד נרשמה אצל צעירים עד גיל 34, שמהווים בסך הכול 56% מהנרשמים החדשים בשירות התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית, לעומת 44.7% בחודשיים שקדמו למשבר.

קיים שוני גדול בין האוכלוסייה הערבית ליהודית באופן שבו השפעות המשבר לפי מגדר באות לידי ביטוי בשירות התעסוקה. 57.8% מבין הנרשמים מהאוכלוסייה הערבית בחודשים מרץ-אפריל היו גברים, והנשים היו 42.2%. באוכלוסייה היהודית - עולם הפוך: שיעור הגברים שנרשמו בחודשים מרץ-אפריל עמד על 41.2% והנשים - 58.8%.

פחות נשים נרשמו בשירות התעסוקה מגברים בחברה הערבית

אחת הסיבות להבדלים בין האוכלוסיות, ובפרט בין הנשים והגברים במגזר הערבי, נובע משיעור ההשתתפות הנמוך של הנשים בשוק העבודה. עם החזרת עובדות ועובדי ההוראה הנמצאים בחופשה ללא תשלום, שיעור הנשים צפוי להשתנות הן בקרב האוכלוסייה היהודית והן בקרב האוכלוסייה הערבית (אך בשיעור פחות מזו היהודית), לפחות לשלב מסוים.

המקצועות שבהם עובדים הכי הרבה נפגעים ממשבר הקורונה בקרב האוכלוסייה הערבית הם אחזקה וניקיון - 10.9% (בחודשיים שקדמו למשבר: 15%), תחבורה ורכב - 10.4% (לפני המשבר: 9%), הוראה, חינוך והדרכה - 8.5% (עלייה משמעותית ביחס לנתון לפני המשבר: 5.6%), ומכירות - 7.65% (גם כן עלייה משמעותית ביחס לנתון מלפני המשבר: 4.3%). המקצועות שרשמו עלייה, בהם תחום המסעדנות והאירועים, דומים למגמות באוכלוסייה היהודית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully