"חוכמת הבדיעבד" שהפגין אתמול שר הבריאות היוצא יעקב ליצמן, לפיה מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב עורר בהלת יתר מפני מגפת הקורונה, מעלה שלל תהיות. השר, שאמר אתמול בריאיון לתאגיד השידור כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נענה לפחדים של בר סימן טוב, כנראה מעדיף להדחיק או לשכוח שכמעט ולא היה מעורב בניהול המשבר, וכשזה היה נוח לו - ידע לגזור קופון על הישגיו, ושהיה "הראשון לזהות" את הצורך לעצור את כניסת הטיסות הזרות לישראל.
את חוסר המעורבות של ליצמן כל אזרח תמים יכול היה לזהות - החל מהיעדרות בצמתי קבלת ההחלטות שהתרחשו בשבתות ובחגים, דרך היעלמותו ממסיבות עיתונאים ועד כינוי נגיף הקורונה "וואלה מאללה". גם תביעותיו התמוהות להשאיר את המקוואות פתוחים ולקיים מניינים בבתי כנסת - מקור ההידבקות המשמעותי ביותר בישראל - שהגיעו חרף דעת אנשי המקצוע מעידות במידת מה על ניתוקו מהלך הרוח ששרר במדינה בחודשים האחרונים. מנגד, על נקודת הזכות לפיה ידע לסגור את השמיים, שמענו רק מפי "יודעי דבר", בהם גם המנכ"ל עצמו - אך הדבר נאמר לפיהם בישיבות פנימיות, כך שאין לנו באמת דרך להעריך האם אכן נאמרה על ידו ומתי.
עוד בוואלה!
ואולי דווקא בגלל שליצמן ידע מבעוד מועד שלא כצעקתה הוא הרשה לעצמו, לכאורה, ללכת ולהתפלל במניין למרות האיסור שמשרדו עצמו קבע? אולי בגלל זה היה כה אדיש שהוביל את בכירי המדינה לבידוד אחרי שנדבק בקורונה ונפגש עמם? ואולי בגלל זה הרשה לעצמו, כשר בריאות, להשליך את האחריות לסיום המשבר על המשיח שהיה אמור להגיע אחרי פסח? כנראה שלעולם לא נדע.
אך גם אם מניחים את הספקולציות בצד ונותנים לעובדות לדבר בעד עצמן, אי אפשר שלא לתהות כיצד השר הלא-מקצועי יכול להאשים את המנכ"ל הלא-מקצועי שמינה בעצמו בהעצמת ההיסטריה. הרי בחמש שנות כהונתו כמנכ"ל המשרד נהנה בר סימן טוב ממנדט כמעט מלא על ההחלטות המקצועיות בתמיכתו של השר, מגמה שהלכה והתעצמה עד לכדי היותו שר הבריאות דה-פקטו במהלך משבר הקורונה. אז עם כל הביקורת הציבורית, איך יכול ליצמן להאשים את שליחו שניהל את המשבר כראות עיניו?
לשר הבריאות היו אינספור נקודות בהן יכול היה לעצור ולהגיד שדברים לא מתנהלים כשורה. אם דעתו, לדבריו, לא נשמעה באוזנו של ראש הממשלה - הוא יכול היה להגיד אותם בראיונות שהעניק ודרך "מקורביו". הרי לא היה מפוטר על כך. אם כן, מדוע הוא בחר שלא לעשות זאת ולהמשיך לתת למשק הישראלי לקרוס, לגרום למאות אלפים ליפול לדיכאון - ואף לעצור את לימוד התורה? ושלא נטעה: בוודאי שלמנכ"ל היו טעויות. על חלקן אנחנו יודעים כבר עכשיו ואל חלקן ניחשף בעתיד. גם על אופיו הריכוזי לא חסרות עדויות. אבל בעוד דרכו הפוליטית של ליצמן נמשכת, לא ברור אם בר סימן טוב ימשיך לתפקיד ציבורי נוסף, וכנראה שלשר היוצא זה גם לא כל כך משנה.
אין פקיד במשרד הבריאות שלא יודע על קשר השתיקה בין השר למנכ"ל, ורבים מבכירי המשרד בהווה ולשעבר גם חוו את השלכותיו על בשרם. כמה מהם הופתעו לשמוע את דברי ליצמן אמש, אך הבהירו שמדובר בתכונת אופי המשותפת לשניהם - הסרת אחריות והשלכה אל מתחת לגלגלים. למעשה, אחד הדברים שהם חששו ממנו יותר מכל בשנים האחרונות הוא שעליהם תוטל האחריות על כשלונות המשרד בתקופת בר סימן טוב - על ידו. ליצמן, שנחבא אל הכלים בחודשים האחרונים, אולי הבין גם בעצמו שעליו לשלוף את האקדח ראשון, ובעוד בר סימן טוב עוד יושב בלשכתו ונמצא למעשה תחת שליטתו - לכוון לעברו את כשלי הקורונה. לצערם של אנשי המשרד, האקדח של בר סימן טוב החבול עוד טעון, המילה האחרונה עוד טרם נאמרה - ורשימת האשמים עוד לא נחתמה.