פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למרות הביקורת על הרבנות: רוב שומרי הכשרות לא מסתפקים בתעודת פרטיות

      לאחרונה הושמעה ביקורת על המונופול שמחזיקה הרבנות הראשית בתחום הכשרות, ומיזמים פרטיים כמו "צהר" ו"השגחה פרטית" החלו להעניק השגחה לבתי עסק. מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי 80% משומרי הכשרות ידרשו תעודה של הרבנות או של בד"ץ ולא יסתפקו בתעודות פרטיות

      למרות הביקורת על הרבנות: רוב שומרי הכשרות לא מסתפקים בתעודת פרטיות
      צילום: שלומי גבאי, עריכה: יאיר דניאל

      רוב שומרי הכשרות בישראל לא מסתפקים בתעודת כשרות של גופי השגחה פרטיים ומעוניינים רק בתעודת הכשר של הרבנות הראשית או של גופי בד"ץ - כך עולה מסקר שנערך לקראת הכנס השנתי על שירותי הדת בישראל של המרכז לדת, לאום ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה המתפרסם היום (ראשון). הנתון מפתיע לאור התחזקותם של גופי הכשרות הפרטיים בשנים האחרונות.

      לפי הסקר, מתוך 54% המצהירים כי הם שומרים על כשרות, 33% ציינו כי הם צורכים רק כשרות בד"ץ או מהדרין, בעוד ש-46.5% מסתפקים בתעודת כשרות רגילה מהרבנות הראשית. רק 20% משומרי הכשרות בישראל מסתפקים בהצהרה של בעל העסק כי הוא מקפיד על כשרות או בפיקוח של ארגונים כמו "צהר" ו"השגחה פרטית". נתון נוסף מגלה כי אף בקרב חילונים המקפידים על כשרות, רק 38% יסתפקו בגופי כשרות פרטיים.

      יהונתן ודעי, מסעדת קרוסלה, ירושלים. יוני 2016 (נועם מושקוביץ)
      מסעדה עם כשרות אלטרנטיבית (צילום: נועם מושקוביץ)
      סקר לקראת הכנס השנתי על שירותי הדת בישראל (עיבוד תמונה , המכון הישראלי לדמוקרטיה)

      הנתונים בסקר מפתיעים לאור ביקורת שהושמעה בשנים האחרונות נגד מונופול הכשרות של הרבנות הראשית לישראל והתחזקותם של ארגוני כשרות פרטיים. לפי הסקר, כמעט מחצית מהציבור היהודי בישראל (45%) אינו מקפיד על אכילת מזון כשר כלל, 38% מקפידים על כשרות ו-16% מקפידים על כשרות רק בביתם אך יאכלו אוכל לא כשר מחוץ לבית. בסקר התגלה כי 43% אינם מרוצים מאיכות הפיקוח על הכשרות של הרבנות הראשית לעומת 33% בלבד הסבורים שהיא טובה. בהקשר זה, בעוד שבקרב החרדים רק 23% סבורים שאיכות הכשרות שמעניקה הרבנות הראשית טובה, בקרב הדתיים 60% סבורים כך.

      "בסקר הנוכחי וגם במחקרים קודמים שערכנו, מצאנו שרוב היהודים בישראל אינם נותנים אמון ברבנות הראשית, חושבים שהיא מושחתת ואינם חושבים שהכשרות שהיא מספקת טובה", אמר בתגובה ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז לדת, לאום ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "מצד שני, הציבור שצורך את שירותי הדת עדיין רוצה לצרוך את שירותי הדת הממלכתיים. רוב הציבור גם סבור שהגיעה העת להפסיק את מונופול הרבנות הראשית על שירותי הדת, ולאפשר גם לזרמים אחרים להעניק שירותים דומים. אם מצרפים לכך את העובדה, שהציבור סבור שיש להעניק תקצוב גם לזרמים הלא אורתודוכסים- נוצרת כאן הזדמנות. מצב זה מצביע על הצורך לאפשר יותר פלורליזם בשירותי הדת לצד שיפור שירותי הדת הממלכתיים".

      סקר לקראת הכנס השנתי על שירותי הדת בישראל (עיבוד תמונה , המכון הישראלי לדמוקרטיה)

      בסקר שנערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן, על ידי מכון הסקרים Panels LTD ובו השתתפו כ-500 נשאלים עלה גם כי מעט יותר ממחצית בציבור היהודי (57%) סבורים כי יש לאפשר גם לזרם הרפורמי והקונסרבטיבי להעניק שירותי דת משלהם בישראל, לעומת 33% בלבד שמתנגדים לכך.

      בנוסף, 50% מהנשאלים תומכים בתקצוב הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי בהתאם לחלקם באוכלוסייה לעומת 37% שמתנגדים. עם זאת, הנסקרים נשאלו האם ישראל צריכה להתחשב ביהדות התפוצות כשהיא מעצבת את מדיניותה בנושאי דת בישראל ומחצית מהנשאלים השיבו כי מדינת ישראל לא צריכה להתחשב ביהדות התפוצות לעומת 38% בלבד שסבורים שיש להתחשב בהם.

      סקר לקראת הכנס השנתי על שירותי הדת בישראל (עיבוד תמונה , המכון הישראלי לדמוקרטיה)