היועמ"ש לבג"ץ: אין מניעה משפטית בהטלת הרכבת הממשלה על נתניהו

מנדלבליט הגיש את חוות דעתו בה טען כי העתירה נגד יכולתו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה מעוררת קשיים, אך ללא סתירה משפטית. היועמ"ש סבור כי קיימים קשיים גם בהסכם הקואליציוני אולם בשלב זה אין לפסול אותו או חלקים ממנו. הדיונים בעתירות ייפתחו ביום ראשון

צילום: מחאת הדגלים השחורים

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט הודיע היום (חמישי) לבג"ץ כי הטלת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו מעוררת קשיים - אך אין מניעה משפטית. מנדלבליט הגיש את חוות דעתו לקראת הדיון בבית המשפט העליון בעתירות נגד הסוגייה ונגד ההסכם הקואליציוני, שיתקיימו בימים ראשון ושני.

"לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, כמו גם עמידתו בראשות הממשלה, אכן מעוררת קשיים משמעותיים, במישורים שונים", נכתב בעמדת היועץ. "פסיקת בית המשפט הנכבד שבה והדגישה, לאורך שנים ארוכות, את חשיבות ההקפדה על טוהר המידות בקרב נבחרי הציבור. כתב האישום שהוגש נגד המשיב 2 (נתניהו - ד"ד) חמור ביותר, ומייחס לו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, שאותן עבר, לכאורה, בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל".

לקריאת מסמך התשובה המלא של היועמ"ש

"הטלת תפקיד הרכבת הממשלה מעוררת קשיים משמעותיים, במישורים שונים". מנדלבליט (צילום: שלומי גבאי)

בכתב התשובה נכתב כי "עמידתו של נאשם בפלילים בראשות הממשלה, אשר בין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת, מעצימה קשיים אלו. זאת בפרט לנוכח התבטאויות חריפות של המשיב 2 נגד מערכת אכיפת החוק, תוך הטלת דופי אישי בגורמים שונים הפועלים במסגרתה, ובשים לב להשלכות האפשריות של התבטאויות שכאלה - מצדו של הגורם הבכיר ביותר בהיררכיה השלטונית - על אמון הציבור במערכות החוק והמשפט".

"עם זאת, במכלול השיקולים הצריכים לעניין, היועץ המשפטי לממשלה סבור כי אין בקשיים המשמעותיים הקיימים כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא כי רוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שהמשיב 2 יעמוד בראשה", נקבע.

באשר לטענות כי האישומים נגד נתניהו מציבים אותו בניגוד עניינים, היועמ"ש סבור כי יש בהן ממש - אך כי המסקנה אינה פסילתו של נתניהו מלכהן כראש ממשלה, אלא יצירת הסדרים ספציפיים שימנעו ממנו לעסוק בעניינים מסוימים. "הגם שכהונת המשיב 2 אינה פסולה כשלעצמה, היא תהיה כפופה למגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק. עמידתו של המשיב 2 לדין היא עניין אישי מובהק, שעלול להשפיע, למצער למראית עין, על שיקול דעתו ככל שיידרש לטפל בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק, ובכלל זה בהחלטות בנוגע למינויים של בעלי תפקידים במערכת אכיפת החוק, ובהחלטות כלליות אחרות בנוגע למערכת אכיפת החוק. בהקשר לכך ניתן להזכיר התבטאויות חריפות של המשיב 2 נגד מערכת אכיפת החוק, אשר תומכות בצורך הקיים ממילא בהסכם ניגוד עניינים ברור בעניין זה".

"התבטאויות חריפות נגד מערכת אכיפת החוק". נתניהו (צילום: אתר רשמי, דוברות הכנסת - עדינה ולמן)

בנוגע להסכם הקואליציוני סבור היועמ"ש כי בשלב זה אין לפסול את ההסכם או חלקים ממנו. "ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים, צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו, ועל רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם", נכתב בתגובה. "מכל מקום, היועמ"ש מצא להציב 'תמרורי אזהרה' ברורים ביחס לחלק מהוראות ההסכם וליישומו בהמשך הדרך, אף אם לעמדתו אין מקום לפסילת ההסכם כולו או פסילת חלק מהוראותיו".

בעמדתו ציין המנדלבליט כי "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים. ואולם, במצב הדברים הנתון, עמדת היועמ"ש היא כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות, אינו מבסס עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".

