בכפוף להרכבת ממשלת הליכוד-כחול לבן, שר הבריאות יעקב ליצמן צפוי לסיים את תפקידו בעוד כמה שבועות. הוא נכנס ללשכת השר באפריל 2009, תחילה כסגן שר, ובהמשך, בעקבות החלטות בג"ץ כי סגן שר לא יכול לשמש כשר, וכי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יכול להחזיק באמתחתו תיקי שרים לצד תפקידו, קיבל ליצמן את התואר "שר".
הוא כיהן כמי שעומד בפועל בראש המשרד במשך כמעט 11 שנים ברצף - מלבד שתי הפסקות. האחת, בעקבות הרכבת הממשלה עם יש-עתיד, בעקבותיה מונתה לתפקיד יעל גרמן בין מרץ 2013 לדצמבר 2014, והשנייה בין נובמבר 2017 - אז התפטר מהממשלה בעקבות עבודות הרכבת בשבת - עד לחזרתו בתחילת 2018.
עוד בוואלה!
הקדנציה הראשונה: משביתת הרופאים עד רפורמת בריאות הנפש
כהונתו של ליצמן ידעה עליות ומורדות, אך כפי שהתחילה בזעם ציבורי ופוליטי גדול, כך גם הסתיימה. החלטת נתניהו ב-2009 שלא למנות שר בריאות רשמי בממשלתו עוררה זעם רב במערכת הבריאות ובארגונים חברתיים. בהסתדרות הרפואית החליטו לצאת למאבק נגד מה שכינו "זלזול בציבור החולים בישראל". לדברי ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית דאז, "ח"כ ליצמן כסגן שר לא יוכל לחתום בעצמו על החלטות הקשורות למשרדו, לא יוכל להעביר שינויים ורפורמות, כמו גם לחתום על שורה של תקנות מהותיות ולתפקד בהיקף ובעוצמה הנדרשים משר בריאות".
ההסתדרות הרפואית הודיעה כי תמשיך במאבקה למינוי שר במשרה מלאה במשרד הבריאות, אולם בהמשך היחסים בינה ובין ליצמן ידעו גם ימים יפים. זאת, חרף שביתת הרופאים הגדולה ב-2011, לקראת החתימה על ההסכם הקיבוצי של הרופאים במגזר הציבורי.
בכירים במשרד הבריאות ובמערכת הציבורית מגדירים את כהונתו הראשונה של ליצמן רוויה בעשייה, וכחיובית הרבה יותר מזו המסתיימת בימים אלה. לדבריהם, גם אז שיטת הפרוטקציה, במסגרתה ליצמן דאג לכאורה לטובת מקורביו - בין אם בטיפולים ובין אם בקידום מקצועי - הייתה נוכחת, אם כי במידה נסבלת.
עצם העשייה שלו במשרד, והרפורמות שהוביל, לאחר שנים בהן היה תחום הבריאות הממשלתי "מוקצה", הפכה אותו לאחד משרי הבריאות המוערכים בעשורים האחרונים. לתקופה זו ניתן לייחס גם את רפורמת טיפולי השיניים לילדים שהחלה לפעול בקיץ 2010. תחילה היא נתנה מענה טיפולי לילדים עד לגיל שמונה, ובשנה שעברה הורחבה עד לגיל 18.
אך הרפורמה הגדולה באמת בה התחיל לעסוק בקדנציה הראשונה הייתה בתחום בריאות הנפש. מטרתה הייתה להגדיל את איכות, זמינות ונגישות שירותי בריאות הנפש בישראל, באמצעות העברת האחריות בנושא לקופות החולים. עלות הרפורמה הייתה כשני מיליארד שקלים בשנה. בעקבותיה, נפתחו עשרות מרפאות לבריאות נפש ברחבי הארץ, אפשרויות הטיפול על ידי אנשי מקצוע שונים התרחבו, ושעות פתיחת המרפאות התארכו. עם זאת, הרפורמה לא הצליחה לקצר את זמני ההמתנה הארוכים לקבלת תור.
