עיריית ירושלים מגבשת תכנית ייעודית לבגרות באזרחות לתושבי מזרח העיר

(בווידאו: משרד החינוך הודיע על חזרה ללימודים לאחר משבר הקורונה, 1 במאי)

עיריית ירושלים מקדמת תכנית בגרות ייחודית באזרחות עבור תלמידים ממזרח ירושלים, באופן שיותאם לנערים ולנערות, שמרביתם אינם אזרחי ישראל. לצורך גיבוש התכנית, התקשרה העירייה עם פרופ' משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה בבר-אילן, המייעץ למשרד החינוך בלימודי האזרחות.

בפרוטוקול שעסק בהתקשרות עמו הודגש כי תושבי מזרח ירושלים אינם אזרחים, וכי חומרי הלימוד "לא באמת רלוונטיים להם". עוד נכתב כי רק 60% מהתלמידים הניגשים לבגרות במזרח העיר נבחנים במקצוע האזרחות, ולפיכך החליטו בעירייה יחד עם משרד החינוך לגבש תכנית ממוקדת עבורם. לדברי הלינגר, בבניית התכנית צפויים להשתתף גם מורים, מדריכים ופעילים נוספים במזרח ירושלים. מעיריית ירושלים נמסר כי הסוגייה נמצאת בעבודת מטה וטרם סוכמה.

המדינה מנסה לעודד מעבר של תלמידים מתכנית הלימודים הפלסטינית לישראלית, וזאת בין היתר באמצעות תמריצים למוסדות החינוך שילמדו אותה. בכמה ממוסדות החינוך ניתן לבחור בין המסלולים השונים. לאורך השנים חלה עלייה במספר הלומדים את תכנית הלימודים הישראלית, אך לפי דוח מבקר המדינה שפורסם לפני שנה, בכל זאת רק כ-6% מהתלמידים במזרח ירושלים לומדים אותה.

"אנחנו בודקים איך לקחת את תכנית הלימודים הרגילה באזרחות, ולעשות התאמות לתכנית ייחודית שתותאם לאוכלוסייה הזו, שיש לה מעבר להבדל הזהותי, גם הבדל אובייקטיבי של שפה", מסביר פרופסור הלינגר בשיחה עם וואלה! NEWS, ומדגיש כי מדובר רק ברעיונות ראשוניים, שכן גיבוש התכנית טרם החל.

"אי אפשר ללמד אותם בצורה הרגילה את האזרחות בישראל, עם כל המאפיינים של להיות אזרחים בישראל, כי הם לא בדיוק שם. אבל כן צריך ללמד אותם שידעו מה זה אומר אזרחות ישראלית, לא כי הם כאלה - אלא כדי שיכירו מה זה אומר 'הדמוקרטיה הישראלית', מה המאפיינים שלה, וכן על הזהות היהודית והדמוקרטית - ועל המורכבות של הזהות היהודית והדמוקרטית: איפה יש ויכוחים או פרשנויות מנוגדות בסוגיות אלה", הסביר הלינגר.

בין היתר, מתייחס הלינגר לסוגיית הנראטיבים השונים - הישראלי והפלסטיני, ולצורך לשלב אותם בתכנית הלימודים. "במקרה שלהם אי אפשר להתעלם מהנראטיב הפלסטיני, אבל זה לא יהיה חדש עבורם. מה שכן יהיה חדש עבורם זה להכיר בצורה מעמיקה את הנראטיב הישראלי, ושיבינו מה אומר הסיפור הישראלי", אמר.

"הם צריכים לדעת מה זאת ציונות, מה זה העבר היהודי, מה הזיקה היהודית לישראל, השואה. קצת, לא הרבה - אבל שתהיה להם יותר יכולת להבין את המקום של החברה הישראלית שעומדת מולם, ואז לראות שיש שני נראטיבים ולראות איך אפשר לנהל דיאלוג, לא בדרכי אלימות אלא בהידברות". בנוסף, הוא קורא לשלב יחידת לימוד של עבודה משותפת עם יהודים ממערב העיר. "הייתי רוצה שיגעו בסוגיות שתופסות אותם ביומיום בהתנהלות שלהם, של ההורים, והחברים שלהם וביחס שלהם בכלל להוויה הישראלית, שיראו אותה בצורה פחות מרוחקת. לכן גם חשוב לי שיווצר מפגש משותף באיזשהו שלב".

מטרה אחרת שהלינגר שואף לקדם היא חיזוק המודעות הדמוקרטית בקרב תושבי מזרח העיר גם בחיי היומיום - בחברה ובשכונה שלהם. "אני רוצה לחזק היבטים שקשורים לחברה אזרחית ולתרבות פוליטית דמוקרטית. כלומר: איך דמוקרטיה מתבטאת בקהילה, בשכונה ובמשפחה, כדי לחזק דמוקרטיזציה במרחב שהם חיים מתוכו", הוא אמר.

"אם הם יוכלו להיות בעלי מודעות דמוקרטית יותר חזקה זה כבר לדעתי יהיה סיפור משמעותי חשוב כאן, גם לנו כישראלים וגם להם. זה משהו שכל חינוך אזרחי צריך לחזק: סולידריות, מעורבות ופלורליזם - דברים כאלה הם חשובים בכל מקרה. גם החינוך האזרחי הישראלי לא בדיוק מספיק שם, וגם לא הפלסטיני". יש לציין כי לפני כחצי שנה פרסם משרד החינוך קול קורא במטרה לעודד מכללות ואוניברסיטאות להכשיר מורים דוברי ערבית ללמד אזרחות במזרח ירושלים.

"משרד החינוך מבקש לעודד מכללות אקדמיות לחינוך ואוניברסיטאות המקיימות תכנית הסבת אקדמאים להוראת אזרחות, להגיש בקשה לתקצוב תכנית להרחבת הסמכה להוראת אזרחות בבתי הספר העל יסודיים במזרח ירושלים", נכתב בקול הקורא.