פרקליטות מחוז ירושלים הגישה היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד אהרן רמתי בגין עבירות של החזקה בתנאי עבדות, שיבוש הליכי משפט ותקיפת קטין בידי אחראי. רמתי בן ה-59 נעצר בינואר השנה, יחד עם תשע נשים, בעקבות פשיטה על סמינר"באר מרים" בבירה, בחשד שפועלת בו כת. אז, יוחסו לו עבירות של החזקה בתנאי עבדות, קשירת קשר לביצוע פשע, תקיפת קטין וגרימת חבלה, בעילת אישה ועושק.
כתב האישום מגולל את שרשרת האירועים, במהלכה רמתי החל לאסוף סביבו נשים צעירות משנת 2008, רובן חוזרות בתשובה או ממשפחות של חוזרים בתשובה, ואיגד אותן תחת מסגרת שהקים בשכונת שערי חסד בירושלים, באותו סמינר שהקים בביתו. הנשים התגוררו בסמינר, ושמעו שיעורים בנושאי דת ורוח מפיו של רמתי מדי יום. לפי כתב האישום, בתקופה זו התגוררו בביתו של רמתי 12 נשים בשני חדרי שינה, ובחלוף הזמן גדל מספרן עד לכ-30 נשים. בשנת 2015 העביר הנאשם את הנשים למבנה הסמינר, ואילו הוא עצמו עבר להתגורר בבית סמוך.
עוד בנושא:
בין השנים 2015 ועד למעצרו בתחילת 2020, כך על פי כתב האישום שהו במבנה הסמינר כ-50 נשים, בהן קטינות, בדירה בת שלושה חדרי שינה, בתנאי צפיפות קשים מאוד ותחזוקה ירודה של המבנה, לרבות נזילות ורטיבות. חלק מהמזרנים היו מעופשים, והיה מחסור במים חמים. עבור מגוריהן במבנה הסמינר, שילמו הנשים תשלום חודשי קבוע. התשלום נקבע בהתאם לתנאי מגוריהן של הנשים: 700 שקלים לנשים שישנו על גבי מיטות, או 550 שקלים לנשים שישנו על מזרן. מלבד זאת, הנשים, דאגו לתחזוקת המבנה ולמזונן. רובן יצאו לעבודה בבוקר וחזרו אחר הצהריים.
בחמש השנים שקדמו למעצרו של רמתי, הוא פעל כדי לגרום לנשים להאמין שהוא "אדם קדוש" וכי הוא "היחיד שיודע את דרך האמת". זאת, באמצעות דרשותיו, שיעוריו ומשנתו הרוחנית. לפי כתב האישום, רמתי חינך את הנשים לכך שעצם קיומו של רצון אישי הוא חטא, ושעל כל הנאה בעולם הזה הן עתידות להיענש בעולם הבא.
התכנים שהעביר בשיעוריו עסקו רבות בדרישה לבטל את הרצונות האישיים של הנשים, משנתו הרוחנית כללה ביטול מוחלט של צרכים גשמיים מפני החובות הרוחניים, כפי שהגדיר אותן. לדבריו, "כל החברה החרדית שוגה בדרכיה, וכל העולם סופו להישרף באש הגיהנום". רק חסידיו הנאמנים ביותר של הנאשם יזכו להינצל מכך, וכל פעולה בניגוד להוראותיו, לרבות עזיבת הסמינר, תוביל אותן לגיהנום, וכן תביא עליהן אסונות שונים.
באופן זה, רמתי הואשם שהדריך את הנשים להמעיט בקשר עם משפחותיהן, וכן לנתק קשר עם כל גבר שאינו הנאשם. כשבני משפחה של אישה בסמינר התנגדו לדרכו של הנאשם, גרם לה לנתק קשר לחלוטין עם משפחתה, ובמספר מקרים אף עודד אותן להוציא צווי הרחקה נגד הוריהן.
לפי כתב האישום, רמתי ניהל את שגרת חייהן של הנשים במבנה הסמינר, היה מעורב בכל הנעשה, לרבות קביעת סדר היום, מועדי הארוחות והמקלחות, הדלקת דוד החשמל בדירה, האוכל שיוגש לנשים, שעת כיבוי האורות ונעילת הדלתות, ואף שימש כגורם הבלעדי המחליט ביחס לכל אלה. הוא חייב אותן בקבלת אישור על כל יציאה ממבנה הסמינר, לרבות טיפול רפואי. מאחר שבז לרפואה הקונבנציונאלית, הוא הורה לנשים שסובלות מבעיות רפואיות שונות לבצע טקס שפיכת עופרת רותחת לתוך מים, על מנת להרחיק "עין הרע". מי שפעלה בניגוד להוראותיו הושפלה באופן פומבי, בעוד ששאר הנשים קיבלו הנחייה לנדות אותה עד שתפייס אותו.
כך, בעודן מבודדות ממשפחותיהן ושרויות במצב כלכלי רעוע, השיג רמתי את תלותן המוחלטת של הנשים בו. לפי הפרקליטות, רמתי פעל כך כדי לנצלן לעבודה ושירותו עבורו. בתקופה הרלוונטית, לא עבד הנאשם למחייתו ולא היתה לו כל הכנסה; הוא התפרנס מכספים שהעבירו לידיו נשות הסמינר והוגדרו כ"מעשרות" ו"צדקה". הנשים העבירו לו כספים ובאמצעות כסף זה מימן הנאשם חלק מהוצאות מחייתו - שילם את שכר דירתו, חשבונותיו ומזונו. כמו כן, קיבל רמתי מנשות הסמינר באופן קבוע ומתמשך שירותים שונים. בדרך זו, על פי כתב האישום, החזיק רמתי את הנשים בתנאי עבדות, באמצעות הפעלת שליטה ממשית על חייהן של הנשים והנערות, לצרכי קבלת שירותים.
האישום השני מייחס לרמתי שיבוש הליכי משפט, זאת לאחר שפעל להוצאת הנשים מהסמינר בעקבות מידע שהגיע אליו מאחד ממכריו ב-12 בינואר, על פשיטה משטרתית צפויה. הוא הורה לשלוח את הנשים למקום אחר בו ימתינו עד לסיום הפשיטה. כמו כן הורה רמתי להחביא מכתבים, למחוק מידע מהמחשב, להעלים את כל מכשירי הטלפון הניידים של הנשים בסמינר, וכן להשמיד רשימה שמית של בנות הסמינר. כל זאת כדי להכשיל חקירה פלילית או למנוע הליך שיפוטי.
אישום נוסף מייחס לרמתי תקיפת קטין בידי אחראי. לדברי הפרקליטות, רמתי העביר לנשים בסמינר מסר לפיו ניתן להשתמש בענישה פיזית בחינוך ילדים, בפרט באמצעות הכנסת סחוג לפה. עונש זה הונהג בגן שפעל בביתו של רמתי.
כתב האישום הוגש בתום החקירה שנוהלה על ידי מפלג הונאה בימ"ר ירושלים. הפרקליטות ביקשה להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו וחלופין להורות על המשך שחרורו בתנאים מגבילים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.