משמרות המהפכה מנצלים את הקורונה כדי לבסס את אחיזתם באיראן

איראן היא אחת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מנגיף הקורונה. נכון להיום, המספר הרשמי הוא 5,650 מתים וכמעט 90 אלף נדבקים. לפי ההערכות, הנתונים האמיתיים גבוהים בהרבה, ואלו טושטשו בניסיון להמעיט מחומרת המצב וגם בשל היעדר יכולת לזהות את כל הקורבנות מהווירוס.

חרף זאת, לא לקח לאיראן זמן רב עד שהיא חזרה פחות או יותר לשגרה, פתחה מחדש עסקים וביטלה מגבלות נסיעה. לא כי היא הצליחה לבלום את המגיפה, או שנוכל לדעת זאת לבטח, אלא שהיא לא יכולה להרשות לעצמה סגר דומה לזה שננקט במדינות רבות בעולם, וגם באזור, לאור המצוקה הכלכלית שלה והחשש מזעם ציבורי אם היא תחריף עוד יותר.

מי שלא היססו לנצל את המשבר לטובתם האינטרסים שלהם הם משמרות המהפכה, שמציגים את עצמם כמגני האומה בתקופה הזו, עם רוח דומה לזו שנשמעה בימי המלחמה האיומה עם עיראק בשנות ה-80. יום הצבא האחרון, שמצוין מדי שנה כדי לפאר את ההישגים הטכנולוגיים של הרפובליקה האסלאמית, הוקדש לצוותים הרפואיים ולציוד הרפואי. מכונות ההנשמה החליפו את הטילים, לפחות באופן פומבי.

אין זה אומר שהמשטר זנח את יתר עיסוקיו היומיומיים. עד לשבועות האחרונים, הומטרו עשרות רקטות על בסיסים ברחבי עיראק, שבהם שהו כוחות אמריקניים, ובאחת התקריות נהרגו שני חיילים אמריקנים וחיילת בריטית. בשונה מתקרית דומה בדצמבר, שבה נהרג חייל אמריקני בנסיבות דומות, וזו התגלגלה עד לחיסולו של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני, בחרה ארצות הברית להגיב באופן מתון ותקפה מחסני נשק של גדודי חיזבאללה, המיליציה העיראקית החזקה ביותר שהואשמה באחריות לירי.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, על פי הדיווחים, חשש שתגובה קשה מדי נגד איראן בזמן שהיא נאבקת בקורונה תציג את אמריקה באור שלילי. הוא אולי חשש מסבב אלימות נוסף, כמו זה שאפיין את תחילת השנה והסתיים עם שיגורי טילים מאיראן על בסיסים בעיראק. מאז, הטון המפויס יחסית, שכלל הצעה לסיוע לאיראן שדחתה אותו והתנתה אותו בהסרת הסנקציות, התחלף באיום להשמיד ספינות איראניות אחרי התגרויות בצי האמריקני במפרץ.

אחד הספיחים שהיה לסבב הלחימה האחרון עם ארצות הברית היה הפלתו בשוגג של מטוס הנוסעים האוקראיני בידי משמרות המהפכה, שניסו לטייח זאת בתחילה ועוררו זעם ציבורי רב. אך זה נראה כמו היסטוריה רחוקה מאוד כעת, והכוח, הנתון למרותו של המנהיג העליון עלי חמינאי, ניצל את משבר הקורונה כדי לבסס עוד יותר את השפעתו על הרפובליקה האסלאמית, תוך שהוא נוטל על עצמו מיזמים אזרחיים כמו בתי חולים ואוכף את אמצעי הסגר המצומצמים שהטיל המשטר. מי שנחלש עוד יותר, כפועל יוצא, הוא הנשיא חסן רוחאני וממשלתו, שהואשמו בתגובה מאוחרת להתפשטות הווירוס.

ההשתלטות של משמרות המהפכה על המרחב האזרחי מגיעה בזמן שהם טרם התאוששו מחיסולו של סולימאני, שפיקד על פעילויות המיליציות ברחבי המזרח התיכון, וכמה ממפקדיו ולוחמיו נדבקו בקורונה. הווירוס פגע קשות ברווחי משמרות המהפכה המחזיקים בשליטה על מגזרים רבים בכלכלה האיראנית, ועל הדרך גם ביחסיהם עם המיליציות.

