בעקבות ההודעה על עזיבתו של שר הבריאות יעקב ליצמן את התפקיד, ומעברו למשרד הבינוי והשיכון, אמר הערב (שבת) לוואלה! NEWS מקורבו פרופ' זאב רוטשטיין, כי העזיבה מתקבלת ב"תחושה מעורבת". פרופ' רוטשטיין, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, אמר בשיחה ראשונה עם וואלה! NEWS כי הוא מגלה הערכה רבה כלפי השר, אולם השמיע בדבריו גם ביקורת מקצועית.
"התגובה הראשונה שלי זו תחושה מעורבת, בוודאי לא חד משמעית", אמר רוטשטיין. "מצד אחד, אני חושב שאירוע הקורונה הבליט את זה שמשרד הבריאות התנהג בפחות מקצועיות רפואית ממה שהציבור דרש ממנו. למרות שצריכה להיות הערכה רבה לפעילות של כל המשרד, כולל השר והמנכ"ל, שלא ישנו יותר מדי בלילות מדאגה אמתית מפני הלא נודע בקורונה".
פרופ' רוטשטיין הבהיר כי "אנחנו בישורת מסוימת שעושים בה אתנחתא וחוזרים לעבודה, אבל האפילה שליוותה את הווירוס הזה בהתנפלות על אירופה, ארצות הברית וישראל היתה לא ידועה, ורוב החכמים שמדברים היום מדברים אחר המעשה". מהצד השני, הסביר רוטשטיין, "הציבור אמר את שלו וראינו את זה, אנשים גם פחדו לדבר ולהתבטא". לדבריו, "היתה השתקה של מי שרצה לחשוב אחרת, והתוצאה היתה שחוסר ההתייעצות הרחבה שאפיינה את ניהול המשבר הנוראי הזה, היא כזאת שלכולם נשאר טעם לא טוב בפה וזה למרות הצעדים שנעשו".
עוד בוואלה!
פרופ' רוטשטיין מונה בידי ליצמן לעמוד בראש המרכז הרפואי הדסה ב-2015 על מנת לייצב אותו כלכלית לאחר שנקלע לקשיים קשים. מוקדם יותר השנה הוא מונה על ידו לעמוד בראש ועדת סל התרופות. עם זאת, לאורך השנים, כדרכו, לא היסס להשמיע כלפיו ביקורת. לדבריו, החלטת ליצמן לעזוב את משרד הבריאות "מאותתת שמשרד הבריאות זקוק לניהול מקצועי, אחר מניהול מיניסטריאלי רגיל". הוא הבהיר כי הוא אמנם לא יודע אם האיתות הזה יתקבל או לא בהרכבה הלא פשוטה של הקואליציה והממשלה הקרובה, "אבל הוא אמר את שלו - וגם הציבור". באשר לאפשרות שיוצע לו לשמש כשר בריאות מקצועי הגיב: "כפי שאמר בית המשפט העליון, איני עוסק בנושאים תיאורטיים".
בכיר אחר במשרד הבריאות אמר בשיחה לוואלה! NEWS כי הוא מברך את עזיבתו של ליצמן. "ברוך שפטרנו. הגיע הזמן להתחיל להבריא את מערכת הבריאות. הגיע הזמן להילחם באמת על מערכת הבריאות", אמר. הגורם הבכיר הוסיף כי "הגיע הזמן שאנשים שיושבים בהנהלת משרד הבריאות ומתווים את המדיניות הציבורית יהיו אנשים שאכפת להם מהמהות של לשבת במשרד הבריאות, שזה לשפר את הבריאות של האזרחים והמערכת, ולא יהיו עסוקים כל הזמן בנראות הציבורית של עצמם ובהתמכרות שלהם לתקשורת".
"אני מאמין שליצמן הגיע למשרד בכוונות מאוד טובות, עם המון רצון להצליח ולתת בריאות לכל עם ישראל. יש לו החלטות שלא נשכח אותם, יש לו רקורד מצוין בהרבה נושאים, אבל המערכה בקורונה פגעה בו פיזית וגם מהבחינה המקצועית", הסביר מנגד פרופ' רוטשטיין. "הוא נעקף ולא היה דומיננטי בקבלת ההחלטות וייצוג המשרד בפני הממשלה כולה". רוטשטיין הוסיף כי ההחלטה שלו מצביעה על כך שהוא ראוי להערכה על הסקת המסקנות, והבהיר כי "הברכה שלנו היא שיצליח בתפקיד החדש שהוא לוקח על עצמו".
בנימה אישית אמר מנכ"ל הדסה כי "כאחד שההחלטות של השר היו גם ברמה הפרסונלית שלו, יש לי הרבה דברים טובים להגיד עליו ואני מקווה שהוא זוכר ושיזכור גם הלאה 'לא ביישתי את הפירמה'". הוא ציין כי "הבחירה שלו בי, לפחות היום כשמסתכלים על ארבע השנים האחרונות על הדסה, היתה בחירה מוצדקת, כולל התמיכה שלו במשברים בשנים האחרונות". הוא הוסיף כי "אני זוכר לו מאוד לטובה את המילים הטובות. אומרים עליי שאני מקורבו וזה קצת מטעה, אבל היו לנו יחסים מיוחדים ואני מקווה שהם ימשיכו גם הלאה למרות שאנחנו לא משתייכים לאותו ציבור".
פרופ' רוטשטיין ציין כי יש לזכור את הרפורמות שהוביל ליצמן בכהונתו. "טיפולי השיניים לצעירים ונוער, הדאגה לתקציבי הבריאות, שהוא היה מהבחינה הזאת אופוזיציונר לא קטן מול הדחיפות של האוצר. צריך לזכור את סל הבריאות שגדל בחצי מיליארד שקל בשנה, ועוד הרבה נושאים שהוא קידם בבריאות - כי הוא בא לדאוג לה נטו", הסביר. "אני מקווה שבדברי ימי ההיסטוריה הוא יירשם כשר שעשה".
מוקדם יותר הערב, השר ליצמן הודיע לנתניהו על החלטתו הסופית לעזוב את התפקיד, לאחר שנפגש עם האדמו"ר מגור, המנהיג הרוחני שלו. לפני סוף השבוע, הביע האדמו"ר תמיכה עקרונית בעזיבה של ליצמן את התפקיד. עם זאת, דרשו ליצמן והאדמו"ר כי תפקיד שר השיכון יורחב ויכלול את מנהל התכנון.
באשר להתפתחויות הפוליטיות שייגרמו בעקבות העזיבה של ליצמן, אמר פרופ' רוטשטיין כי "בריאות זו בעיה קשה מאוד בשיטת הממשל בישראל. בדרך כלל שרי הבריאות לא באו מהמפלגה הגדולה אלא ממפלגה קואליציונית, בתחום הזה מאוד קשה כשאתה מתחרה על סדר היום הציבורי, הביטחון והחינוך, לקבל את התקציב הראוי". רוטשטיין הסביר כי "התוצאה היא שבשנים האחרונות המערכת התייבשה מבחינת המשאבים שלה, והיתה פחות מוכנה לאסונות של הקורונה".
לדבריו, המערכת הפכה "למערכת ששופכים עליה שבע ספרות של כספים כדי שתצליח להתמודד". הוא אמר כי מערכת הבריאות צריכה להיות נושא חשוב מאוד גם במרכיבים הקואליציוניים של המדינה, וגם בסדר יום של המשרדים האחרים כמו משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. "לא מובילים רק בטנקים ובמשרד החינוך. הבריאות של כולנו היא נכס יקר מאוד שחשוב לשמור עליו", סיכם.