פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "פגיעה כמעט בכל מקום בגלובוס": האיום שמאחורי שיגור הלוויין האיראני

      טהראן מתהדרת בהשגת יכולת נוספת בתחום החלל, אולם מומחים סבורים כי יש להאזין למוזיקה שמלווה את ההכרזות על שיגור לוויין הצילום: טילים שמסוגלים להגיע לישראל, חסות צבאית מוחלטת, וניסיונות התגרות בארה"ב כדי להסיט את תשומת הלב מהבוץ הכלכלי ומהתפשטות הקורונה

      "פגיעה כמעט בכל מקום בגלובוס": האיום שמאחורי שיגור הלוויין האיראני
      צילום: רויטרס

      מאמצי טהראן להיכנס למועדון החלל האקסלוסיבי בו חברות מספר מצומצם של מדינות, באו לידי ביטוי השבוע עם הכרזתם על שיגור לוויין הצילום "נור" לחלל. השיגור בא בצל המתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן, שממשיכה לשקוע בבוצה הכלכלי ולהתמודד עם התחלואה הגוברת בנגיף הקורונה בשטחה. בעוד שבעולם מנסים להבין אם אכן מדובר בשיגור מוצלח כפי שאיראן הכריזה, מומחים קוראים להאזין דווקא למוזיקה שעולה מההצהרה.

      גורמים במערכת הביטחון בישראל אומרים כי מוקדם מדי לשפוט את הפרסומים על אודות השיגור, אך הם אומרים כי ממשיכים לעקוב אחר מסלול הלוויין. במקביל, מומחי חלל סבורים שאם איראן אכן הצליחה במשימתה, היא תמהר להראות שעשתה זאת.

      שיגור הלוויין נור של איראן, 22 באפריל (רויטרס)
      "טילים שיכולים לפגוע כמעט בכל מקום". שיגור הלוויין נור (צילום: רויטרס)

      אלא שלא יכולת הצילום היא זו שצריכה להטריד. "עד היום הם שיגרו קופסה שהייתה בחלל משהו כמו חודש עם מכשיר רדיו שצפצף ומת", הסביר פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל בישראל. הוא העריך כי "לא מדובר במהלך שישפיע בטווח הזמן הקצר על ביטחון מדינת ישראל. לא צפוי שהרזולוציה תהיה דומה למה שניתן לקנות בשוק החופשי. המשמעות העיקרית היא יותר לגבי הטיל ששיגר אותו. המשמעות היא שהם יכולים להגיע כמעט לכל המקום בגלובוס".

      טל ענבר, שעמד בראש המרכז לחקר החלל במכון פישר ונמנה עם מייסדי אגודת החלל הישראלית, סבור שיש להתייחס ללקיחת האחריות הכוללת בידי משמרות המהפכה לשיגור, בעוד שעד כה הסתפקו האיראנים בכסות אזרחית לפעילות החלל שלהם. "אפשר ללמוד מכך על מה שקורה אצל האיראנים", אמר. על כל פנים, הוא קרא "שלא להתרגש יותר מדי מההכרזות מטהראן".

      נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בחתימה על הסיוע הכלכלי בבית הלבן בוושינגטון, ארצות הברית. 24 באפריל, 2020 (רויטרס)
      "התגרות כדי להעלות מוראל". נשיא ארה"ב טראמפ (צילום: רויטרס)

      לעומתו, ד"ר יואל גוז'נסקי חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, סבור שדווקא בעת הנוכחית, ברקע ההתנגשויות החוזרות בין איראן לארצות הברית, האחרונה שבהן השבוע במפרץ, מדובר בהתגרות שאין להתעלם ממנה. "זו אסקלציה", אמר. "אנחנו רואים מתיחות מאוד גדולה וחילופי דברים מאוד קשים בין טראמפ ופומפאו על איראן. גם רוחאני ומשמרות המהפכה איימו על ספינות אמריקניות. ארצות הברית מאוד רגישה לשיגורים האלה, ולפי דיווחים היא אף ניסתה לעכבם ולשבשם".

      "צילום? זו יכולת שכולם יכולים לקנות, כולם מצלמים את כולם היום", הוא הוסיף. "העניין הוא ההתרסה. ההצהרה. זו פעם ראשונה שהם מדברים על לוויין צבאי. הם מודים שיש לו שימושים צבאיים ומעבר לכך היכולת של הטיל והמשגר".

      לדברי ד"ר גוז'נסקי - יש למקד את תשומת הלב במשגר. "איראן איימה השבוע וגם היום עם יכולות הטילים שלה והאמצעים שברשותה, היא נוהגת לנפנף בחרב הזו", אמר. "אני גם הייתי נותן משקל לכך שהם הצליחו לעשות את זה למרות כל השיבושים שהם טוענים שמנסים לחבל להם. אחרי שיגורים כושלים בשנים האחרונות, הנה - יש שיגור שלכאורה הצליח".

      ד"ר יואל גוז'נסקי (אתר רשמי , באדיבות המצולם)
      "זו אסקלציה". ד"ר יואל ג'וזנסקי (צילום: באדיבות המצולם)

      אלא שלא רק ארצות הברית נכנסת למשוואה. לדברי ד"ר גוז'נסקי, איראן שנאנקת תחת קשיים כלכליים ואף סירבה לאחרונה לסיוע מהאמריקנים בהתפרצות הקשה של נגיף הקורונה בשטחה, נדרשת למעשה למאבק תודעתי. "גם הכלכלה וגם הקורונה, יש כאן הכול ביחד", אמר. "זה ניסיון של המשטר להראות 'הנה אנחנו בחיים'. רצון להראות לציבור שיש להם גם הישגים. יש בכך כדי להעלות מוראל".

      על הזווית הראייה הישראלית אמר ד"ר גוז'נסקי הוא בעיקר יכולת הטילים שעומדת בבסיס השיגור. "יש להם ארסנל טק"ק (טילי קרקע קרקע) משמעותי מאוד. לא רק סמוך לגבולותינו. בעיראק, בסוריה ולבנון ובאיראן עצמה. ארסנל גם של טילים מדויקים לצד יכולת ייצור עצמית. היא לא מאיימת רק עלינו אלא גם על מדינות המפרץ. ראינו הדגמה בספטמבר בשנה שעברה בהתקפה על סעודיה עם טילי השיוט והרחפנים".