גורמי מודיעין אמריקניים ואירופיים אמרו לוושינגטון פוסט שמשמרות המהפכה נאלצו לצמצם את פעילותם גם בסוריה והם פנו למיליציות הנאמנות שלהם עבור סיוע כספי, לאור הצניחה במכירה והברחה של נפט, וקריסת המחירים, מקור ההכנסה העיקרי שלהם. כמה מהן לא התלהבו מכך. "אין להם הרבה מזומנים לחלק", אמר גורם מודיעיני לעיתון האמריקני. חיזבאללה ומיליציות אחרות התבקשו אף לאסוף תרומות ולהעביר אותן בחזרה לטהראן.

ובעוד שהתחזיות צופות ירידה של 15% בתמ"ג האיראני, ולמרות בקשה להלוואה של חמישה מיליארד דולר מקרן המטבע העולמית - שלא תצא לפועל בשל איומי ממשל טראמפ - אושרה תוספת כספית לתקציב הביטחון. חלק מהכסף ילך ישירות למשמרות המהפכה ולמיליציית הבסיג' שלו, שהונחו על ידי חמיאני לחלק סיוע לאזרחים וחבריהם אף גויסו למפעלים לייצור מסיכות וציוד רפואי.

על אף הלחץ הכלכלי והמתיחות האפשרית עם שלוחותיהם במזרח התיכון, התקיפות האחרונות שיוחסו לישראל בסוריה, הפגישה של שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף עם נשיא סוריה בשאר אסד והשיגור המוצלח של לוויין צבאי לחלל מעידים שאין שינוי באטמוספירה, לפחות כרגע. אלו שקיוו לקריסת המשטר או לשינוי דרמטי במדיניות שלו לאור המציאות החדשה והקשיים הרבים שלו, ייאלצו להמתין שוב, למשבר הבא. ניכר שהגורמים המרסנים במשטר נדחקו עוד יותר הצדה לטובת אלו הרואים בעימות עם ישראל וארצות הברית, בין אם ישיר או עקיף, מטרה מרכזית.

"בדומה למצבי חירום קודמים, כגון התמודדות עם שיטפונות ורעידות אדמה, מתאפיין גם משבר הקורונה במעורבות גוברת של משמרות המהפכה בניהול המשבר", אמר ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. "זה משרת היטב את האינטרס של הארגון להעצים את מעורבותו הכלכלית והפוליטית בענייני המדינה תוך ניצול חולשת הממשלה ולשמר בידיהם עוצמה פוליטית במאזן הכוחות הפנימי באיראן, בעיקר בהתמודדות מול הנשיא, ולשפר את דימויים הציבורי, שנפגע קשות בשל דיכוי המחאות העממיות בשנתיים האחרונות ובהפלת המטוס האוקראיני".

לדבריו, זה ישמש את משמרות המהפכה לטובת "שיפור יעילותו ואת מידת שליטתו בציבור בתרחיש אפשרי של חידוש גל המחאה".

אנקדוטה מהשבוע שעבר יכולה לספר על המתיחות בין משמרות המהפכה לבין הממשל האזרחי. אחרי שמפקד משמרות המהפכה גנרל חוסיין סלאמי הציג מכשיר שלכאורה יכול לזהות את הנגיף ברדיוס של מאה מטר, בסגנון המכשיר שהבטיח השר לשעבר איוב קרא להביא מרוסיה, מיהרו במשרד הבריאות להבהיר כי המכשיר לא נוסה או קיבל אישור רשמי.

למרות הלעג על סלאמי, הוא נכח השבוע בעת השיגור המוצלח של הלווין נור-1, שבניגוד לפעמים האחרונות, לא נחל כישלון והצליח להגיע למסלולו. ארצות הברית, ישראל ואף מעצמות אירופה שמנסות להציל את הסכם הגרעין, או מה שנותר ממנו, גינו בחריפות את הניסוי שבו הן רואות כסות לפיתוח תכנית הטילים ואמצעים שיאפשרו לשאת ראשי קרב גרעיניים. עולם כמנהגו נוהג, גם בימי הקורונה.