בכירים במערכת בריאות הנפש מרבים לבקר את הרפורמה, במסגרתה לא ניתן עבורם מענה לצפיפות במרכזי בריאות הנפש, למבנים המיושנים בהם הם עובדים ולמחסור בתקנים. עם זאת, גורמים ממשרד הבריאות עומדים על כך שבשנים האחרונות חלה קפיצת מדרגה גדולה בתחום - חרף המקלות בגלגלים והקשיים שנערמים מצד הנהלת המשרד.
הקדנציה השנייה: הרחבת סל התרופות וקריסת חדרי המיון
במסגרת הקדנציה השנייה שלו ובזכות כוחו הפוליטי, הצליח ליצמן לקדם עוד כמה תחומים, ובהם הגדלת התוספת השנתית של סל התרופות מ-300 מיליון שקלים לחצי מיליארד ב-2019. בזכות תוספת זו הוכנסו לסל התרופות עוד תרופות מצילות חיים רבות, רובן עבור מחלות סרטניות. עם זאת, וחרף הבטחותיו בתקופת הבחירות בספטמבר, לא הצליח להעלות את תקציב סל התרופות ב-2020 ל-700 מיליון שקלים. בנוסף, ליצמן קידם את רפורמת הסיעוד לאור הזדקנות האוכלוסייה בישראל, והעלה את הקצבאות להם זכאים אזרחים סיעודיים.
לצד זאת, הוא קידם גם את תכנית החיסונים לשפעת בבתי הספר. תחילה, היא הופעלה בקרב כיתות ב', ובהמשך התרחבה עד לכיתה ד'. מטרתה של התוכנית הייתה צמצום התחלואה בקרב ילדים, ומניעת העברת אותן המחלות להוריהם. בסוף 2019 הוא הצליח להוציא אל הפועל רפורמה נוספת - רפורמת סימון המזון, במסגרתה מאכלים שסווגו עם כמות סוכר, נתרן או שומן רווי גבוהה סומנו בסימון אדום, בעוד מוצרים שהוגדרו כבריאים קיבלו תווית ירוקה. ליצמן הבטיח להמשיך את הרפורמה, אולם כעת עתידה לוט בערפל, עם עזיבתו את המשרד.
באיגוד לרפואת ילדים של ההסתדרות הרפואית הביעו חוסר שביעות רצון מרפורמת המדבקות. "היא חלקית ולא מספקת", נטען. לדברי ראשי האיגוד, פרופ' שי אשכנזי ופרופ' צחי גרוסמן, "רפורמת המדבקות הינה מרכיב חלקי בלבד ובלתי מספיק בדרך לתזונה נכונה לבריאות הילדים, שיגדלו בהמשך למבוגרים, בישראל".
ליצמן היה הראשון למנות אדם שאינו רופא לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, ובכך למעשה הביא לכך ששני הגורמים הבכירים ביותר בצמרת המשרד הממשלתי היו נטולי ידע מקצועי במשרדם. מינויו האישי של משה בר סימן טוב החל בחבלי לידה קשים, תוך בהתנגדות חמורה של ההסתדרות הרפואית - ואף עלה לדיון בבג"ץ, שאישר אותו. מינוי נוסף שנוי במחלוקת היה זה של פרופ' זאב רוטשטיין לתפקיד מנכ"ל הדסה, לאור רצונו של ליצמן במנהל שיפתור את המשבר הכלכלי החמור של המרכז הרפואי. התנהלותו של פרופ' רוטשטיין הובילה לתגובות נזעמות במערכת הבריאות ובהדסה בפרט, שעברה טלטלה מבנית וכלכלית נרחבת בשנים האחרונות.
