שגרה או מהפכה: בג"ץ יכריע על עתיד נתניהו, אך ההחלטה הסופית - בידי הפוליטיקאים

הודעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבג"ץ היום (חמישי) כי לדעתו מועמדות ח"כ הנאשם בפלילים לראשות הממשלה מעוררת "קשיים משפטיים, אך לא מניעה משפטית", חתמה את האירועים הפוליטיים והמשפטיים הפתלתלים של אפריל 2020 וסיפקה חיזוק לשורה הפותחת ב"ארץ ישימון", מהידועות ביותר בשירת המאה הקודמת, מאת ט. ס. אליוט ואמנם על רקע אירופה הקרה ולא האביב הישראלי: אפריל הוא האכזר שבחודשים.

עמדתו של מנדלבליט אינה מחייבת את בית המשפט העליון, כאשר ה-11 של אסתר חיות יתיישבו לדון בימים ראשון ושני בעתירות נגד בנימין נתניהו וחוזהו עם בני גנץ. בג"ץ יכול להרשות לעצמו להיות אמיץ יותר ממנדלבליט, המשלם מס שפתיים לטוהר המידות אך קובע, למעשה, שברגע שגנץ בגד בבוחריו והפך את עמדתו מפסילת נתניהו להכשרתו, השתנתה איתו גם דעת הציבור על נתניהו ולפיכך רוב של כמעט שני שלישים מהבוחרים רוצים שנתניהו יעמוד בראש הממשלה הבאה.

עד שמנדלבליט מסר את עמדתו, שנוסחה - בניגוד להוראת בג"ץ בתחילת השבוע - לאחר קריאת עמדותיהם של נתניהו וגנץ, הסתמנו תנאי פתיחה טובים בבג"ץ לפסילת נתניהו, בין במישרין (בדיון על מועמדותו) ובין בעקיפין (בקעקוע החוזה עם גנץ). הנשיאה חיות הכתיבה לוח זמנים מתוקתק, מבצעי, לדיונים משודרים, שיביאו לכל אזרח מעוניין שקיפות מלאה של גלגלי השעון במערכת הצדק, בהכרעה מהחשובות ביותר בתולדות העליון. חיות הניחה תשתית לחודש מאי מהפכני, שישלול מנאשם הקמת ממשלה, יבטל הסכם לחלוקת השלטון בינו לבין יריבו הראשי שהיה לסייענו וישלח את הכנסת לחפש מועמדים אחרים לראשות.

מנדלבליט, ברתיעתו מהבעת עמדה ערכית המתנערת חד-משמעית ממסירת ממשלה חדשה לידי נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ברח כדרכו מאחריות והשאיר אותה לחיות ולחבריה. נכונות מנדלבליט להכשיר את מועמדות נתניהו סיבכה את המצב אך לא גזרה עליו אבדון. ברוח סיכומו, היא יוצרת לבג"ץ קשיים אבל לא מניעה. זאת נוסחה המאפשרת ליועצים משפטיים לומר דבר והיפוכו ולקרוץ לגורמים המחליטיים להיפטר ממטרד. כאשר יהודה וינשטיין אמר על מינוי אלוף יואב גלנט לרמטכ"ל שהוא לוקה בקשיים משפטיים, אם כי לא עד כדי מניעתו, נתניהו נרמז ונבהל וביטל את המינוי. על עצמו, כמובן, אינו מחיל מסקנה דומה; בג"ץ ישקול לעשות לראש ממשלה מיועד מה שאותו ראש ממשלה עשה לרמטכ"ל מיועד.

ליבת טיעוניו של מנדלבליט מקצועית - פרשנותו לשאלת התאמת מועמדות נתניהו וההסכם עם גנץ לחוק, להלכות, לפסיקה ולכוונת המחוקק. זאת סמכותו, כמיטב כישוריו וגם אם עוזריו ומומחים אחרים במנגנון הכפוף לו חשבו אחרת. אבל מנדלבליט שם את הליבה במעטפת מקוממת, פוליטית וציבורית ונגזרת מחולשתו, כי עליונות טוהר המידות נסוגה בעיניו מפני שתי התפתחויות של החודשיים האחרונים - הבחירות השלישיות, שהסתיימו כמו שתי קודמותיהן בתיקו, ומשבר הקורונה.

