הבכיר, "השיקסע" והוועדה המיוחדת: הפרשה החריגה בצוות השחיטה בפרגוואי

הרבנות הראשית לישראל השעתה בכיר חרדי בצוות שחיטה במפעל בפרגוואי לאחר שקיבלה תלונה על כך שהוא קיים "קשרים שאינם ראויים" עם אחת מעובדות המפעל שאינה יהודייה - כך נודע היום (שלישי) לוואלה! NEWS. מעבר לתלונה, הרבנות בהחלטתה התבססה גם על עדויות של עובדים נוספים בצוות השחיטה, ובין היתר נטען נגדו כי הוא נצפה מגיע למלון עם העובדת, יוצא עמה ברכבו לאחר שעתיים ועוד. לתלונה ברבנות צורפו תמונות שבהן הוא תועד עם העובדת בכמה מוקדים שונים. הבכיר מכחיש את כל הטענות שהועלו נגדו.

הרבנות הראשית אחראית לכשרות בשר בקר הנשחט בחוץ לארץ ומיובא לישראל כאשר הוא נושא חותם כשרות של הרבנות. לשם מתן תעודות הכשרות, מפקחת הרבנות על צוותי השחיטה מטעמה בחו"ל לצורך הוצאת תעודת הכשר. הפיקוח על צוותי שחיטת חו"ל הוא מורכב, נוכח המרחק בין ישראל לבין המדינות בהן פועלים צוותי השחיטה.

בעקבות התלונה נגד האיש, החליטה "הוועדה להשעיה דחופה" של הרבנות הראשית לישראל לחקור באופן מידי את הטענות נגדו. התלונה הועברה אליו להתייחסות, והוא בתגובה הכחיש את המעשים שיוחסו לו. הבכיר טען כי חלק מאנשי הצוות איתם הוא עובד "נוטרים לו טינה" מכיוון שיש בידיו מידע על אודות פגמים בשחיטה שמתבצעת על ידם.

בנוסף, ראש צוות השחיטה התבקש להגיב על התלונה, אך הוא נמנע מלהביע עמדה ביחס לטענות שהועלו נגד הבכיר. לעומת זאת, ראש צוות שחיטה אחר שכיהן בתפקיד בעבר טען כי העובד נצפה עם אישה אחרת בחדרו במשך כרבע שעה וכי היו קשיים ב"התנהלותו מול אנשי צוות אחרים".

לאחר בדיקה מעמיקה, הוועדה החליטה להשעות אותו מתפקיד בודק-חוץ וכחבר בצוות שחיטה. בין היתר נקבע בהחלטה כי שוחט ובודק צריך להיות "ירא שמים מרובים" ולכן לא ניתן לאפשר לו להמשיך בתפקידו. מאוחר יותר, ערכה ועדת המשמעת של הרבנות הראשית דיון מקיף בעניינו, במהלכו הופיעו העדים ונחקרו ונשמעה גרסתו של הבכיר פעם נוספת.

הוא שב והכחיש את הטענות, וטען בדבריו כי הוא ניסה לסייע במצוקה אישית של העובדת. הוועדה לא קיבלה את גרסתו, ובהחלטתה נקבע כי התנהלותו פגעה באופן יסודי באמון הציבור באישורי הכשרות של הרבנות הראשית. עוד נקבע כי הבכיר לא יכהן בכל תפקיד בצוות השחיטה בחו"ל למשך שנה, ולמשך שנתיים נוספות יהיה רשאי להשתבץ בצוות השחיטה רק בתפקידים זוטרים יותר.

בתגובה, הבכיר עתר לבג"ץ בדרישה לבטל את ההחלטה, וטען בין היתר כי העדים לא אמינים מהסיבות שהעלה בפני הרבנות. בג"ץ דחה את עתירתו בטענה כי "בית משפט זה אינו משמש כערכאות ערעור על טריבונלים משמעתיים, והתערבות בהליך משמעתי שמורה למקרים בהם התגלתה טעות משפטית מהותית וכאשר הצדק מחייב התערבות זו".

מלבד הידע המקצועי הכרוך במקצוע ובקיאות בהלכות השחיטה, שוחט גם נדרש להיות בעל אורחות חיים, הליכות מוסריות וכללי התנהגות הולמים. על כללי התנהגות אלו לעלות בקנה אחד עם דעת ההלכה, הדורשת כי השוחט יהיה "ירא שמים מרבים". דרישה זו מצויה במרכזם של דיני השחיטה.

הבכיר מסר בתגובה כי הוא מכחיש את כל הטענות שהועלו נגדו.