"כאחד שההחלטות של השר היו גם ברמה הפרסונלית שלו, יש לי הרבה דברים טובים להגיד עליו ואני מקווה שהוא זוכר ושיזכור גם הלאה: 'לא ביישתי את הפירמה'", אמר פרופ' רוטשטיין לוואלה! NEWS עם הודעת העזיבה של ליצמן. "הבחירה שלו בי, לפחות היום כשמסתכלים על ארבע השנים האחרונות על הדסה, הייתה בחירה מוצדקת, כולל התמיכה שלו במשברים בשנים האחרונות. אני זוכר לו מאוד לטובה את המילים הטובות. אומרים עליי שאני מקורבו וזה קצת מטעה, אבל היו לנו יחסים מיוחדים ואני מקווה שהם ימשיכו גם הלאה, למרות שאנחנו לא משתייכים לאותו ציבור".
בין כישלונותיו של שר הבריאות ניתן למנות את המשך קריסת מערכת הבריאות הציבורית בישראל - ובמרכזה של חדרי המיון. אחוזי התפוסה במרכזים לרפואה דחופה עולים לעתים רבות, ובעיקר בעונת התחלואה בחורף, על מאה אחוזי תפוסה. תופעת "הזקנה במסדרון" טרם טופלה, ושחיקת צוותי הרפואה נמשכת. עם זאת, בעקבות משבר הקורונה הנוכחי, הצליח ליצמן להוסיף 500 מיטות אשפוז ו-300 תקני רופאים לבתי החולים, אולם מדובר בטיפה בים.
ליצמן התגאה גם במאבק בצמצום נזקי העישון, במהלכו אסר על שיווק סיגריות אלקטרוניות בעלות שיעורי ניקוטין גבוהים ועל עישון במקומות ציבוריים, והגביל את הפרסום והשיווק בתחום. עם זאת, מרבית החוקים בתחום לא חוקקו ביוזמתו, ולפי דוח מבקר המדינה בחודש מאי - שר הבריאות אף פעל לסכל פעולות למיגור העישון בישראל.
כך, את הצעת החוק להגבלת הפרסום והשיווק של מוצרי עישון קידמו דווקא חברי הכנסת איתן כבל, יהודה גליק ואייל בן ראובן. אמנם הם זכו לתמיכה מצד משרד הבריאות, אך השר עצמו נמנע מלקחת חלק בחקיקה - וקצר את הפירות. לצד זאת, לפי פרסומים, ליצמן אף פעל על מנת למנוע את החלת החוק על העיתונות הכתובה - מהלך שמאפשר עד היום הצגת מוצרי עישון בעיתונים.
גם רפורמת הקנאביס הרפואי, שמטרתה מדיקליזציה של המוצר לטובת שימוש בו כאמצעי סיוע רפואי, נחלה כישלון וגררה זעם ציבורי נרחב בקרב חולים ומשפחותיהם. רבים אינם קיבלו רישיונות לקבלת קנאביס רפואי, ורבים מאלה שכן לא זכו למינונים ולסוגים אותם דרשו.
בנוסף, דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כחודש חשף כי משרד הבריאות לא נערך כראוי להתפרצות של מחלה נגיפית מדבקת. המבקר, מתניהו אנגלמן, ציין בדוח גם את העובדה כי קיים מחסור במלאי התרופות והחיסונים.
הפרשיות, המלצות המשטרה - והקורונה
משטרת ישראל המליצה באוגוסט בשנה שעברה להגיש כתב אישום נגד ליצמן בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, בעקבות תשתית שהתגבשה בעניינו בשתי פרשות. בראשונה הוא חשוד שהציע לעובדי במשרד הבריאות הטבות כדי שימנעו סגירת מסעדה שבעליה מקורב אליו. בשנייה הוא נחשד שניסה למנוע מפסיכיאטרים להמליץ על הסגרתה של מלכה לייפר, הנאשמת בעבירות מין בקטינות.