בכך מאמץ מנדלבליט את קו נתניהו-גנץ ומתחמק מחלקו-הוא בגלישה במדרון. אילו הביע עמדה חד-משמעית, פוסלת נאשם, בעת שהודיע על הגשת כתב האישום נגד נתניהו, בנובמבר אשתקד, היתה מוקמת ממשלה (קרוב לודאי בהסכם בין כחול לבן והליכוד ללא נתניהו) בדצמבר, בלי בחירות שלישיות ולפני הופעת הנגיף. אלא שאז התחנחן מנדלבליט, אמר שהנושא "תיאורטי", ודחף את המדינה לבחירות שעליהן הוא מקונן עכשיו. הוא אינו מסביר מדוע, גם אם מתקבלות טענת המשבר וההנחה שיימשך בחודשים הקרובים, טוב בעיניו שתוקם ממשלה לשלוש שנים - יותר מדי לחירום, פחות מדי לכהונת הכנסת.

לכל אורך 102 עמודי תשובתו לעתירות לכוד מנדלבליט בסתירות שבין שלושת תפקידיו. כפרשן החוק, הוא מכשיר, אם גם על תנאי, את נתניהו ואת החוזה עם גנץ. כתובע הכללי, שהעמיד את נתניהו לדין, הוא שב ומספר עד כמה האישומים חמורים ומבוססים. כראש מערכת האכיפה, הכוללת את הפרקליטות ואת המשטרה, הוא חרד לניגוד העניינים הטבוע בהשפעת הנאשם נתניהו, המשתלח בפרקליטים ובשוטרים, על המינויים התלויים ועומדים של פרקליט המדינה והמפכ"ל ועל הוועדה למינוי שופטים. מנדלבליט אף משרבב את עצמו, או את יורשו העתידי, בהזכירו שלקראת פרישתו בפברואר 2022 יתמנה יועץ משפטי.

לא שמנדלבליט ייעלב אם בג"ץ יחליט בניגוד לעמדתו; הוא את נפשו הציל. מבחינתו, אפריל הסתיים בקורת-רוח, עם הסיום בפועל של כהונת דן אלדד כממלא-מקום פרקליט המדינה, משמע גם קבורתה של פרשת הרפז שאלדד ניסה להחיות. מנדלבליט השתאה לנוכח חוצפתו של אלדד בפישפושו המחודש בזוטות הפרשה (למעשה, נגד המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר), בעת שאלדד עצמו חשוף לשאלה נוקבת עוד יותר, איך העז באוגוסט 2010 להסתיר משופט את העובדה שמסמך הרפז הועבר מלשכת הרמטכ"ל גבי אשכנזי - בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי מנדלבליט - ליועץ המשפטי וינשטיין. אלדד בוודאי יתגונן ויאמר שפעל לפי הנחיית הממונים עליו; הסבר בעייתי מצד נציג מערכת החוק.

לנוכח עמדת מנדלבליט, וערב הדיונים הרי הגורל בבג"ץ, אלה התרחישים האפשריים לשבועות הבאים:

תרחיש א': נתניהו וההסכם מוכשרים, מוקמת ממשלת נתניהו-גנץ. בג"ץ, בהכרעת רוב, גוער בנתניהו על ההתנהגות שהביאה להעמדתו לדין, אך מאשר את כשירותו להרכבת ממשלה. סעיפים מרכזיים בהסכם שורדים את מסננת בג"ץ. תהליך ההצבעה על הצעת חוק יסוד הממשלה הדו-ראשית והדו-גושית מושלם שעות לפני חצות, 7 במאי, וחתימות יותר מ-60 ח"כים התומכים בנתניהו מעבירים את מועמדותו להרכבת הממשלה לנשיא ריבלין. למחרת, או לכל המאוחר ב-9 במאי, מקצה הנשיא לנתניהו שבועיים להרכבת ממשלה. הם מסתיימים ב-23 בחודש, יום לפני פתיחת משפטם של נתניהו, שאול אלוביץ וארנון מוזס בבית המשפט המחוזי בירושלים.

תרחיש ב': נתניהו מוכשר, ההסכם (או עיקרו) נפסל, נתניהו משיג 61 חתימות בלי גנץ, ריבלין מטיל עליו את ההרכבה וכו'.

תרחיש ג': נתניהו מוכשר, ההסכם נפסל, שום ח"כ אינו משיג 61 חתימות, הכנסת מתפזרת, בחירות רביעיות.