ככלל, נכתב בעמדתו של היועמ"ש, ישנו קושי בשינוי חוקי יסוד כדי לעגן הסכם פוליטי ספציפי. "חוק היסוד אמור לשקף את ערכי היסוד, ועקרונות משטריים קבועים שהם התשתית היציבה לפעילותן של רשויות המדינה", נכתב בתגובה לבג"ץ. "שינוי חוקי היסוד, לפי צרכים פוליטיים פרטניים וממוקדים, והפיכתם של אלה להסדר נורמטיבי כללי במסגרת חקיקת יסוד, עלול להשליך על איתנות המבנה החוקתי של ישראל".

עוד ציין מנדלבליט כי סעיפים רבים בהסכם מחלישים את כוחה של הכנסת מול הממשלה. הוא מונה את הסעיף שמונע קידום חקיקה שאינה קשורה לקורונה בחצי השנה הראשונה להסכם, אלא בהסכמת נתניהו וגנץ, בסעיף שמגביל את היכולת לבחור ראש ממשלה חלופי בהצבעת אי אמון, בהסכמה שלא למנות נציג אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים, בהקצאת ועדה אחת בלבד בכנסת לראשות נציג אופוזיציה ובאפשרות להאריך את כהונת הממשלה גם אם לא תצליח להעביר תקציב.

"אינו בסיס לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מרה"מ למלא את תפקידו" (צילום: אתר רשמי, פול)

היועמ"ש מבקר בחריפות את הסעיף שקובע כי לא יבוצעו ב"תקופת החירום" מינויים בכירים הדורשים את אישור הממשלה - בייחוד פרקליט מדינה ומפכ"ל משטרה קבועים - וכי בתקופה זו תוארך כהונתם של ממלאי המקום הזמניים. במשרד המשפטים הי המי שכינה את הסעיף הזה "סעיף דן אלדד", על שם ממלא מקום פרקליט המדינה.

לדברי מנדלבליט, הסעיף עשוי לפגוע ביכולתם של בכירי מערכת אכיפת החוק לפעול בעצמאות, שכן יהיו תלויים בפוליטיקאים שיאריכו את כהונתם בכל כמה חודשים. הוא מוסיף עוד כי ההסכם סותר לכאורה את חוק שירות המדינה, שקובע כי בהארכת כהונת ממלא מקום מעבר לחצי שנה, יש צורך באישור היועמ"ש.

סעיף נוסף שזוכה לביקורת משמעותית הוא זה שקובע כי ח"כ אסנת הילה מארק תהיה אחת מנציגות הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. הילה מארק מוצבת במקום ה-38 ברשימת הליכוד, ותיכנס לכנסת רק באמצעות החוק הנורווגי. המשמעות היא שאם שני שרים של הליכוד יתפטרו מתפקידם, היא תידחק החוצה מהכנסת - ומהוועדה.

"עניין זה מעורר קשיים ניכרים", נכתב. "בחירת ח"כ שניתן להחליט כי הוא מסיים את כהונתו בכנסת וכפועל יוצא פוקעת חברותו בוועדה, במצב דברים בו שרים או סגני שרים יתפטרו מתפקידם ויחזרו לכהן, מעמיד את חה"כ חבר הוועדה במצב בעייתי אשר עלול לפגוע בעקרונות של עצמאות ואי-תלות, כמתחייב מחבר הוועדה. ברי, אם כן, כי יש ליתן את הדעת אף לעניין זה המעוגן במסגרת ההסכם".

הכנסת לבג"ץ: "אין מקום להתערבות"

הכנסת הגישה היום את עמדתה לבג"ץ, לפיה אין היא סבורה שיש מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה של חברי הכנסת לתת אמון בממשלה - גם אם הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה העומד בראשה. עוד נטען כי "מדובר בהחלטה פוליטית במהותה, אשר מתקבלת על בסיס מנעד רחב ביותר של שיקולים, ועל כן אין מקום שבית המשפט ייכנס לשדה פוליטי זה ויערוך בעניינה ביקורת שיפוטית".

באשר להסכם הקואליציוני הובהר בתגובה כי הוא קובע שינויים משטריים משמעותיים שהמקום לבחון אותם הוא בכנסת בשלבי חקיקתם, ואין מקום להתערבות בטרם הסתיים הליך החקיקה. על פי עמדת הכנסת, "באשר לסעיפי ההסכם שמשנים את האיזונים בין הכנסת לבין הממשלה (כגון: הקפאת חקיקה לתקופה של חצי שנה והרכב ועדות הכנסת) נדרש ליבון נוסף, אך גם בעניין זה אין מקום להתערבות שיפוטית. יש לבחון את הדברים בשלב היישום שלהם, ולאחר שיתקבלו ההחלטות המהותית בכנסת בסוגיה זו".

