הממשלה תאשר היום (ראשון) את צמצום איכוני השב"כ למעקב אחרי חולי בקורונה לשלושת השבועות הקרובים, עד שתושלם החקיקה הקבועה שתסמיך את השב"כ לבצע מעקב סלולרי לחולי קורונה בהתאם להוראת בג"ץ. לפי הצעת המחליטים שתובא לאישור השרים, החלטת הממשלה על השימוש בשב"כ למאבק בקורונה תוארך בשלושה שבועות או עד לסיום הליך החקיקה בנושא, אבל השב"כ יוכל לסייע באיכון סלולרי רק "במקרים פרטניים וייחודיים" שבהם לא ניתן להשלים את איתור האנשים שבאו במגע קרוב עם חולי קורונה באמצעות חקירה אפידמיולוגית בשיטות אחרות.
לפי ההצעה, אותה גיבשה ועדת שרים מיוחדת שהוקמה לעניין איכוני השב"כ בראשות השר יובל שטייניץ, אמות המידה המקצועיות הקונקרטיות שבהם השב"כ יופעל ייקבעו על דעת מנכ"ל משרד הבריאות, ראש המל"ל וראש השב"כ. עוד נכתב כי "ככל שיצטברו בידי משרד הבריאות נתונים המלמדים על חשש לעלייה משמעותית בהיקף התחלואה" אשר בגינה יידרשו הרחבת השימוש בשב"כ זה יובא שוב לאישור הממשלה. ההחלטה תהיה בתוקף עד 16 ביוני או עד להשלמת הליך החקיקה שמסמיך את השב"כ לבצע איכון לחולי קורונה.
החוק מוגדר כהוראת שעה שתהיה תקפה לשלושה חודשים בלבד, וניתן יהיה להאריכה פעם אחת בשלושה חודשים נוספים.
אל תפספס
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה בתגובה להצעת המחליטים לצמצום השימוש באיכוני השב"כ כי "גם מקבלי ההחלטות הבינו שאין צורך במעקב ההמוני על ידי השב"כ, בטח ובטח בשעה שכמות החולים החדשים היא אפסית, ואין לכך ערך מוסף על פני חקירה אפידמיולוגית פרטנית".
לדבריה, "בעוד שיד אחת רוצה לצמצם את פעולות המעקב, היד השנייה מקדמת הצעת חוק להסמיך את השירות החשאי להמשך המעקב. על המדינה להודות שלא היה כל צורך במעקבים - החריגים לעומת שאר העולם הדמוקרטי - ולהיגמל מכך אחת ולתמיד, בטח ובטח אחרי שהוסרו שאר המגבלות".
ד"ר שוורץ אלטשולר הוסיפה כי "זו העת להתבונן באופן מפוכח מה ידרש במקרה של גל שני חלילה, ולא לרוץ ולהרגיע חרדות של בכירים כאלה או אחרים במשרד הבריאות. יש להטמיע שימוש ייעודי באפליקציות בדומה לשאר המדינות, מה שייתן מענה לא פחות אפקטיבי מהשב"כ, אך פגיעתו בפרטיות תהיה קטנה לאין ערוך".
במקביל, מקודם תזכיר חוק שיאפשר להמשיך להפעיל את מעקב איכוני שב"כ למאבק בקורונה. בשבוע שעבר פרסם משרד ראש הממשלה את התזכיר, על אף שמניין החולים בנגיף הקורונה וכן מספר המונשמים נמוך ביותר, ולמרות שבדיונים האחרונים בוועדת השירותים החשאיים של הכנסת סברו גורמי רפואה שאין הצדקה להמשיך להשתמש בשירות זה. ועדת המשנה של הכנסת לשירותים חשאיים אישרה את הפעלת השירות לצורך זה עד יום שלישי הקרוב, בכפוף להתחלת תהליך חקיקה, בהמשך לפסיקת בג"ץ לפיה הנושא צריך להיות מקודם בחקיקה ראשית ולא בתקנות לשעת חירום.
על פי התזכיר, הממשלה תמנה צוות שרים שיכלול את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר המשפטים אבי ניסנקורן וייתכן שגם שרים נוספים, כדי לבחון את הצורך בהסתייעות בשב"כ.
בהתאם להמלצת הצוות, תוכל הממשלה להכריז כי השתכנעה שמצב החירום הבריאותי מצדיק זאת, ולאשר את השימוש במעקבי האיכונים של שב"כ, כפי שנעשה עד היום. התזכיר מציע כי ברגע שהחוק יעבור, יראו בכך כאילו הממשלה גם הכריזה על מצב חירום שמצדיק שימוש בשב"כ. כלומר, השימוש במעקבי האיכונים יימשך ללא הפרעה, והממשלה תצטרך להתכנס ולקבל החלטה אקטיבית כדי לבטל אותו.
בסוף חודש אפריל קבע בית המשפט העליון כי המשך המעקב של שב"כ באמצעות איכונים סלולריים במסגרת אכיפת ההנחיות נגד נגיף הקורונה מותנה בחקיקה. כמו כן, נקבע המתווה מהיוחד עבור ציבור העיתונאים שנועד לתת מענה לחששות ביחס לחשיפת מקורותיהם.
ההכרעה התקבלה במסגרת ארבע עתירות שהוגשו נגד הפעלת מעקבי שב"כ למאבק בקורונה, ונגד השימוש בתקנות לשעת חירום, גם לאחר שהוקמו ועדות הכנסת.
(עדכון ראשון: 11:00)