תרחיש ד': נתניהו נפסל כבר בתום הדיון בבג"ץ ביום ראשון, הדיון בעתירות נגד ההסכם מתייתר. נשארים ארבעה ימים עד כלות ה-7 במאי.

תרחיש ה': נתניהו וההסכם נפסלים בתום שני ימי הדיונים. שלושה ימים עד 7 במאי.

תרחישים ד'-ה', המשך משותף: במפלגות השונות מעריכים שפסילת נתניהו בבג"ץ מבשרת פסילה דומה גם בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, בראשות השופט ניל הנדל - אחד משופטי ההרכב בבג"ץ, ולצורך זה ההנדל הכי חשוב, אף יותר מיועז. מכאן שרשימת הליכוד בבחירות לא תוכל להופיע עם נתניהו כמועמד לראשות הממשלה בתום הבחירות ובמגמה לניצול הרוב שהיא מקווה להשיג להתגברות על הפסילה.

תרחיש ו': לאור שני התרחישים הקודמים, 61 חברי-כנסת מנסים להסכים על מועמדות אחד מהם, שאינו נתניהו ואינו גנץ, כדי להרכיב ממשלה ולמנוע בחירות. בין האפשרויות, מציאותיות יותר או פחות: יאיר לפיד וגדעון סער, לחוד או ביחד. גנץ, יו"ר הכנסת אם לא יתפטר (כי לא יימצאו 90 ח"כים לפטרו), יידרש להסביר מדוע לא יתמוך באחד מהם - האמנם דיבוריו על אחדות וקורונה, להנמקת בגידתו בבוחריו, היו רק מסכה על פני שאפתנות אישית. ח"כים העשויים להיפלט מרשימת הליכוד יתבקשו לנקוב במחיר העתקת נאמנותם. ביניהם: גדי יברקן, פטין מולה, יפעת שאשא-ביטון.

תרחיש ו' משופר: כדי להרוויח שבועיים ולהרחיק את מועד ההכרעה מה-7 במאי ל-23 בו, מושג רוב לשינוי בסעיף 13 (ג) לחוק יסוד הממשלה. בנוסח הנוכחי, מי שמצליח להרכיב את הממשלה עומד בראשה. המשמעות היא שתמיכת ה-61 באחד הח"כים, בשבוע הקרוב, תקבע אותו ולא אחר כראש הממשלה המיועד, אף שאינה ערובה להצלחתו, כפי שהמלצת 65 ח"כים על נתניהו באפריל אשתקד ו-61 על גנץ לפני חודשיים לא תורגמה להרכבת ממשלה.

לכן יתוקן סעיף 13(ג) עוד לפני ה-7 במאי, באופן שייאמר בו, "מרכיב הממשלה יעמוד בראשה, זולת אם המרכיב יציע, בהסכמת הנשיא ו-61 ח"כים, שח"כ אחר יעמוד בראש הממשלה". למשל, לפיד משיג 61 ח"כים להטלת ההרכבה עליו, כי ביניהם גם חברים ברשימת הליכוד, כגון סער ועוד חמישה, בתנאי שבמרוצת השבועיים שלאחר שהנשיא יטיל עליו את ההרכבה יתכנסו מוסדות הליכוד ויבחרו מועמד לראשות הממשלה - סער או מי שיתמודד נגדו - ולניהול מו"מ על הרכבת ממשלה משותפת. רק בסוף המיקוח יתברר אם יש ממשלה ומי יעמוד בראשה, לבדו או בתורנות.

הנקודה המכרעת בכל התרחישים היא מועמדות נתניהו. אם היא תיפסל בבג"ץ, יופשר הקיפאון במפה הפוליטית. יבשות יינתקו ממקומן ואיים יוצפו. פרישת שליש מכחול לבן תקים סיעה חדשה. ש"ס ויהדות התורה ישתחררו מהשדה המגנטי של הליכוד וינועו לעבר האופק התקציבי. נפתלי בנט ישקול את סיכוייו להישאר שר ביטחון בממשלה שהליכוד אינו במרכזה.

ההחלטה הסופית, איזה תרחיש יתממש, תושאר לפוליטיקאים, בלי בחירות נוספות או שוב בעקבותיהן; אבל רק אחרי שהנשיאה חיות ועשרת חבריה יפסקו, ביומיים-שלושה הראשונים של השבוע, אם נתניהו והחוזה השערורייתי שלו עם גנץ כשרים או פסולים. ובמלים אחרות: שגרה או מהפכה.