התנועה לאיכות השלטון: "מצב עניינים מביש"

התנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות לבג"ץ, מסרה כי "דומה כי היועץ המשפטי, אשר עשה כל שביכולתו על מנת שלא להדרש לעניין זה, מוסיף לנסות ולהסתתר מאחורי מילים עמומות ותיאורי מצב תיאורטיים. המציאות היא כאן ועכשיו, והמציאות הכואבת הזו היא שבעוד כמה ימים בראשות ממשלת ישראל יעמוד אדם שבבוקר ישב על ספסל הנאשמים ובערב ינהל את ישיבות הקבינט מדיני-בטחוני. לא ברור לנו על אילו נסיבות קונקרטיות עתידיות מדבר היועץ המשפטי לממשלה, ובוודאי לא ברור לנו מה יכול להיות חמור יותר ממצב עניינים מביש זה, בו נאשם בנטילת שוחד מבקש להרכיב ממשלה".

עוד נמסר מהתנועה לאיכות השלטון כי "טענתו של היועץ המשפטי כי רק בעתיד יש לבחון את ההסדרים החמורים הקבועים באותם הסדרים, מלמדת על חששו הכבד להתמודד עם המציאות שבה משתלטת הממשלה על הכנסת ומשנה את שיטת המשטר הישראלית, בחסות 'מצב החירום' של ימי הקורונה אשר עושה שמות בדמוקרטיה הישראלית. צר לנו מאוד שזוהי תגובתו של מי שאמון על שמירת החוק במדינת ישראל ועל ההגנה על האינטרס הציבורי. אני סמוכים ובטוחים שבית המשפט הנכבד יתערב ויקבל את העתירות".

יו"ר התנועה, ד"ר אליעד שרגא" אמר כי "היועץ שמבית מדרשו יצאו שלושה כתבי אישום חמורים, נותן יד לתגובה מתחמקת שכזו. זה לא יעלה על הדעת. לא ייתכן שהאיומים והלחצים של אלה שמנהלים מסע דה-לגיטימציה נגד מערכת אכיפת שלטון החוק ישאו פרי".

כחול לבן: העתירות מסכלות את רצון הבוחר

שלשום הגישו את תגובותיהן לעתירות סיעות הליכוד וכחול לבן. כצפוי, הן תמכו בהסכם ובהטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, חרף כתב האישום שהוגש נגדו בעבירות של שוחד, מרמה והפרת האמונים. בתגובת כחול לבן נכתב כי התערבות בשאלת כשירותו של נתניהו, תוסיף בפועל תנאי שאינו מופיע בחוק לכשירותו של חבר כנסת להרכיב את הממשלה. אף שבכחול לבן סבורים כי הדבר נמצא בתחום סמכותו של בית המשפט העליון, לדבריהם מהלך כזה עשוי "לסכל את רצון הבוחר ולפגוע בזכות היסודית לבחור ולהיבחר".

כחול לבן, המיוצגת על ידי עורכי הדין שמעון בראון וערן מרינברג, כתבה עוד כי מול רצון הבוחרים אכן עומדים "שיקולים של אמון הציבור ברשות השלטונית ובשלטון החוק, טוהר המידות, חומרת העבירות והקושי הפרקטי בתפקוד ראש ממשלה הנאשם בפלילים". אולם, כנגד השיקולים הללו "יש לשקול גם את הנסיבות המיוחדות בהן נמצאת מדינת ישראל בימים אלו אשר מהוות משקל נגדי כבד".

עוד בוואלה! NEWS

התשובה המתגרה של נתניהו לעתירות: ניגוד העניינים של הנשיאה חיות - כמו שלי

לכתבה המלאה

לאור המשבר הפוליטי המתמשך, משבר הקורונה והשלכותיו הכלכליות וחוסר הוודאות המשפטי בסוגיה, סברו בכחול לבן כי "בעת הזו" מתחייבת הקמת ממשלת חירום ואחדות לאומית כאמור בהסכם הפוליטי - ולפיכך יש לדחות את העתירות.