באשר לטענות לפיהן סגן השר פועל ישירות ובאמצעות עוזריו על מנת לקדם את ענייניו ואת טובת אחרים באמצעות המשרד שבראשותו, טענו כמה גורמים במערכת הבריאות לוואלה! NEWS כי ליצמן מודע היטב לעובדה שאנשי המערכת לא מפקחים באופן ישיר על הרופאים. בשל כך לדבריהם, לשכתו פועלת במכוון במחשכים, ואנשיו פונים ישירות לראשי מחלקות ולרופאים "באופן בריוני". בעקבות ההתפתחות בפרשת מלכה לייפר, גורם בכיר במשרד הבריאות הביע זעזוע מהתערבות אפשרית באבחנה רפואית לטובתה, ואמר כי "אם איש המקצוע משנה את עמדתו בגלל לחץ פוליטי או כסף אז הרי שמכר את נשמת ואת מקצועיותו".
לפי תחקירים נוספים שנעשו בעניינו, נמצא כי הוא פעל לכאורה כדי לסייע לעברייני מין חרדים, בהם פדופילים ואנסים סדרתיים.
לפי תחקיר שפורסם ב"המקור", הסיוע כלל הפעלת לחצים על אנשי מקצוע במערכת בריאות הנפש, כדי שיקלו בהערכת מסוכנות האסירים, וכדי שיאשרו או יאריכו חופשות מחוץ לכלא עבור עברייני מין שטרם עברו שיקום. בהקלטה שפורסמה באותה התוכנית לפני כשבוע נשמע ליצמן נוזף בראש האגף לבריאות הנפש במשרד, ד"ר טל ברגמן, במטרה למנוע את סגירת המוסד לבריאות הנפש "נווה שלוה" שסבל מכשלים רבים, מטיעונים שאינם מקצועיים.
חרף השבחים שקיבל שר הבריאות על כך שהיה הראשון לזהות את חומרת מגפת הקורונה, כשבוע לאחר ההתייחסות הראשונה של המשרד לקיומו - השר כינה אותו "וואלה מאלה". אם בתחילה נכח באופן קבוע בישיבות המקצועיות והפומביות שעסקו בהתמודדות מול הנגיף, בהמשך הותיר השר ליצמן את האחריות והמושכות בידי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, וראשי המשרד. מלבד זאת, בכתבה שפורסמה לפני כמה שבועות בחדשות 12, התגלה כי ליצמן הפר את הנחיות המשרד שבראשותו ונכח בתפילה בניגוד להנחיות למניעת התפשטות נגיף הקורונה. הוא עצמו אובחן כחולה בנגיף, לצד אשתו.
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, אמר בנוגע להתנהלות למול המגיפה כי "יש להיזהר מדגש מופרז על שיקולים פוליטיים ותקשורתיים בהיערכות לנגיף הקורונה החדש, במיוחד בתקופה הרגישה לפני הבחירות. זאת בפרט כשיש החלשה מכוונת של קולם של אנשי המקצוע בבריאות הציבור מהשטח והאקדמיה, בתהליך קבלת ההחלטות בהיערכות לקורונה ובאירועים אחרים".
"השאלה היא לא אם החלטה כזאת או אחרת היא נכונה, כי ניתן לקבל בהבנה טעויות", הוסיף יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "השאלה היא האם התהליך תקין".
במהלך המשבר התנגד ליצמן להטלת סגר על יישובים חרדיים, ובראשם בני ברק, אך בהמשך חזר בו והורה להטיל סגר על העיר. עם זאת, לאורך דיוני הממשלה בנושא, הוא חזר וטען כי ישנה מדיניות מפלה - וכי אין להטיל סגר רק על ריכוזים חרדיים בהם התגלתה התפרצות של הנגיף.
בהודעה על רצונו לסיים את תפקידו מסר ליצמן כי הוא "חש סיפוק מהמדיניות שהובלנו במשבר הקורונה. בזכותה ובעזרת השם, הגענו עד כה להישגים רבים, לשליטה בנתוני החולים והנפטרים, לגידול במספרי הבדיקות ולמשמעת ציבורית רחבה ביחס לשמירת ההוראות לריחוק חברתי, שהתבררו כמצילות חיים ומונעות תחלואה".