באשר להסכם עצמו נטען בתגובת כחול לבן כי על בית המשפט העליון לנקוט משנה זהירות בהתערבות בהסכמים פוליטיים, "תוך הקפדה יתרה על עקרון הפרדת הרשויות". המפלגה ביקשה לדחות את העתירות נגד ההסכם, שוב, תוך הסתמכות משמעותית על מצב החירום. כך, נטען כי הסעיף שקובע כי במשך חצי שנה לא תקודם כל חקיקה שאינה קשורה למשבר הקורונה אמנם כובל את שיקול דעתה של הכנסת, אך משאיר אפשרות לקדם חקיקה בהסכמה בין נתניהו וגנץ, והוא מוגבל ל"תקופה קצרה ביותר ומידתית בנסיבות העניין".

הדיונים ייפתחו בשבוע הבא. בג"ץ (צילום: אתר רשמי, פול)

בתגובת הליכוד נכתב כי העותרים שמבקשים למנוע מנשיא המדינה להטיל את נתניהו את הרכבת הממשלה, הוא ניסיון "לבטל במחי יד את רצון העם", וכי מהלך כזה חייב להסתמך מפורשות על חוק. ואולם, אין הוראת חוק מפורשת האוסרת את הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים.

"המשוכה החוקתית, שבפניה ניצבים העותרים גבוהה הרבה יותר", נכתב בתגובה, "שכן לא רק שאין בנמצא הוראה חוקתית כאמור, אלא שבחוק יסוד: הממשלה קיימת הוראה חוקתית מפורשת המאפשרת לראש ממשלה, שתלויים ועומדים נגדו כתבי אישום בעבירות שיש עימן קלון, להמשיך ולכהן בתפקידו עד למעוד שבו הוא הורשע והכנסת החליטה ברוב ל חבריה להעבירו מכהונתו או שפסק הדין נעשה חלוט". עוד צויין בתגובה הסעיף לחוק יסוד הממשלה שמסדיר את ניהול המשפט בכתב אישום שהוגש נגד ראש ממשלה לפני שהחל לכהן בתפקיד, ומכאן לטעמם נלמד שכתב האישום אינו מונע גם את הטלת הרכבת הממשלה על נאשם.

בליכוד טוענים עוד כי "הלכת דרעי-פנחסי", שקבעה כי על ראש הממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום חמור, אינה חלה על ראש ממשלה הנאשם בפלילים. עוד נטען כי גם "הלכת רוכווברגר", שקבעה כי ראש עיר לא יכול לכהן תחת כתב אישום חמור, לא חלה גם היא על ראש ממשלה - שכן "אין להשוות בין היקף הפגיעה הדמוקרטית שמתבטאת בסיכול רצון הבוחר בבחירות כלליות, לעומת היקף הפגיעה שמתבטאת בסיכול רצון הבוחר ברשות מקומית".

"חקיקה למטרת אינטרסים של נאשם בפלילים"

עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת את העותרים, הביעה צער על החלטת מנדלבליט. "צר לי על עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר סבר כי יש לבחון את ההסכם הקואליציוני רק לאחר הוצאתו מן הכוח אל הפועל, היינו לאחר שיהפוך לדבר חקיקה בישראל. חקיקה אשר תשנה מן היסוד את עקרונות חוק יסוד הממשלה, וזאת למטרת השגת אינטרסים אישיים של נאשם בפלילים והכול תוך ניגוד עניינים חמור".

לדבריה, "איני סבורה שנכון היה להכניס לגדר שיקוליו של היועמ"ש את שיקולי 'התפשטות נגיף הקורונה' ואת העובדה שעברנו שלוש מערכות בחירות, בבואו לבחון את חוקתיותו של ההסכם הפוליטי. אנו סומכים ידינו על בית המשפט העליון שבקביעת ההרכב המורחב, ניכר כי מצא לנכון שלפנינו סוגייה משפטית עקרונית וחשובה ויפעל לשם עשיית הצדק".

"אני סבורה שהיסודות המשפטיים שהנחנו בעתירתנו, שהיא הראשונה והמרכזית שהוגשה בנושא, מצדיקים התערבות וקביעות שיפוטיות נורמטיביות גם בשאלה המרכזית הנוגעת לכשירות מועמדותו של נאשם בעבירות חמורות של שחיתות שלטונית, שנעברו בעת שכיהן כראש הממשלה, לשמש בתפקיד ראש ממשלת ישראל", הוסיפה.

(עדכון ראשון: 14:08)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully